מאגר הכתר נחום פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ב
[א] הִנֵּ֨ה עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לַעֲבָור־בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת:
[ב] עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּֽה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד:
[ג] כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקֲקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ:
[ד] מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵֽׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ:
[ה] בַּחוּצוֹת֙ יִתְהוֹלֲל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ים כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ:
[ו] יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּשְׁל֖וּ בַּהֲלִכָותָ֑ם בַּהֲלִיכָתָ֑ם יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ:
[ז] שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג:
[ח] וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹפֲפֹ֖ת עַל־לִבְבֵהֶֽן:
[ט] וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה:
[י] בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה:
[יא] בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר:
[יב] אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד:
[יג] אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה:
[יד] הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה: פ

פרק ב
(א) משמע (בנוסחנו: משמיע) שלום - על שהכה מלאך במחנה אשור מאה ושמונים אלף (ראה יש' לז , לו). על זה ישעיה הוא אומר "זמרו יי' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ. צהלי ורני יושבת ציון" (יב , ה - ו). חגי יהודה חגייך שלמי נדרייך - שעד עכשיו ביטל סנחריב חגייך. ושלמי נדרייך - שהיית נודר להקדוש ברוך הוא בשביל שתפול מלכות אשור. (ב) עלה מפיץ על פנייך - סנחריב שהיה נהוג לעלות על פנייך ומפיץ אותך , שהגלה עשרת השבטים. נצור מצורה - עכשיו הקדוש ברוך הוא מצוה לנבוכד נצר שיצור מצור על אשור. צפה דרך - אתה , ישראל , צפה שילך אשור דרך צר לפני האויב (ע"פ איכה ד , יב) , וחזק מתניך ואמץ כח מאד על מפלתו. (ג) כגאון ישראל - פתרון: כמו שהיה גאונם גדול מקדם. כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו - שנתרוקנו מארצם על ידי האומות כגפן בוקק (ע"פ הו' י , א) שזמורותיו נישחתו והוא ריקם מפירות. (ד) מגן גיבורהו (בנוסחנו: גבריהו) מאודם - הם מגיני גיבורי אשור שהיו אדומים. אנשי חיל מתולעים - זהו סימן חילם , שכולם לבושים מלבושים הצבועים מתולעת שני. כאש (בנוסחנו: באש) פלדות הרכב ביום הכינו - ביום שהיה מכין חילו למלחמה היו הרוכבים והולכי המלחמה מבריקים כאש פלדות - לפידות. והברושים הורעלו - הם הרומחים של עץ ברוש , והיה הברזל מעוטף בבגדים עד שיבואו למלחמה. הורעלו - לשון עטיפה; כמו 'מדיות רעולות' (ראה משנה שבת ו , ו). (ה) יתהוללו - תרגומו: "משתגשין". ישתקשקון - כמו 'קיש קיש קריא' (ראה ב"מ פה , ב); 'שוונט' בלעז (אולי צ"ל: שוננט). (ו) יזכור אדיריו - שיבואו כולם למלחמה ויכשלון (לפנינו: יכשלו) בהליכתם. והוכן הסוכך - ויהיה מוכן למלחמה המלך הסוכך עליהם. (ז) שערי נהרות (לפנינו: הנהרות) נפתחו - כתרגומו: "גישרי נהרתא נפתחו" (ראה ת"י); שהאויבים יעברו לבוא עליהם. וההיכל נמוג - כתרגומו: "ומלכא בהיכלא זע". (ח) והוצב גולתה העלתה - המלכה שהוצבה למלכות , עכשיו יסתלק מן המלכות מלכָּהּ. וכשמעמידין מלך , נופל בו לומר הוצב; כמו "בנות מלכים בקרותיך (בנוסחנו: ביקרותיך) נצבה שגל" (תה' מה , י). ויש מפרשין: גולתה עטרת מלכות; כלומר: נתגלה קלונה. ואמהותיה מנהגות כקול יונים - אמהותיה של מלכה , כיונים הגה תהגינה. מתופפות - מְטפחות; כאדם המטפח על לבו מרוב צער. (ט) ונינוה כבריכת מים - והיא מספקת לכולם , כמו כן הכל באים לנינוה והיא מספקת סחורה לכולם , ואינה מתפחדת מכל החיילות הבאים עליה למלחמה. והמה נסים - עכשיו הם נסים ובורחים מפני האויבים. עמדו עמודו ואין מפנה - זה יאמר לזה: עמדו ועשו מלחמה! ואין מי שמפנה לחבירו לעשות מלחמה , שכולם יברחו וינוסו. (י) בוזו כסף בוזו זהב ואין קצה לתכונה - ויאמרו לאויביהם: בוזו לכם כסף , בוזו לכם זהב עד אין תוכן לחשבון , והַחיו אותנו. כבוד מכל כלי חמדה - והם ישיבו להם ויאמרו: בזה יהיה לנו כבוד , שנהרוג אתכם , מכל כלי חמדה שנקח מכם. (יא) ופיק ברכים - יהיה לכם מרוב פחד; ופיק - 'דשאיונטרורא' בלעז (נקע); כמו "יחזקום ולא יפיק" (יר' י , ד). קבצו פארור - "אוכמין כקידרא" (ת"י). (יב) איה מעון אריות ומרעה הוא לכפירים אשר הלך אריה שם וגם לביא ואין מחריד - "אן מדורי מלכא ובית מישרי שלטונא אתר דהוון אזלין תמן בניהון שבקין לרוחצן ולית דמניד" (ת"י). (יג) אריה טרף בדי גורותיו ומחנק ללביאותיו (בנוסחנו: ללִבְאתיו) - כאריה זה , שהוא טורף ומחנק בהמה בשביל גורותיו ולביאותיו , כך הוא שולל ובוזז כל העולם בשביל שריו; וממלא אוצרותיו ביזה ושלל , כאריה זה שממלא חוריו ומעונותיו טריפה. (יד) והבערתי בעשן רכבה - "אדליק באישתא רתיכך" (ת"י). ולא ישמע עוד קול מלאככה - קול מלאך שהיית שולח; וכן הוא אומר "ויאמר רב שקה (בנוסחנו: רבשקה) האל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים היושבים על החומה לאכול את חוריהם" (בנוסחנו: חראיהם; יש' לו , יב).