מאגר הכתר נחום פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק א
[א] מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי:
[ב] אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו:
[ג] יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וּגְדָול־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו:
[ד] גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת הֶחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל:
[ה] הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ:
[ו] לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ:
[ז] ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ:
[ח] וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ:
[ט] מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה:
[י] כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא:
[יא] מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל: ס
[יב] כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָג֖וֹזּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד:
[יג] וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק:
[יד] וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹא־יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ: פ

פרק א
(א-ג) משא נינוה - בעבור שהיו בני נינוה רשעים , ולא נקם הבורא מהם כלל וניחם עליהם בימי יונה (יונה ג , י) , אומר הנביא: אל תסברו שלא ינקום הבורא מכם , כי הוא אל קנוא ונוקם , והוא ארך אפיים , ולבסוף אינו מנקה , שלא ינקום נקמתו , כי יש לו כח וגבורה (ע"פ דה"א כט , יב) לעשות ואין מוחה בידו. וגדל כח - מפני שהוא דבוק , נשתנה החלם בקמץ. (ד) גוער בים ויבשהו - הוא לקוח מן 'יבש' 'הדגוש' , והיה ראוי לומר 'וַיְיַבְּשהו' , אלא שהבליעו היו"ד האחת בחברתה. ודומה לו "וישרם בערבה" (דה"ב לב , ל) , שהוא לקוח מן 'ישר' , והיה ראוי לומר 'וַיְיַשְּׁרם' כמו 'וישברם' , אלא שהבליעו היו"ד האחת בחברתה; ואע"פ שכתובין בו שני יו"דין אינו נקרא אלא אחת. וכך אני אומר "וישב אותם אברם" (בר' טו , יא) , שהוא לקוח מן 'ישב' ה'דגוש'; ועונה על התור וגוזל אע"פ שלא בתרם (ראה שם , ט - י) , ויישבם זה לצד זה וזה לצד זה. אומלל בשן וכרמל - על משקל 'פוּעַל' , ואילולי שנכפל הלמ"ד היה אומר אוּמַּל; ומפני כפל הלמ"ד בא המ"ם שְבָא מורפא; וכן "אומלל אני" (תה' ו , ג) , והוא כמו 'אמוּל' (ראה יח' טז , ל); וגם זה הוא פעוּל על משקל 'פוּעַל'. (ה) ותשא הארץ מפניו - ותבער; כמו "ותעל משאת העיר" (צירוף של ש"א ה , יב ושו' כ , לח). (ז) טוב יי' למעוז - אף בעת שעושה נקמה מאויביו , מגין על אוהביו. (ח) ובשטף עובר יעשה כלה ממקומה - שלנינוה (ראה לעיל , א). (ט) מה תחשבון אל יי' - שהאריך אפו עליכם?! כלה הוא עתיד לעשות מכם! לא תקום צרה פעמים (בנוסחנו: פעמים צרה) - כעניין "פעם אחת ולא אשנה לו" (ש"א כו , ח). (י) כי - כך יגיעו עד שיהיו כמו סירים מסובכים - שהאש נאחז בהם ושורפתן ואין מכבה. וכסובאם - ששותים , כך יהיו סבואים ושתויים. אוכלו כקש יבש מלא - הרי זה מקרא חסר ומסורס: כבית מלא קש יבש. (יא) ממך יצא חושב על יי' רעה - למרוד בו. יועץ בליעל - להרשיע; זה סנחריב. שמלך אשור מלך נינוה היה , כדכתיב "מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה" (בר' י , יא). (יב) אם שלימים - יהיו כל בני נינוה ועומדים בשלוותם , כן אם יהיו רבים מכמות שהם עתה , כך נגוזו - כולם ביחד ועבר - שילכו לדיראון. ועיניתיך - בפעם אחת ולא אֶשְנה לענותך עוד. (יג) ועתה אשבור מוטיהו מעליך - לפי שהזכיר פורענות נינוה , מזכיר גאולת ישראל לימות המשיח. (יד) לא יזרע - ויתנפץ בגלות מכל הנקראים לשמך עוד. מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה - שמעמידין שם הגוים. ואשים אותם בתוך קברך - שיטמנם בקברות המתים. כי קלות - בגלותך , בעבור זה אפנה להושיעך.