מאגר הכתר מיכה פרק ו עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ו
[א] שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ:
[ב] שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח:
[ג] עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי:
[ד] כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם:
[ה] עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה:
[ו] בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה:
[ז] הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבֲב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי:
[ח] הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ: ס
[ט] ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ:
[י] ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה:
[יא] הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה:
[יב] אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם:
[יג] וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ:
[יד] אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן:
[טו] אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן:
[טז] וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ: פ

פרק ו
(א-ב) שמעו נא את אשר יי' אומר קום ריב את ההרים וכו' - עתה ישוב לענינו , להוכיח בני דורו שהיו רעים , ויעד להם חורבן וגלות על יד מלכי אשור , כמו שהתחיל (ראה מי' א). כי זה כמו שיאמרו החכמים: ונשוב לכונת הפרק; או: ונשוב לכונתנו. והנה אין ריב בכאן מצורף להרים , כי אינו מתרעם עם ההרים , רק עם ישראל; אבל הפירוש - כמו שיזכור אחר כן (פס' ב) , שההרים ישמעו הריב שיש לַשם עם ישראל; כטעם "האזינו השמים" (דב' לב , א). והאתנים - תאר אל מוסדי ארץ , כלומר: יסודות הארץ , שהם חזקים. (ד) כי העליתיך - כלומר: אבל העליתיך וכו'. ואשלח לפניך - שהיו הולכים לפניהם להורותם הדרך , כטעם "ויי' הולך לפניהם" (שמ' יג , כא). (ה) מן השיטים ועד (בנוסחנו: עד) הגלגל - אינו דבק עם בלעם בן בעור הסמוך; וכן "ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); אבל זה דבק עם "מה עשיתי לך" (לעיל , ג). וזכר שטים - ששם היה ענין בלעם , בשיטים בערבות מואב (ראה במ' כה , א; לג , מט). וצירף לזה ענין הגלגל - ששם עשה השם נפלאות לישראל (ראה יהו' ד , יט; י , ז ואי') , ואז החזיקו בארץ. למען דעת צדקות יי' - זה סבה לכל מה שקדם; וה'יודעים' הוא ישראל וכל האומות. (ו) במה אקדם יי' - כטעם "נקדמה פניו" (תה' צה , ב). והנביא דבר זה כנגד כל ישראל , להודיע כי אין הכונה הראשונה מן השם בעולות וזבחים (ע"פ ש"א טו , כב) , רק כטעם "הנה שמוע מזבח טוב" (שם). וטעם אכף - אכפף. (ז) האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי - כל הקודמים (ראה רש"י , ראב"ע ורד"ק) התחכמו בפרוש זה הלשון , ושמחו כי הניחו שיש בכאן חסרון בי"ת , וכי בי"ת 'ברבבות' תשרת גם לזה; ולא מצאו האמת. אבל רָמז , כי נתינת הבנים לזבח , אם בכור אם זולתו , כנהוג ליתר האומות , הוא פשע וחטאת נפש; ומשאר הבעלי חיים - בלתי רצוי לשם , ואם אינו פשע וחטאת נפש. ובזה הערה גדולה , ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא. (ח) הגיד לך אדם מה טוב - זכר שלשה סוגים עליונים , ובאורם 'אוצר יי'' יבא. (ט) קול יי' לעיר יקרא וכו' - אמר הנביא , כי יי' קורא לאנשי העיר , ובעל תושיה מהם הוא רואה שמו , לא הסכלים , כי אותם אינם שומעים לקולו ולא רואים שמו. וכבר הודעתיך כמה פעמים , כי השם והנביא שלוחו - כמו אחד. שמעו - לכן שמעו. מטה - הטעם: מטה מוסר יי' להכות וליסר , כטעם "ומטה הוא בידם זעמי" (יש' י , ה); והשם בלי ספק יעד אותם. (י) עוד האיש וכו' - אין זה דרך תמה , אבל גזרה. ואיש אינו רומז לאיש פרטי , אבל לכלל עמנו; וכן "ויאמר איש ישראל" (יהו' ט , ז); ורבים כן. והטעם , כי אע"פ שהכם יי' מכות גדולות , עדיין הם רשעים; כמו שהפליג כמה פעמים עמוס ואמר: "ולא שבתם עדי נאם יי'" (עמ' ד , ו , ח ועוד). (יא) האזכה - גם זה דברי הנביא בעד כל ישראל. (יג) השמם - להשמים אתכם. (יד) וישחך - כניעותך ושפלותך. ותסג - תשיג האשה ילדים בבטנה. (טז) וישתמר - זה סבה פועלת לאותן המאֵרות שקדם זכרם; והטעם , כי היו משתמרות חקות הרשע עמרי ואחאב בנו , וישראל היו שומרין אותם; הפך "ושמרו דרך יי'" (בר' יח , יט). למען תתי וכו' - זה לא עשו הם לתכלית זה , ורבים מזה המין. ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא.