מאגר הכתר נחום פרק ב עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק ב
[א] הִנֵּ֨ה עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לַעֲבָור־בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת:
[ב] עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּֽה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד:
[ג] כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקֲקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ:
[ד] מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵֽׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ:
[ה] בַּחוּצוֹת֙ יִתְהוֹלֲל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ים כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ:
[ו] יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּשְׁל֖וּ בַּהֲלִכָותָ֑ם בַּהֲלִיכָתָ֑ם יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ:
[ז] שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג:
[ח] וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹפֲפֹ֖ת עַל־לִבְבֵהֶֽן:
[ט] וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה:
[י] בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה:
[יא] בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר:
[יב] אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד:
[יג] אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה:
[יד] הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה: פ

פרק ב
(ב) עלה מפיץ. פירוש עלה מפיץ - כלומר: נכרת האויב , ואינך צריך להעמיד צופה שיאמר לך: נצור מצורה מפני האויב , ואין צריך שיאמר לך: חזק מתנים ואמץ כח מאד. (ג) כי שב יי' את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בוקקים - פירוש: כי זו נינוה - בקקום הבבליים , וזמוריהם שחתו. (ד) מגן גיבוריהו מאדם - פירוש: המגינים שלבבליים מאדמים , ואנשי חיל לובשים בגדי תולעת שני , והרכב ביום שיכינו הוא כלפיד אש. והברושים - כלומר: השרים - הרעלו; כמו "יין תרעלה" (תה' ס , ה). (ה) בחוצות - אלו בבליים , כשיבואו על נינוה יתהללו (בנוסחנו: יתהוללו) הרכב. ישתקשקון ברחובות - כלומר: ומכים בשוֹקַיִם בסוסים ברחובות. מראיהן כלפידים , כברקים ירוצו. (ו) יזכר אדיריו - פירוש: כשיזכרו הבבליים הציוי שיעשה להם המלך שלהם שילכו על נינוה , כל כך ירוצו לילך במהרה עד שיכשלו בהליכתם; וימהרו לילך אל חומתה שלנינוה להפיל אותה , ויכינו הסוכך , כדי שיעמדו תחתיו להפיל החומה. (ז) שערי הנהרות - שלנינוה נפתחו , וההיכל נמוג. (ח) והצב גלתה העלתה - פירוש: הוצב שמה שלמלכות נינוה. ויאמר הנביא , כי מלכה שלנינוה העלתה לרכב , והלך בגלות. ואמהותיה מנהגות אותה , ומנהמות בקול יונים ומתופפות על לבביהן. (ט) ונינוה כבריכת מים - פירושו: ונינוה מימי קדם כבריכת מים הייתה , שלא ייפסק. עכשיו , כשיבא מלך בבל עליה - ינוסו , ויאמרו להם: עמדו עמדו! ואין מפנה. (י) בזו כסף - פירוש: לאנשי בבל נאמר: בוזו כסף שלנינוה , בוזו זהב שלנינוה , כי אין קץ לזהב ולכסף שהתכינו. ואין קץ לכבוד - והוא ממון; ודמיונו: "מאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה" (בר' לא , א). (יא-יב) ועכשיו תשאר נינוה בוקה ומבוקה ומבולקה; ויאמרו על נינוה: איה מעון אריות ומרעה הוא לכפירים?! (יג) אריה טורף בדי גורותיו - פירוש: אריה טורף מה שדיי לגורותיו , ומחנק מה שדיי ללבאותיו. (יד) הנני אליך נאם יי' - פירוש: על נינוה נאמר. ולא ישמע עוד מלאככה - פירוש: מלאכים שלך.