מאגר הכתר נחום פרק ג עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ג
(א) הוי עיר הדמים כלה כחש. פרק - כטעם "ואל תעמוד על הפרק" (עו' א , יד). (ב) קול שוט - כלומר: עתה ישמע בה קול שוטף , כי יעבור בה תגבורת מלכות מדי; וכן וקול רעש וכל הנמשך לזה. (ג) ואין קצה לגויה - המתה , כמו פגר. ואמר: וכשלו בגויתם - רמז לבני נינוה גם לבני מדי , לרוב הפגרים שיש בארץ , אבל מבני נינוה. (ד) מרוב זנוני זונה וכו' - זה נמשך עם הבא אחריו: "הנני אליך" (פס' ה). והיה המ"ם בכאן , שהוא כמו 'מן' , כענין 'מִצַד' וסבה; וכן כמו 'אַחַר'. וכבר העירונו (איכה ג , יז) על שתוף מלת 'מן' מדברי ארסטו ב'ספר ההטעאה' ו'ספר השמע'. (ו) כראי - כטעם "מוראה ונגאלה" (צפ' ג , א). (ח) התיטבי - גם זה משתוף 'טוב'; כי אין הטעם , רק כמו "טובת חן" (לעיל , ד) , לא כמו "טובת שכל" (ש"א כה , ג). (ט) היו - שהיו. (י) גם היא לגולה הלכה - זה מבואר שהיה על יד נבוכד נצר. וגם נכון , שאחר שקם מלך מדי ונשחת מלכות נבוכד נצר , נתישבה מאד כל ארץ מצרים , כי כן יעדו לה הנביאים. ונכון שעיר נֹא (ראה לעיל , ח) , שהיא אחת מערי ארץ מצרים , לא רצתה להכנע למלך מדי , כמו שלא רצתה עיר נינוה; ומלך מדי השחית שתיהן. (יא) גם את - רמז לנינוה. נעלמה - נסתרת. (יב) עם בכורים - כמו "עם יפה עינים" (ש"א טז , יב). (יד) מי מצור - ללעג. (טו) התכבד והתכבדי - מענין כֹּבד רבוי הכמות; וכן "כבד פגר" (לעיל , ג). כילק - לדמיון רבוי כַּמוּתו. ומה שקדם תאכלך כילק - לדמיון רבוי איכות כַּלוֹתו ואכילתו. ילק - כטעם 'הוא הוא'. (יז) מנּזריך - הדגש לחזוק; וטעמו: מנֵזֶר וכתר. והוא שם נגזר , כלומר: בעלי כתר , או: המוכתרים. כארבה - היו כארבה. וכן היו כגוב גובי - כטעם "עבד עבדים" (בר' ט , כה); "קדש קדשים" (שמ' כט , לז) - להפלגה. וגובי - שם יחס או רבים. ודמה רבוי נינוה והעדרו אחר כן פתאום כמו החגבים החונים בגדרות ביום קרה , ותכף שיזרח השמש יתנודדו משם. (יח) נמו רעיך - כטעם "כולם הוזים שוכבים" (יש' נו , י). ישכנו - במִטותם; כלומר: לא יתנועעו להלחם. לכך נפושו ורבו עמך על ההרים , כי הם בורחים שם. (יט) אין כהה לשברך - כי השבר והפצע כשהתחיל לכהות , זה יורה רפואתו; כטעם "כהה הנגע" (וי' יג , ו). נחלה - אבל נחלה; מטעם "חולי" (דב' ז , טו). תקעו כף - לשמחה; כטעם "ובאבוד רשעים רנה" (מש' יא , י). כי על מי לא עברה רעתך - כי כל הגוים לקו מן החיה הראשונה (ראה פירושו נח' א , א) , כמו שמבואר בירמיה (פרק כז). .