פרק א
[א]
מַשָּׂ֖א
נִֽינְוֵ֑ה
סֵ֧פֶר
חֲז֛וֹן
נַח֖וּם
הָאֶלְקֹשִֽׁי:
[ב]
אֵ֣ל
קַנּ֤וֹא
וְנֹקֵם֙
יְהוָ֔ה
נֹקֵ֥ם
יְהוָ֖ה
וּבַ֣עַל
חֵמָ֑ה
נֹקֵ֤ם
יְהוָה֙
לְצָרָ֔יו
וְנוֹטֵ֥ר
ה֖וּא
לְאֹיְבָֽיו:
[ג]
יְהוָ֗ה
אֶ֤רֶךְ
אַפַּ֙יִם֙
וּגְדָול־כֹּ֔חַ
וְנַקֵּ֖ה
לֹ֣א
יְנַקֶּ֑ה
יְהוָ֗ה
בְּסוּפָ֤ה
וּבִשְׂעָרָה֙
דַּרְכּ֔וֹ
וְעָנָ֖ן
אֲבַ֥ק
רַגְלָֽיו:
[ד]
גּוֹעֵ֤ר
בַּיָּם֙
וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ
וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת
הֶחֱרִ֑יב
אֻמְלַ֤ל
בָּשָׁן֙
וְכַרְמֶ֔ל
וּפֶ֥רַח
לְבָנ֖וֹן
אֻמְלָֽל:
[ה]
הָרִים֙
רָעֲשׁ֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
וְהַגְּבָע֖וֹת
הִתְמֹגָ֑גוּ
וַתִּשָּׂ֤א
הָאָ֙רֶץ֙
מִפָּנָ֔יו
וְתֵבֵ֖ל
וְכָל־י֥וֹשְׁבֵי
בָֽהּ:
[ו]
לִפְנֵ֤י
זַעְמוֹ֙
מִ֣י
יַעֲמ֔וֹד
וּמִ֥י
יָק֖וּם
בַּחֲר֣וֹן
אַפּ֑וֹ
חֲמָתוֹ֙
נִתְּכָ֣ה
כָאֵ֔שׁ
וְהַצֻּרִ֖ים
נִתְּצ֥וּ
מִמֶּֽנּוּ:
[ז]
ט֣וֹב
יְהוָ֔ה
לְמָע֖וֹז
בְּי֣וֹם
צָרָ֑ה
וְיֹדֵ֖עַ
חֹ֥סֵי
בֽוֹ:
[ח]
וּבְשֶׁ֣טֶף
עֹבֵ֔ר
כָּלָ֖ה
יַעֲשֶׂ֣ה
מְקוֹמָ֑הּ
וְאֹיְבָ֖יו
יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ:
[ט]
מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙
אֶל־יְהוָ֔ה
כָּלָ֖ה
ה֣וּא
עֹשֶׂ֑ה
לֹא־תָק֥וּם
פַּעֲמַ֖יִם
צָרָֽה:
[י]
כִּ֚י
עַד־סִירִ֣ים
סְבֻכִ֔ים
וּכְסָבְאָ֖ם
סְבוּאִ֑ים
אֻ֨כְּל֔וּ
כְּקַ֥שׁ
יָבֵ֖שׁ
מָלֵֽא:
[יא]
מִמֵּ֣ךְ
יָצָ֔א
חֹשֵׁ֥ב
עַל־יְהוָ֖ה
רָעָ֑ה
יֹעֵ֖ץ
בְּלִיָּֽעַל:
ס
[יב]
כֹּ֣ה׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אִם־שְׁלֵמִים֙
וְכֵ֣ן
רַבִּ֔ים
וְכֵ֥ן
נָג֖וֹזּוּ
וְעָבָ֑ר
וְעִ֨נִּתִ֔ךְ
לֹ֥א
אֲעַנֵּ֖ךְ
עֽוֹד:
[יג]
וְעַתָּ֕ה
אֶשְׁבֹּ֥ר
מֹטֵ֖הוּ
מֵעָלָ֑יִךְ
וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ
אֲנַתֵּֽק:
[יד]
וְצִוָּ֤ה
עָלֶ֙יךָ֙
יְהוָ֔ה
לֹא־יִזָּרַ֥ע
מִשִּׁמְךָ֖
ע֑וֹד
מִבֵּ֨ית
אֱלֹהֶ֜יךָ
אַכְרִ֨ית
פֶּ֧סֶל
וּמַסֵּכָ֛ה
אָשִׂ֥ים
קִבְרֶ֖ךָ
כִּ֥י
קַלּֽוֹתָ:
פ
פרק א
(א-ב)
משא
נינוה
ספר
חזון
נחום
האלקושי.
פירוש
אלקושי
-
שם
מקום
,
ומשם
היה
נחום.
וראה
זו
הנבואה
על
נינוה
ואמר:
אל
קנוא
ונוקם
יי'
נוקם
יי'
ובעל
חימה.
(ג-ד)
יי'
ארך
אפיים
-
פירוש:
אע"פ
שהוא
ארך
אפיים
,
נקה
לא
ינקה
מי
שיעשה
הרעות.
וכשהקדוש
ברוך
הוא
יֵרד
לעשות
נקמה
בעולם
,
בסופה
ובסערה
(בנוסחנו:
ובשערה)
יבוא
,
וגער
(בנוסחנו:
גוער)
בים
ויבשהו.
(ה)
והרים
ירעשו
ממנו.
ותשא
הארץ
מפניו
-
פירוש:
ישרף;
ודמיונו:
"וישאם
דוד"
(ש"ב
ה
,
כא).
(ו-ז)
לפני
זעמו
מי
יעמד
(בנוסחנו:
יעמוד)?
-
כשיעשה
נקמה
כאויבים.
ולמי
שחס
(שחוסה)
בו
-
טוב
הוא
ביום
צרה.
(ח)
ובשטף
עבר
-
פירוש:
כשהקדוש
ברוך
הוא
יעשה
נקמה
בנינוה
(ראה
לעיל
,
א
-
ב)
,
בשטף
עבר
,
וכלה
יעשה
מקומה
,
ואויביו
ירדף
חשך.
(ט)
מה
תחשבון
אל
יי'?
-
פירוש:
יאמר
הנביא:
מה
תחשבון
על
יי'
מזה
הנקמה
,
שיעשה
פעמים?
כל
כך
כלה
גמורה
הוא
עשה
,
שאינו
צריך
לנקום
בו
פעם
אחרת.
(י)
כי
עד
סירים
סבוכים.
פירוש
סירים
-
קוצים.
ויאמר
הנביא
כי
כך
אנשי
נינוה
,
כמו
סירים
שהם
מסובכים.
וכסבאם
סבואים
-
פירוש:
וכשהם
שותים
,
משתכרים;
כמו
"זולל
וסובא"
(דב'
כא
,
כ).
ואכלו
כקש
יבש
מלא
-
כלומר:
כמו
קש
שנתמלא
מיבושות.
(יא)
ויאמר
הנביא
,
כי
על
כן
יעשה
הקדוש
ברוך
הוא
זו
הנקמה
בנינוה
-
כי
מהם
יצא
חשב
על
יי'
רעה
,
יועץ
בליעל.
(יב)
כה
אמר
יי'
אם
שלמים
וכן
רבים
-
פירוש:
יאמר
הנביא
על
נינוה:
אע"פ
שהם
בשלום
והם
רבים
-
וכן
נגוזו
ועבר;
כלומר:
אגְלה
אותם.
ועניתיך
לא
אענך
עוד
-
פירוש:
יחזור
לירושלם.
(יג)
ועתה
אשבור
מטהו
-
שלמלך
נינוה
מעליך.
(יד)
וצוה
עליך
יי'
-
פירוש:
למלך
נינוה
יאמר
,
שציוה
עליו
הקדוש
ברוך
הוא
שלא
יזרע
משמו
עוד;
כלומר
,
שלא
יהיה
ממנו
מלך
אחריו.