מאגר הכתר נחום פרק ב עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ב
(א) הנה על ההרים רגלי מבשר - לימות המשיח. (ב) עלה מפיץ על פניך - חוזר לנקמת נינוה (ראה נח' א , א) שיעלה עליה נבוכדנצר ויחריבה. ומפיץ הוא לשון "מפץ" (יר' נא , כ); ו"מפץ" הוא כלי זיין , ומפיץ הוא האדם הנושא אותו. נצור מצורה - לנצור מצור על העיר. צפה דרך - והזהר מחיילותיו. חזק מתנים - למלחמה. (ג) כי שב יי' את גאון יעקב - שיהא כגאון ישראל הקדמוני; וזה הפסוק מדבר על העתיד , ואומר הנבואות מעורבבות: ישועת ישראל ומפלת נינוה. (ד) אנשי חיל מתולעים - לובשי תולעת שני. באש פלדות דומה הרכב ביום הכינו אותו; שהיו צבועים אדום , והיו מבהיקים למרחוק כמו שלהבת. ופלדות היא מלה הפוכה מ"לפידות" (שו' ד , ד). והברושים הרעלו - הרמחים קורא 'ברושים' מפני שהם ארוכים. והורעלו - הוא לשון "תרעלה" (תה' ס , ה): נמשחו בסם המות , שבכל מקום שמכה , ממית. (ה) בחוצות יתהוללו הרכב - שמרקדין הסוסים כדרך המשוגעים; ודומה לו "אמרתי להוללים אל תהולו" (תה' עה , ה). ישתקשקון ברחובות - לשון מרוצה , כמו "והשיקו היקבים" (יואל ב , כד). כברקים ירוצצו - [שדוחקין] זה את זה , ונראה שמעלין ברקים מביניהם. (ו) יזכור נבוכדנצר גיבוריו - שמזכירם ללכת על מצור. והוא 'יוצא באחר' כמו 'הכבד'. יכשלו בהליכתם - מרוב הבהלה שלהם , שלא ימהרו לבוא עד החומה. והוכן הסוכך על המצור - זה המלך; כמו "את כרוב ממשח הסוכך" (יח' כח , יד) - על המצור. (ז) שערי העיר שהיו מצד הנהרות נפתחו לפני החיל , וההיכל שלמלך נמוג - כמו "נמוגו כל יושבי כנען" (שמ' טו , טו). (ח) והוצב גולתה הועלתה - זו היא שכתוב בה "נצבה שגל לימינך (תה' מה , י); גולתה מחדר צניעותה והועלתה משם ללכת בגולה. והוצב - כמו 'הופעל' , והנו"ן נבלע בדגש. ואמהותיה - מנהלות אותה ומנהמות כקול יונים. מתופפות על לבביהן - כאדם שמכה על התוף ומשמיע קול , כך היו מכות על ליבן. (ט) ונינוה - שהיתה מליאה מכל טוב כבריכה המליאה מים , מימי היא - מקרא קצר הוא: מימי קדם היא. ועכשיו המה נסים מן המלחמה וצועקים זה לזה: עמדו עמודו - והתחזקו במלחמה , ואין מפנה ערפו לשוב , אלא כולם ממהרים לנוס. (י) בוזו כסף - אומר הנביא לחיילות נבוכדנצר. ואין קצה לתכונה - לשון חשבון; כמו "ותוכן לבנים תתנו" (שמ' ה , יח). כבוד גדול מצאו שם מכל כלי חמדה - שהם עשויין לכבוד ולתפארת (ע"פ שמ' כח , ב). (יא) ופיק ברכים - לשון ניענוע הוא , כמו "יחזקוהו ולא יפיק" (ראה יר' י , ד). וכל פנים קבצו פארור - קדרות הפרור. (יב) איה מעון אריות - נינוה , שמלכה ושריה היו דומין לאריות , שכבשו כל העולם. (יג) אריה טורף בדי גורותיו - היה מלכה. בדי הוא כמו "די מחסורו" (דב' טו , ח). ונחלף השורק בחולם בגוֹרותיו. (יד) הנני אליך - לעשות נקמה ממך , והכרתי מן הארץ טרפך - הטרף שהיית טורפת כל העולם. וכאשר תאמר מן 'ארץ' - 'ארצך' , כך תאמר מן 'טרף' - טרפך. ולא ישמע עוד קול מלאככה - המלאכים שהיית שולחת לכל הממלכות ליקח מהם מס. ונתחלפה הקמץ בצירי , שהיה לו לומר 'מלאככָה'. והה"א כמו ה"א ד"ידכה" (שמ' יג , טז) , וכמוהם רבים.