מאגר הכתר נחום פרק ג עם פירוש ראב"ע

פרק ג
(א) הוי - יש אומרים (ראה ת"י; השרשים: 'הוי'): כמו 'אוי'; או היא מלת קריאה , כמו "הוי ציון המלטי" (זכ' ב , יא). כלה - בַּכל. פרק - מקום דרכים; ברחובותיה היא מלאה כחש. ומלת ימיש - פועל יוצא , והוא שב לכחש: כל כך מלאה כחש לרמות העולם , כל אחד מהם לא ימיש עצמו מן הטרף. (ב) והנה יבוא אליה קול שוט להריץ הסוס. והנכון בעיני: שוט - להכות , מין משמיע קול אשר יעשו הפלשתים , כעין טנבור שהוא רחב וגדול משלנו; ומתקבצים אנשי החיל , עשרה או יותר , להכות בהם בשוטים , להשמיע קול ולהפחיד. רעש אופן - המרכבה. וסוס דוהר - כמו "מדהרות דהרות אביריו" (שו' ה , כב). (ג) פרש. אין קצה להרוגי נינוה. (ד) מרב. דרך משל , שרמתה הכל (ראה לעיל , א). (ה) הנני. מערך - "כמער איש" (מ"א ז , לו); והוא כמו "ערותך" (יש' מז , ג). ומערך כמו 'מראך'. (ו) והשלכתי. כראי - כטינוף; וכמוהו "הוי מראה" (צפ' ג , א); וככה "והסיר את מראתו" (וי' א , טז). (ז) והיה. ידוד - כמו "יגוף" (שמ' כא , לה); והטעם: ירחק. מי ינוד - כמו "לבוא לנוד לו" (איוב ב , יא). מאין אבקש - ככה יאמר כל רואיך. (ח) התיטבי - הטובה תהיי מנוא אמון - שם עיר בארץ מצרים , שלְכָדָהּ מלך כשדים בלכתו אל נינוה. אשר חיל וכח יש לה מִיָּם , כי אין צורך לה לחומה. וזה ים סוף או ים ספרד , הוא הנקרא "הים הגדול" (במ' לד , ו) כנגד ימי ארץ ישראל. (ט) כוש - עזרו מצרים , גם פוט ולובים שהיו בעזרתך , ולא הועילו. (י) גם - שב אל מצרים (ראה לעיל , ט) , כי הלכה בגולה כנא אמון (ראה לעיל , ח). רתקו - כמו "עשה הרתוק" (יח' ז , כג); "ברתוקות (לפנינו: ורתקות) כסף" (יש' מ , יט). (יא) גם - מדבר אל נינוה. תהי - כמו 'תהיי'. וטעם נעלמה - כאילו לא היתה; כדרך "ושתו ולעו והיו כלא (בנוסחנו: כלוא) היו" (עו' א , טז). כי השִכּוֹר סרה דעתו , כאילו איננו. (יב) כל... - הטעם: מעצמם יפלו וילָכדו. (יג) הנה. בעבור היות עמך כנשים , על כן נפתחו שערי ארצך. (יד) מי - יהתל בה הנביא: שאבי טרם בא הכשדים מַים , שתמצאי אותם בהיותך במצור. וטעם (מלבן) - לבֵנה; או מלבן - מקום מעשי הלבֵנים. (טו) שם. התכבד - שם הפועל. התכבדי - שתחברי אליך עַם כבד בלי מספר. (טז) הרבית - עד עתה הרבית. רוכליך - כמו 'סוחריך'; וקרוב ממנו "לא תלך רכיל" (וי' יט , טז). וכלם יהיו כילק שפשט על הארץ , ויעף - ולא נראה. (יז) מנזריך - דגשות הנו"ן לא ידענו טעם לה. והיא מגזרת 'נזר': בעלי הנזר שלך היו רבים כארבה. וטפסריך - כמו 'שריך'; והמלה 'רביעיה' , בלי חבר. כגוב גובי - כמו "יוצר גובי" (עמ' ז , א); כמו "קודש קדשים" (שמ' ל , י). שמש זרחה - כחום היום. ונודד - כמו "באין תהומות חוללתי" (מש' ח , כד) , מהכפולים באחרונה. מקומו - מקום אחד מהם; כי כן דרך הארבה: ביום קרה מתקבצים לרוב מאד , מקיפים את העיר וחונים בגדרות שהם חומות העיר; ובחום עליהם השמש - נודדים והולכים , "אחד מהם לא נותר" (תה' קו , יא) , ולא נודע איה מקומם , כאילו לא היו. (יח) נמו - כמו "לא ינום" (תה' קכא , ד). ישכנו - כמו ישקטו ולא יתנועעו. נפושו - נפזרו; וכמהו "ופשו פרשיו" (חב' א , ח). והטעם: כמו 'נפשטו'; וכמהו "ויצאתם ופשתם" (מל' ג , כ). (יט) אין. כהה - מגזרת "ותכהין עיניו" (בר' כז , א) , שלא יתפשטו; הפך 'פִּשוי הנגע' - אז יחל להרפא (ראה וי' יג , ו). ויש אומרים (ראה מחברת: 'כהה'; רש"י) - כמו 'חשיכה'. ומלת נחלה - מבניין 'נפעל' , מגזרת 'חלי'. והפועל עבר , או הוא תאר ותחסר מלת 'היא'. כי הזקן , מתוך שהעור נקמט סביב העין , וגם ככה בת עין , לא תתפשט המאור , אז "ותכהין"; וכן הנגע - כאשר היא כהה , שעור הנגע נקמט , ולא פשה , אז יחל להרפא.