פרק א
[א]
מַשָּׂ֖א
נִֽינְוֵ֑ה
סֵ֧פֶר
חֲז֛וֹן
נַח֖וּם
הָאֶלְקֹשִֽׁי:
[ב]
אֵ֣ל
קַנּ֤וֹא
וְנֹקֵם֙
יְהוָ֔ה
נֹקֵ֥ם
יְהוָ֖ה
וּבַ֣עַל
חֵמָ֑ה
נֹקֵ֤ם
יְהוָה֙
לְצָרָ֔יו
וְנוֹטֵ֥ר
ה֖וּא
לְאֹיְבָֽיו:
[ג]
יְהוָ֗ה
אֶ֤רֶךְ
אַפַּ֙יִם֙
וּגְדָול־כֹּ֔חַ
וְנַקֵּ֖ה
לֹ֣א
יְנַקֶּ֑ה
יְהוָ֗ה
בְּסוּפָ֤ה
וּבִשְׂעָרָה֙
דַּרְכּ֔וֹ
וְעָנָ֖ן
אֲבַ֥ק
רַגְלָֽיו:
[ד]
גּוֹעֵ֤ר
בַּיָּם֙
וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ
וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת
הֶחֱרִ֑יב
אֻמְלַ֤ל
בָּשָׁן֙
וְכַרְמֶ֔ל
וּפֶ֥רַח
לְבָנ֖וֹן
אֻמְלָֽל:
[ה]
הָרִים֙
רָעֲשׁ֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
וְהַגְּבָע֖וֹת
הִתְמֹגָ֑גוּ
וַתִּשָּׂ֤א
הָאָ֙רֶץ֙
מִפָּנָ֔יו
וְתֵבֵ֖ל
וְכָל־י֥וֹשְׁבֵי
בָֽהּ:
[ו]
לִפְנֵ֤י
זַעְמוֹ֙
מִ֣י
יַעֲמ֔וֹד
וּמִ֥י
יָק֖וּם
בַּחֲר֣וֹן
אַפּ֑וֹ
חֲמָתוֹ֙
נִתְּכָ֣ה
כָאֵ֔שׁ
וְהַצֻּרִ֖ים
נִתְּצ֥וּ
מִמֶּֽנּוּ:
[ז]
ט֣וֹב
יְהוָ֔ה
לְמָע֖וֹז
בְּי֣וֹם
צָרָ֑ה
וְיֹדֵ֖עַ
חֹ֥סֵי
בֽוֹ:
[ח]
וּבְשֶׁ֣טֶף
עֹבֵ֔ר
כָּלָ֖ה
יַעֲשֶׂ֣ה
מְקוֹמָ֑הּ
וְאֹיְבָ֖יו
יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ:
[ט]
מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙
אֶל־יְהוָ֔ה
כָּלָ֖ה
ה֣וּא
עֹשֶׂ֑ה
לֹא־תָק֥וּם
פַּעֲמַ֖יִם
צָרָֽה:
[י]
כִּ֚י
עַד־סִירִ֣ים
סְבֻכִ֔ים
וּכְסָבְאָ֖ם
סְבוּאִ֑ים
אֻ֨כְּל֔וּ
כְּקַ֥שׁ
יָבֵ֖שׁ
מָלֵֽא:
[יא]
מִמֵּ֣ךְ
יָצָ֔א
חֹשֵׁ֥ב
עַל־יְהוָ֖ה
רָעָ֑ה
יֹעֵ֖ץ
בְּלִיָּֽעַל:
ס
[יב]
כֹּ֣ה׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אִם־שְׁלֵמִים֙
וְכֵ֣ן
רַבִּ֔ים
וְכֵ֥ן
נָג֖וֹזּוּ
וְעָבָ֑ר
וְעִ֨נִּתִ֔ךְ
לֹ֥א
אֲעַנֵּ֖ךְ
עֽוֹד:
[יג]
וְעַתָּ֕ה
אֶשְׁבֹּ֥ר
מֹטֵ֖הוּ
מֵעָלָ֑יִךְ
וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ
אֲנַתֵּֽק:
[יד]
וְצִוָּ֤ה
עָלֶ֙יךָ֙
יְהוָ֔ה
לֹא־יִזָּרַ֥ע
מִשִּׁמְךָ֖
ע֑וֹד
מִבֵּ֨ית
אֱלֹהֶ֜יךָ
אַכְרִ֨ית
פֶּ֧סֶל
וּמַסֵּכָ֛ה
אָשִׂ֥ים
קִבְרֶ֖ךָ
כִּ֥י
קַלּֽוֹתָ:
פ
פרק א
[א]
משא
נינוה
ספר
חזון
נחום
האלקשי:
[ב]
אל
קנוא
ונקם
יהוה
נקם
יהוה
ובעל
חמה
נקם
יהוה
לצריו
ונוטר
הוא
לאיביו:
[ג]
יהוה
ארך
אפים
וגדול כח
ונקה
לא
ינקה
יהוה
בסופה
ובשערה
דרכו
וענן
אבק
רגליו:
[ד]
גוער
בים
ויבשהו
וכל הנהרות
החריב
אמלל
בשן
וכרמל
ופרח
לבנון
אמלל:
[ה]
הרים
רעשו
ממנו
והגבעות
התמגגו
ותשא
הארץ
מפניו
ותבל
וכל יושבי
בה:
[ו]
לפני
זעמו
מי
יעמוד
ומי
יקום
בחרון
אפו
חמתו
נתכה
כאש
והצרים
נתצו
ממנו:
[ז]
טוב
יהוה
למעוז
ביום
צרה
וידע
חסי
בו:
[ח]
ובשטף
עבר
כלה
יעשה
מקומה
ואיביו
ירדף חשך:
[ט]
מה תחשבון
אל יהוה
כלה
הוא
עשה
לא תקום
פעמים
צרה:
[י]
כי
עד סירים
סבכים
וכסבאם
סבואים
אכלו
כקש
יבש
מלא:
[יא]
ממך
יצא
חשב
על יהוה
רעה
יעץ
בליעל:
ס
[יב]
כה׀
אמר
יהוה
אם שלמים
וכן
רבים
וכן
נגוזו
ועבר
וענתך
לא
אענך
עוד:
[יג]
ועתה
אשבר
מטהו
מעליך
ומוסרתיך
אנתק:
[יד]
וצוה
עליך
יהוה
לא יזרע
משמך
עוד
מבית
אלהיך
אכרית
פסל
ומסכה
אשים
קברך
כי
קלות:
פ