פרק א
[א]
מַשָּׂ֖א
נִֽינְוֵ֑ה
סֵ֧פֶר
חֲז֛וֹן
נַח֖וּם
הָאֶלְקֹשִֽׁי:
[ב]
אֵ֣ל
קַנּ֤וֹא
וְנֹקֵם֙
יְהוָ֔ה
נֹקֵ֥ם
יְהוָ֖ה
וּבַ֣עַל
חֵמָ֑ה
נֹקֵ֤ם
יְהוָה֙
לְצָרָ֔יו
וְנוֹטֵ֥ר
ה֖וּא
לְאֹיְבָֽיו:
[ג]
יְהוָ֗ה
אֶ֤רֶךְ
אַפַּ֙יִם֙
וּגְדָול־כֹּ֔חַ
וְנַקֵּ֖ה
לֹ֣א
יְנַקֶּ֑ה
יְהוָ֗ה
בְּסוּפָ֤ה
וּבִשְׂעָרָה֙
דַּרְכּ֔וֹ
וְעָנָ֖ן
אֲבַ֥ק
רַגְלָֽיו:
[ד]
גּוֹעֵ֤ר
בַּיָּם֙
וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ
וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת
הֶחֱרִ֑יב
אֻמְלַ֤ל
בָּשָׁן֙
וְכַרְמֶ֔ל
וּפֶ֥רַח
לְבָנ֖וֹן
אֻמְלָֽל:
[ה]
הָרִים֙
רָעֲשׁ֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
וְהַגְּבָע֖וֹת
הִתְמֹגָ֑גוּ
וַתִּשָּׂ֤א
הָאָ֙רֶץ֙
מִפָּנָ֔יו
וְתֵבֵ֖ל
וְכָל־י֥וֹשְׁבֵי
בָֽהּ:
[ו]
לִפְנֵ֤י
זַעְמוֹ֙
מִ֣י
יַעֲמ֔וֹד
וּמִ֥י
יָק֖וּם
בַּחֲר֣וֹן
אַפּ֑וֹ
חֲמָתוֹ֙
נִתְּכָ֣ה
כָאֵ֔שׁ
וְהַצֻּרִ֖ים
נִתְּצ֥וּ
מִמֶּֽנּוּ:
[ז]
ט֣וֹב
יְהוָ֔ה
לְמָע֖וֹז
בְּי֣וֹם
צָרָ֑ה
וְיֹדֵ֖עַ
חֹ֥סֵי
בֽוֹ:
[ח]
וּבְשֶׁ֣טֶף
עֹבֵ֔ר
כָּלָ֖ה
יַעֲשֶׂ֣ה
מְקוֹמָ֑הּ
וְאֹיְבָ֖יו
יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ:
[ט]
מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙
אֶל־יְהוָ֔ה
כָּלָ֖ה
ה֣וּא
עֹשֶׂ֑ה
לֹא־תָק֥וּם
פַּעֲמַ֖יִם
צָרָֽה:
[י]
כִּ֚י
עַד־סִירִ֣ים
סְבֻכִ֔ים
וּכְסָבְאָ֖ם
סְבוּאִ֑ים
אֻ֨כְּל֔וּ
כְּקַ֥שׁ
יָבֵ֖שׁ
מָלֵֽא:
[יא]
מִמֵּ֣ךְ
יָצָ֔א
חֹשֵׁ֥ב
עַל־יְהוָ֖ה
רָעָ֑ה
יֹעֵ֖ץ
בְּלִיָּֽעַל:
ס
[יב]
כֹּ֣ה׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אִם־שְׁלֵמִים֙
וְכֵ֣ן
רַבִּ֔ים
וְכֵ֥ן
נָג֖וֹזּוּ
וְעָבָ֑ר
וְעִ֨נִּתִ֔ךְ
לֹ֥א
אֲעַנֵּ֖ךְ
עֽוֹד:
[יג]
וְעַתָּ֕ה
אֶשְׁבֹּ֥ר
מֹטֵ֖הוּ
מֵעָלָ֑יִךְ
וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ
אֲנַתֵּֽק:
[יד]
וְצִוָּ֤ה
עָלֶ֙יךָ֙
יְהוָ֔ה
לֹא־יִזָּרַ֥ע
מִשִּׁמְךָ֖
ע֑וֹד
מִבֵּ֨ית
אֱלֹהֶ֜יךָ
אַכְרִ֨ית
פֶּ֧סֶל
וּמַסֵּכָ֛ה
אָשִׂ֥ים
קִבְרֶ֖ךָ
כִּ֥י
קַלּֽוֹתָ:
פ
פרק א
(א)
נבואה
זו
אמר
נחום
על
אשור
שחזרו
לחטוא
,
ספר
חזון
-
לבד
מספר
חזון
שכתב
יונה
בן
אמיתי
(ראה
ת"י)
והתנבא
עליהם
"עוד
ארבעים
יום
ונינוה
נהפכת"
(ג
,
ד)
,
והם
חזרו
בתשובה
וניחם
יי'
על
הרעה
אשר
דבר
לעשות
להם
ולא
עשה
(ראה
שם
,
י).
וקמץ
שהוא
בחי"ת
של
'חזון'
(בנוסחנו:
חֲזון)
לימדנו
על
פתרונו
זה;
אבל
אם
היה
נקוד
חזון
נחום
בחטף
פתח
,
היה
משמע:
של
נחום
שחזה
,
כגון
"חזון
ישעיהו
בן
אמוץ
אשר
חזה"
(יש'
א
,
א).
אבל
קמץ
של
חי"ת
וניגונו
מעמידו
לבד
ומפרידו
מנחום
,
לפי
שאינו
חזון
נחום
כי
אם
חזון
יונה.
נחום
האלקושי
-
נחום
דְמִן
אלקוש;
על
שם
המקום
אלקוש
קורהו
'אלקושי'
,
כמו
שקורא
"מיכה
המורשתי"
(מי'
א
,
א)
על
שם
שהיה
ממָרֵישה.
האלקושי
-
האל"ף
פתוחה
בשלש
נקודות
(סגול);
אבל
אם
היה
האלקושי
שתי
תיבות
,
והאל"ף
קמוצה
בקמץ
קטן
שהוא
צירי
,
כגון
"אל
רחום"
(שמ'
לד
,
ו)
,
שהוא
לשון
אלהות
-
אז
יהא
משמע:
שנתנבא
נבואה
קשה
מאת
הקדוש
ברוך
הוא.
אבל
אינו
כי
אם
שם
מקום.
נינוה
-
הוא
ראש
מלכות
אשור.
(ב)
אל
קנוא
ונוקם
יי'
-
לפי
שחזרו
לשׂיאורם
(ראה
ירוש'
ע"ז
ב
,
ב
[מא
,
א])
,
לעבודה
זרה
(ראה
פירושו
לעיל
,
א)
,
לכך
אמר
הנביא
עליהם:
הקדוש
ברוך
הוא
מקנא
לרשעים
עובדי
עבודה
זרה
ופורע
מהם
ונוטר
איבה
לשונאיו.
(ג)
יי'
ארך
אפים
-
שמאריך
אפיו
עם
הרשעים.
ושמא
תאמר:
כמו
כן
אדם
מאריך
אפו
,
לפי
שאינו
יכול
להנקם?
לכך
נאמר:
וגדול
כח
-
ויש
בידו
להינקם
,
ונקה
לא
ינקה
פשעם
וחטאתם.
יי'
בסופה
ובסערה
(בנוסחנו:
ובשערה)
דרכו
-
שיבוא
באש
ובסופה
מרכבותיו
להשיב
בחימה
אפו
(ע"פ
יש'
סו
,
טו).
(ד)
גוער
בים
ויבשהו
-
באותה
גבורה
שגער
בים
סוף
(ע"פ
תה'
קו
,
ט)
ויבשהו
,
כמו
כן
יעשה
עתה
על
האומות.
(ה)
ותשא
הארץ
מפניו
-
שמעלָה
שריפת
אש
,
מַשְׂאֵת
(ראה
שו'
כ
,
מ)
,
הארץ
לשמים.
ותשא
-
לשון
שריפה;
כמו
"וישאם
דוד
ואנשיו"
(ש"ב
ה
,
כא)
,
שפתרונו:
וישרפם
דוד
ואנשיו.
(ו)
חמתו
נתכה
כאש
-
אפו
וחמתו
נתכה
כאש
ששורפת
הכל.
והצורים
נתצו
ממנו
-
הסלעים
ניתצים
ונעתקים
ממקומן
מפחדו.
(ז)
טוב
יי'
למעוז
ביום
צרה
-
אע"פ
שחמתו
נתכת
(ראה
לעיל
,
ו)
ללהֵט
הרשעים
ביום
אפו
(ראה
מל'
ג
,
יט)
,
אע"פ
כן
הוא
טוב
למעוז
ביום
צרה.
(ח)
ובשטף
עובר
כלה
יעשה
מקומה
-
כנחל
זה
שעובר
ושוטף
הכל
,
כמו
כן
הקדוש
ברוך
הוא
עושה
כלה
לאומה
הרשעה
במקום
יישובה.
(ט)
לא
תקום
פעמים
צרה
-
פעם
אחת
יעשה
כלה
בהם.
(י)
כי
עד
סירים
סבוכים
-
כשם
שממתינים
קוצים
עד
שהם
סבוכים
בסבך
ויבישים
,
כמו
כן
לכשתתמלא
סאתן
של
רשעים
אז
יצר
להם.
וכסבאם
סבואים
-
כשם
שהשׁכירו
לאחרים
כוס
פורענות
,
יהיו
הם
עצמם
שיכורים
ממנו.
סבואים
-
לשון
"זולל
וסובא"
(דב'
כא
,
כ).
(יא)
חשב
על
יי'
רעה
יועץ
בליעל
-
הוא
אשור
,
שהגלה
את
ישראל.
(יב)
אם
שלמים
וכן
רבים
-
כתרגומו:
"אם
יהוון
שלמן
וסגיאין
באיתמניותא
עממיא
דמתכנשין
לאעקא
ליך
ירושלם
ויגזון
ית
דגלת
ויעברון
ית
פרת
לעניותך
ודשתעבדתיך
לא
אשעבדינך
עוד"
(ת"י).
אם
שלימים
-
כשיהיו
שלימים
בעיצה
אחת
לבוא
על
ירושלם
,
סנחריב
וכל
חיילותיו.
וכן
רבים
-
וכשיהיו
רבים
יותר
בעצתם;
כמו
שאמר
ישעיה
"עוצו
עיצה
ותופר"
(ח
,
י).
וכן
נגוזו
ועבר
-
כשיעבור
פרת
לבוא
על
ישראל
,
יגזוז
אותם
הקדוש
ברוך
הוא;
וכן
הוא
אומר
"ביום
ההוא
יגלח
יי'
בתער
השכירה
בעברי
נהר
במלך
אשור
את
הראש
ושער
הרגלים"
(יש'
ז
,
כ).
ועיניתיך
לא
אענך
עוד
-
על
ידו;
וכן
ישעיה
הוא
אומר
"כי
את
עול
סובלו
ואת
מטה
שכמו
שבט
הנוגש
בו
החתות
כיום
מדין"
(ט
,
ג).
(יד)
וציוה
עליך
,
סנחריב:
לא
יזרע
משמך
עוד
-
כך
הקדוש
ברוך
הוא
גוזר
,
שלא
יצא
ממך
זרע
ממלא
מקום
שמך
עוד
,
שלא
יהא
לך
שם
וזכרון.
מבית
אלהיך
אכרית
פסל
ומצבה
(לפנינו:
ומסכה)
אשים
קברך
-
וכן
הוא
אומר
"ויהי
הוא
משתחוה
בית
נסרוך
אלהיו
ואדרמלך
ושראצר
בניו
הכוהו
בחרב"
(יש'
לז
,
לח).
כי
קלות
-
כי
הקלת
את
עצמך
,
שחטאת
לי.