מאגר הכתר נחום פרק ב עם פירוש ראב"ע

פרק ב
(א) הנה. חגי יהודה - הם שנמלטו מיד סנחריב. (ב) עלה - עתה שב לדבר על נינוה , והמפיץ הוא נבוכדנצר. נצור נצורה (בנוסחנו: מצורה) - ידבר למלך נינוה; וככה צפה דרך - שים צופים בדרכים. והנגיד אמר , כי נצור - שם הפועל , כמו "ויכלת עמד" (שמ' יח , כג) , וככה צפה דרך , "לכלה (בנוסחנו: לכלא) הפשע" (דנ' ט , כד). (ג) ודע כי עתה ישיב השם שבות גאון יעקב כגאון ישראל - בהיותו בארצו; הטעם: ישיבם לגאונם , כמו שהיו ישראל מימי קדם בגאונם. ומלת בקקום תורה כי הפעל יוצא. והנה יהיה "גפן בוקק" (הו' י , א) פועֵל , והפעול הוא הפרי שישוה לו (ראה שם). או תהיה כמלת שב , שתמצא עומדת ויוצאה. וטעם כי בקקום - שמום כגפן בוקק , על כן: וזמוריהם - כמו "ויכרתו משם זמורה" (במ' יג , כג). ושב לפרש המפיץ העולה (ראה לעיל , ב): (ד) מגן. אמר רבי משה הכהן , כי גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) בתוספת ה"א - לשון רבים; וככה "בהתפללו בעד רעהו" (איוב מב , י). ולא דבר נכונה; כי "פיו" (במ' כז , כא) - כמו "פיהו" (שמ' ד , טו); "אחיו" (בר' ד , ב) - "אחיהו" (יר' לד , ט); "שיו" (דב' כב , א) - "שיהו" (ש"א יד , לד). וטעם "רעהו" (איוב מב , י) - שהתפלל בעבור כל אחד. וגבורהו - שם המין , שכולל גבורת הגיבורים. מתלעים - שלובשים תולעת שני. ביום הכינו הרכב , כאילו אש פלדות יוצא במרוצתו. ומלת פלדות זרה; אולי היא הפוכה: 'לפידות' (ראה להלן , ה). והברושים הרעלו - כמו רעדו ברושי היער. ויפת אמר כי הם החניתות. (ה) בחוצות. אמר רבי יונה (השרשים: 'שקק'): ישתקשקון - יכו שוק על שוק. ירוצצו - כפול האות האחרון , והפעל כפול. ירוצצו - נפשם , מגזרת 'רץ'; וככה "ויתרוצצו הבנים" (בר' כה , כב). (ו-ז) יזכור - כאשר יזכור האויב , שהוא מלך כשדים , בעבור מרוצתם יכשלו בהליכתם; ימהרו אל חומות נינוה , והוכנו מגדלי העץ הגדולים. ויפת אמר , כי יזכור מלך נינוה אדיריו. יכשלו - יברחו אל החומה , ויכינו המגינים לסוכך עליהם. וזה לא יועיל להם , כי שערי - יורה , כי מפאת הנהרות נתפש ארמון המלך; וזהו וההיכל נמוג. (ח) והצב - לא מצאתי למלה פירוש יותר נכבד מדברי רב שמואל הנגיד , כי הצב - שם המלכה; על כן גלתה העלתה על המרכבה , להוליכה בשביה. ואמהותיה , שהיו נוהגות אותה , דומות לקול יונים בהמותן. מתופפות - דרך התוף להכות בו ביד. (ט-י) ונינוה כבריכת מים - היתה מלאה מימי קדם עושר; ואנשיה נסים ואומרים זה לזה: עמדו עמדו , אל תברחו! ואין מפנה - שישיב פניו. על כן בזו כסף - דברי הנביא לכשדים. לתכונה - להון שהכין. (יא) בוקה ומבוקה - גזרה אחת להן; כדרך "גאה וגאון" (מש' ח , יג); "יי' עזי ומעוזי" (יר' טז , יט). ומבולקה - כמו "הנה יי' בוקק הארץ ובולקה" (יש' כד , א). וטעם בוקה , גם מבולקה - כמו שממה תהיה נינוה. ולב כל שומע נמס. ופיק ברכים - על דרך "ויפק רצון" (מש' ח , לה) , אך הוא מעט רחוק. והנכון , כי הוא כמו "לפוקה ולמכשול" (ש"א כה , לא). וחלחלה - 'חיל' ו'חילה' , כפול. פארור - כבר פרשתיו (יואל ב , ו). (יב) איה - בעבור זה יתמהו השומעים ויאמרו. וכל זה דרך משל על נינוה , שהיו הולכים לטרוף טרף , להחריב כל העולם. וטעם הלך - אל מעון אריות. (יג) אריה טורף - להספיק גורותיו. בדי - מלשון "די השיב לו" (וי' כה , כח); "די שה" (וי' ה , ז). ומחנק - החיות להיות טרף ללבאותיו; ומעונותיו מִלא טרפה. (יד) הנני אליך - נינוה. בעשן - מרוב חום האש; והטעם - על חרון השם. טרפך - הטרף שהיית טורפת. וה"א מלאככה - תחת יו"ד , סימן לשון נקבה; כמו "עווניכי"; "תחלואיכי" (תה' קג , ג). והטעם: רב שקה; וכתוב "ביד מלאכיך" (מ"ב יט , כג).