מאגר הכתר נחום פרק ג עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ג
(א) הוי - על עיר הדמים והרציחה. כלה - כל עמה. כחש פרק מלאה - שואלים בשלום רעיהם , וטורפים אותם. פרק וטרף - אחד הן. (ב) קול שוט - בא עליהם; "שוט שוטף" (יש' כח , טו) , שקורין 'פלוטאה' (בלעז). דוהר - מה שקורא בַּמרכבה 'מרקדה' , קורא בַּסוס 'דַהַר'. (ג) פרש מעלה - מובחר; כמו "במעלה קברי בית דוד" (בנוסחנו: בני דויד; דה"ב לב , לג) , ובשיטת "מבחר שלישיו" (שמ' טו , ד). או: פרש גאות; ולעולם מעלה - שם דבר הוא. ולהב חרב - צהיבות מריטתה ומריקתה קורא 'להב' ו'ברק' , שכך הם נראין מרחוק. (ד) זונה - נינוה. בכל מקום 'זונה' - מכשפה , כמו שמוכיח במקרא זה פעמַיִם; וכן הוא אומר "עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים" (מ"ב ט , כב). ולכך סמך "מכשפה לא תחיה" (שמ' כב , יז) ל"כי יפתה איש בתולה" (שם , טו). (ה) מערך - גילוי ערותך. (ו) שקוצים - בעיניהם; שתהא משוקצת ומתועבת להם. ולשון והשלכתי עליך - כלשון "ושפכתי על בית דוד (בנוסחנו: דויד)... רוח חן ותחנונים" (זכ' יב , י). ונבלתיך - בעיניהם , כנבלה. ושמתיך - להם. כראי - כדבר הנמאס , כגון צואה וכיוצא בה; מלשון "מוראה ונגאלה" (צפ' ג , א). כלפי שהיית לשעבר טובת חן בעיניהם (ראה לעיל , ד). (ז) ידוד ממך - ויתרחק; כל כך תהי נמאסת בעיניהם. ידוד - כמו "ידודון ידודון" (תה' סח , יג) , מלשון "נדדו" (תה' לא , יב). ואמר - הרֹאֶה אֹתך כך. מי ינוד לך - כל כך רעתך רבה (ע"פ איוב כב , ה). (ח) התיטבי מנא אמון - ממה שאומר במקום אחר "ופקדתי על אמון מנא" (ראה יר' מו , כה) , נראה שנא ישבת ביארים ומים סביב לה , כמו שאומר כאן , ולכן היא חזקה מאד; ואמון סמוכה לה ואינה יושבת במים , ואין אדם יכול לעבור במים אל אמון אלא דרך נא , שיעבור דרך יאורי נא. או שנא ויאוריה מקיפין את אמון סביב , וכאשר נא אשר ביאורים נלכדת , אז גם אמון באה במצור; נמצא ש"מנא" באה פקודת "אמון". אשר חל (לפנינו: חיל) של נא - ים , מים חומתה , ואין לה חומה אחרת; ואע"פ כן כבשהּ נבוכד נצר. אף את , אע"פ שאת כברכת מים בתוך היארים (ראה נח' ב , ט) , תפלי ביד נבוכד נצר כאמון וכנא. (ט) גם כוש שעצמה מאד , ומצרים שאין קצה לעמה , ופוט ולובים - לפי שהיו בעזרתך , (י) גם הם לגולה הלכה - ביד נבוכד נצר. ידו - יפילו. רתקו - נקשרו ברתוקות ברזל , הן שקורין 'בוייש' (בלעז). (יא) גם את כמותן תשכרי מכוס חמתם (ע"פ יש' נא , יז); תהי נעלמה - ונסתרת מפני אויביך שירדפוך , וכשל עוזר ונפל עזור (ע"פ יש' לא , ג). גם את - שהיית עוזרת אחרים ויושבת בטח , תבקשי מעוז מאויב , ולא תמצאי. (יב) שכל מבצריך שבטחת בהן , תאנים עם בכורים - כבכורה בתאנה בראשיתה (ע"פ הו' ט , י) היו לנבוכד נצר , שלאלתר שצר עליהם כבשם; כתאנים בכורים , שאם ינועו בענף , לאלתר ונפלו על פי אוכל. (יג) שהרי עמך - שהיו גבורים , נשים הם בקרבך. פתוח נפתחו שערי ארצך - ואין עומד בפניהם , כי נפל פחדם עליהם (ע"פ אס' ט , ב). אכלה אש בריחיך - מלסגור לפניהם. (יד-טז) מי מצור - מים המחזקים אותך במצור האויב. שאבי לך - הסיבי אליך סביבות חומתך. באי בטיט - לבנין , לבנות ולחזק מבצריך. שכמו שתחזקי אותם , שם תאכלך חרב , להתכבד האויב עליך לרוב מאד כיֵלק פושט. אע"פ שגם את תתכבדי ותתרבי כארבה , שהרבית רכליך כככבי (בנוסחנו: כוכבי) השמים - מכל מקום , ילק פשט עליך ויעף - לאכול ולכלות הכל. (יז) מנזריך - מלכיך ושריך כארבה יהיו בפני נבוכד נצר וחילו. וטפסריך - פַּחוֹתיך וסגניך. כגוב - גם הוא מין ארבה. החונים בגדרות ביום קרה - להסתר בחורים ובבקעים; וכשהשמש זרחה - ונודד , ולא נודע בגדר מקומו שהיה שם. כן מנזריך וטפסריך - שנסו בתוכך למעוז בבא נבוכד נצר , ינדדו מתוכך ויֵצאו בגולה כלם , ולא יישאר בהם אחד. (יח) נמו - לשון "תנומה" (תה' קלב , ד). רעיך - מנהיגי העם ישכנו תחתיהם ולא יצאו , ואין מקבץ אותם לעלות ולהלחם. (יט) אין כהה - אין רוח כהה ונחלה על שברך , ואין רוח נחלה על מכתך , אלא כל שמעי שמע רעתך תקעו כף בשמחה עליך; כמו "כל העמים תקעו כף" (תה' מז , א).