מאגר הכתר מיכה פרק ו עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ו
[א] שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ:
[ב] שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח:
[ג] עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי:
[ד] כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם:
[ה] עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה:
[ו] בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה:
[ז] הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבֲב֖וֹת נַחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי:
[ח] הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ: ס
[ט] ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ:
[י] ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה:
[יא] הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה:
[יב] אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם:
[יג] וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ:
[יד] אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן:
[טו] אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן:
[טז] וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ: פ

פרק ו
(ב) שמעו הרים את ריב יי' - דוגמת "האזינו השמים ואדברה" (דב' לב , א). (ג) עמי , זכור נא בטובה שעשיתי לך ולא הלאיתיך - לומר: שלם לי גמול על כל הטובה שעשיתי לך. (ד) ואשלח לפניך את משה ואת אהרן ומרים: משה - להורות לכם דרך התורה , אהרן - לכפר עונותיכם , מרים - להורות לנשים. (ה) מן השיטים ועד (בנוסחנו: עד) הגלגל - עונה על זכר נא מה יעץ ו"מה עשיתי לך" (לעיל , ג) מן השיטים ועד הגלגל: שחטאתם בשיטים והייתם חייבים כלייה ומחלתי על עוונותיכם , והבאתי אתכם בגלגל ועשיתי לכם כמה ניסים עד שכבשתי לפניכם שלשים ואחד מלכים (ראה יהו' יב). (ו) ובכל אלה הטובות שעשיתי לך היה ראוי לך לומר: במה אקדם את יי'? אכף לאלהי מרום - כמו 'אֶכּף' , ונתחלף הסגול בחרק. (ז) ברבבות נחלי שמן - לנסכים. האתן בכורי בעבור פשעי - ויתכפר לי? כל זה לא דיי לי! (ח) הגיד לך אדם - זהו הנביא. מה טוב בעיני יי' ומה הוא דורש ממך - אינו רוצה לייגעך בזבחים (ראה יש' מג , כג) , כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך - שתלך בצניעות לפניו , שלא תעשה להראות לאחרים; כי השם אוהב הענוה יותר מכל דבר. והצנע - שם הפועל; וגם לכת. (ט) קול יי' לעיר יקרא - לעיר הממלכה; וכך מזהיר אתכם: תושיה , שהיא עצת הנביא , יראה שמך - ישים לבך לשמוע עצתו טרם שיבוא יום הנקם. שמעו מטה פורענות ודעו מי יעדה וזימנה לבוא אליכם - שהיכולת בידו לעשות , ותיראו ממנו בטרם תבוא. וי"ו ותושיה יתירה , כמו "ואיה וענה" (בר' לו , כד); ורבים כמוהו. (י) עוד - הראוי שיתקיים האיש בביתו הנקרא 'רשע' , ויש שם אוצרות מגזל ומחמס? איפת הרזון שלהם היא זעומה - שחיסרוה ומיעטוה; ומחמת חסרונה נקראת 'איפת רזון'. (יא) האמצא שום זכות במקום שיש מאזני רשע ושקלי מרמה - שהקטינו האיפות והגדילו השקלים?! (ראה עמ' ח , ה). (יג) וגם אני החלתי (בנוסחנו: הֶחֱליתי) הכותך - חיוג (שלשה ס"ד ע' 78 : 'חלה') ובן גאנח (ראה רקמה ע' שע) היה נקוד בספרם הָחֳלתי , כמו "כי הָחֳלֵתי" (בנוסחנו: הָחֳלֵיתי; מ"א כב , לד) דאחאב , ואמרו שהוא פוֹעַל 'שלא הוזכר שם פועלו' , ובא על משקל "הראית" (דב' ד , לה); שהחלתי אותך להכות אותך. השמם - אותך על חטאותיך (בנוסחנו: חטאתך). (יד) וישחך בקרבך - שרשו 'שחה'; כמו "שחי ונעברה" (יש' נא , כג) על משקל "ראי... בניך" (ראה מ"א יז , כג); וישחך היה ראוי בחרק ביו"ד , כמו 'ויבנך' , אלא שנתחלף בסגול; והוא מבניין זה: "הוא בשחותו הוא יפול" (ראה מש' כח , י) , על משקל 'ראות עינים' (ראה קה' ה , י). אבל "כי שחה אל מות ביתה" (מש' ב , יח); "ושח עינים יושיע" (איוב כב , כט) - הוא מפעלי הכפל: "תחתיו שחחו עוזרי רהב" (שם ט , יג); "ידכה ישוח" (תה' י , י). ובא 'שח' על המשקל "רך הלבב" (דב' כ , ח) , ו"שחה" (מש' ב , יח) - על משקל "בעבור האדמה חתה" (יר' יד , ד). וגם "שוּחָה" (יר' יח , כ) מ'שח' הוא , ואילולי החי"ת היה נדגש , על משקל "חוקה" (במ' ט , יד). וזהו פירושו: יכניעך בקרבך - שלא יקלוט הרחם הריון; ואף אם תשיג לעבֵּר לא תפליט הרחם את העובר , אלא תשליכהו ותפילהו. ואשר תפלט לחרב אתן - שאם תפלט האשה ותלד , סופו למות בחרב. ובא הסמ"ך בתסג תמורת השי"ן. (טז) וישתמר חוקות עמרי וכל מעשה בית אחאב - על ידכם הם נשמרים חוקות העגלים והבעלים , כי כאשר יעשה המלך והשרים , עושים כל העם. וישתמר - עונה על חוק וחוק. וחרפת עמי תשאו - שכל מה שאירע להם על ידכם הוא.