מאגר הכתר נחום פרק ב עם פירוש רש"י

פרק ב
(א) שלמי נדריך - אשר נדרת להקדוש ברוך הוא , אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור; כי עתה נצלת. כי לא יוסיף (בנוסחנו נוסף 'עוד') לעבור בך - אותו הבליעל. כלה נכרת - הוא וזרעו. (ב) עלה מפיץ על פניך נצור מצורה - המפיץ אשר עלה על פניך , אַת , ארץ יהודה , בימי חזקיהו , עכשיו הוא נצור במצור נבוכד נצר מלך בבל , שהוא צר עליו. צפה דרך - הבט אתה , איש יהודה , אל אם הדרכים , ותראה את ההולכים לצור עליו; ויֶחֱזקו מתניך , ואמץ כח מאד. (ג) כגאון ישראל - כמו שהיה כבר. [כי אשור] בקקום - בזזום והריקום. ולשון 'בקיקה' נופל על גפן (ראה הו' י , יא). (ד) מגן גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) - של נבוכד נצר , הצרים על אשור , מאדמים הם , ואנשי חילו מתולעים - לבושי זהורית. באש פלדות הרכב ביום הכינו - ביום שהוא מכין עצמו לצאת בצבא , מצחצח רכב ברזל שלו באש פלדות. ולא ידעתי מהו פלדות; ואומר אני , שהוא מין המצחצחת ברזל יפה. [ויש פותרין (ראה מחברת: 'פלד') פלדות - לשון "לפיד אש" (בר' טו , יז) , בדרך ההפך.] והברושים הרעלו - [תרגם יונתן:] "ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין": הרעלו - מעוטפין; ודומה לו "הנטיפות והשרות והרעלות" (יש' ג , יט) , ובלשון משנה שנינו: מדיות רעולות; במסכת שבת (ו , ו). (ה) יתהוללו - יתנהגו בשגעון. [כ'הולך' , 'שוכב'; עניין שוגה (ראה ת"י).] ישתקשקון - "קל ניקוש זיניהון משתמע" (ת"י); והוא מלשון "והשיקו היקבים" (יואל ב , כד); "כמשק גבים" (יש' לג , ד) - השמעת קול. ירוצצו - ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות; כן תירגם יונתן. (ו) יזכור - מלך אשור את אדיריו וגיבוריו וידמה בלבו לצאת ולהלחם , והם יכשלו בהליכתם. ימהרו חומתה - לרוץ אל חומת העיר. כל תיבה הצריכה למ"ד בתחילתה , הטל לה ה"י בסופה (ראה יבמות יג , ב). והוכן הסוכך - "יבנון מגדליא" (ת"י). ויש לפרש והוכן הסוכך - והמלך נזדיין בכלי זיינו; כמו "ממשח הסוכך" (יח' כח , יד) - לשון מושל. (ז) שערי הנהרות - שער העיר אשר מצד הנהרות. וההיכל נמוג - נרעד ונע מכח אבני בליסטרא הנזרקים בכתליו [הנקרא 'בומא' (בלעז)]. (ח) והוצב - היא המלכה הנצבת לימין המלך , כמה דאת אמר "נצבה שגל לימיניך" (בנוסחנו: לימינך; תה' מה , י). גלתה העלתה - בגלוי הלכה בשבי , והעלתה מן העיר. מנהגות כקול יונים - מנהגות עצמן בקינה כקול יונים המקוננים. מנהגות - 'שירימנינט' [בלעז]. מתופפות על לבביהן - מקישות בידיהן על לבם כהקיש בתופים. (ט) ונינוה כבריכת מים מימי היא - מיום שהיא נעשית , ישבה בשלוה ואין מניד , כבריכת מים מכונסים שאין זזים ממקומם. והמה - עתה , מרוב דוחקם , למדו לנוס ונסים. עמדו עמדו - אומרים להם , ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד. (י) בוזו כסף - אתם , הבאים על נינוה. אין קצה - אין חשבון לתכונה - לאוצרותם; ועל שם שהכסף והזהב הנתון באוצר נתון בחשבון , כמה דאת אמר "את הכסף המתוכן" (מ"ב יב , יב). כבד מכל כלי חמדה - [לשון 'הכבדה' (ראה פירושו נח' ג , טו).] כמו "התכבד כילק" (נח' ג , טו); לשון 'מכבד את הבית' (ראה משנה ברכות ח , ד) , 'אשקובנט' בלעז: לכבד אותם מכל כלי חמדתם. וכן תירגם יונתן: "ספו מכל מאני חמדתא". כבוד - כמו "זכור" (שמ' כ , ח); "שמור" (דב' ה , יב); "אמור" (במ' ו , כג). (יא) בוקה - ריקנית. ומבוקה - ומרוקנת על ידי בוקקים (ראה לעיל , ג). ומבולקה - מפורצת בחומותיה; 'אישברטירא' בלעז. ופיק ברכים - כשלון ברכים , כמו "לפוקה ולמכשול" (ש"א כה , לא). קבצו פארור - שחרורית כקדירה. (יב) איה מעון אריות - קינה היא על נינוה , שהיתה מדור מלכים (ראה ת"י) קשים וחזקים כאריות. אשר הלך אריה לביא שם - "אתר דהוו אזלין מלכין ושבקין תמן בניהון הא כאריא דשרי... לרוחצן" (ת"י). (יג) אריה טורף בדי גורותיו - מלכיה היו מביאין שלל רב , עד שהיה די לבני ביתם. ומחנק - בהמות , לצורך לבאותיו; כלומר: מרבה אוצרות לבניו. וימלא טרף חוריו - "וממלן אוצריהון חטוף" (ת"י). (יד) רכבה - רוב רכב שליך; 'קררייריץ' [בלעז]; ה"י יתירה (בנוסחנו ה"א מפיק) הופך הלשון לריבוי: מרכבות; וכן "סיר אשר חלאתה בה" (יח' כד , ו) - זוהם רב. [והבערתי בעשן - מוקדה. רכבה - של נינוה. וכפיריך - עיר הדמים , תאכל חרב. והכרתי מארץ טרפך - שלא תהי טורפת שכנייך. רכבה - מפיק ה"י; חד מן אחד עשר זוגין , חד מפיק ה"י וחד לא מפיק ה"י: "בגדי חפש לרכבה" (יח' כז , כ); במסורת גדולה.] ולא ישמע עוד קול מלאככה - קול מלאכייך; כמו שעשו כבר רב שקה וחביריו שלוחי אשור: "ויקראו בקול גדול יהודית" (מ"ב יח , כח).