מאגר הכתר מיכה פרק ו עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ו
(א-ב) שמעו נא את אשר יי' אומר קום ריב את ההרים וכו' - עתה ישוב לענינו , להוכיח בני דורו שהיו רעים , ויעד להם חורבן וגלות על יד מלכי אשור , כמו שהתחיל (ראה מי' א). כי זה כמו שיאמרו החכמים: ונשוב לכונת הפרק; או: ונשוב לכונתנו. והנה אין ריב בכאן מצורף להרים , כי אינו מתרעם עם ההרים , רק עם ישראל; אבל הפירוש - כמו שיזכור אחר כן (פס' ב) , שההרים ישמעו הריב שיש לַשם עם ישראל; כטעם "האזינו השמים" (דב' לב , א). והאתנים - תאר אל מוסדי ארץ , כלומר: יסודות הארץ , שהם חזקים. (ד) כי העליתיך - כלומר: אבל העליתיך וכו'. ואשלח לפניך - שהיו הולכים לפניהם להורותם הדרך , כטעם "ויי' הולך לפניהם" (שמ' יג , כא). (ה) מן השיטים ועד (בנוסחנו: עד) הגלגל - אינו דבק עם בלעם בן בעור הסמוך; וכן "ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); אבל זה דבק עם "מה עשיתי לך" (לעיל , ג). וזכר שטים - ששם היה ענין בלעם , בשיטים בערבות מואב (ראה במ' כה , א; לג , מט). וצירף לזה ענין הגלגל - ששם עשה השם נפלאות לישראל (ראה יהו' ד , יט; י , ז ואי') , ואז החזיקו בארץ. למען דעת צדקות יי' - זה סבה לכל מה שקדם; וה'יודעים' הוא ישראל וכל האומות. (ו) במה אקדם יי' - כטעם "נקדמה פניו" (תה' צה , ב). והנביא דבר זה כנגד כל ישראל , להודיע כי אין הכונה הראשונה מן השם בעולות וזבחים (ע"פ ש"א טו , כב) , רק כטעם "הנה שמוע מזבח טוב" (שם). וטעם אכף - אכפף. (ז) האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי - כל הקודמים (ראה רש"י , ראב"ע ורד"ק) התחכמו בפרוש זה הלשון , ושמחו כי הניחו שיש בכאן חסרון בי"ת , וכי בי"ת 'ברבבות' תשרת גם לזה; ולא מצאו האמת. אבל רָמז , כי נתינת הבנים לזבח , אם בכור אם זולתו , כנהוג ליתר האומות , הוא פשע וחטאת נפש; ומשאר הבעלי חיים - בלתי רצוי לשם , ואם אינו פשע וחטאת נפש. ובזה הערה גדולה , ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא. (ח) הגיד לך אדם מה טוב - זכר שלשה סוגים עליונים , ובאורם 'אוצר יי'' יבא. (ט) קול יי' לעיר יקרא וכו' - אמר הנביא , כי יי' קורא לאנשי העיר , ובעל תושיה מהם הוא רואה שמו , לא הסכלים , כי אותם אינם שומעים לקולו ולא רואים שמו. וכבר הודעתיך כמה פעמים , כי השם והנביא שלוחו - כמו אחד. שמעו - לכן שמעו. מטה - הטעם: מטה מוסר יי' להכות וליסר , כטעם "ומטה הוא בידם זעמי" (יש' י , ה); והשם בלי ספק יעד אותם. (י) עוד האיש וכו' - אין זה דרך תמה , אבל גזרה. ואיש אינו רומז לאיש פרטי , אבל לכלל עמנו; וכן "ויאמר איש ישראל" (יהו' ט , ז); ורבים כן. והטעם , כי אע"פ שהכם יי' מכות גדולות , עדיין הם רשעים; כמו שהפליג כמה פעמים עמוס ואמר: "ולא שבתם עדי נאם יי'" (עמ' ד , ו , ח ועוד). (יא) האזכה - גם זה דברי הנביא בעד כל ישראל. (יג) השמם - להשמים אתכם. (יד) וישחך - כניעותך ושפלותך. ותסג - תשיג האשה ילדים בבטנה. (טז) וישתמר - זה סבה פועלת לאותן המאֵרות שקדם זכרם; והטעם , כי היו משתמרות חקות הרשע עמרי ואחאב בנו , וישראל היו שומרין אותם; הפך "ושמרו דרך יי'" (בר' יח , יט). למען תתי וכו' - זה לא עשו הם לתכלית זה , ורבים מזה המין. ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא.