מאגר הכתר נחום פרק ג עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ג
[א] ה֖וֹי עִ֣יר דָּמִ֑ים כֻּלָּ֗הּ כַּ֤חַשׁ פֶּ֙רֶק֙ מְלֵאָ֔ה לֹ֥א יָמִ֖ישׁ טָֽרֶף:
[ב] ק֣וֹל שׁ֔וֹט וְק֖וֹל רַ֣עַשׁ אוֹפָ֑ן וְס֣וּס דֹּהֵ֔ר וּמֶרְכָּבָ֖ה מְרַקֵּדָֽה:
[ג] פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יְכָשְׁל֖וּ וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם:
[ד] מֵרֹב֙ זְנוּנֵ֣י זוֹנָ֔ה ט֥וֹבַת חֵ֖ן בַּעֲלַ֣ת כְּשָׁפִ֑ים הַמֹּכֶ֤רֶת גּוֹיִם֙ בִּזְנוּנֶ֔יהָ וּמִשְׁפָּח֖וֹת בִּכְשָׁפֶֽיהָ:
[ה] הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְגִלֵּיתִ֥י שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְהַרְאֵיתִ֤י גוֹיִם֙ מַעְרֵ֔ךְ וּמַמְלָכ֖וֹת קְלוֹנֵֽךְ:
[ו] וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי:
[ז] וְהָיָ֤ה כָל־רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שָׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ:
[ח] הֲתֵֽיטְבִי֙ מִנֹּ֣א אָמ֔וֹן הַיֹּֽשְׁבָה֙ בַּיְאֹרִ֔ים מַ֖יִם סָבִ֣יב לָ֑הּ אֲשֶׁר־חֵ֣יל יָ֔ם מִיָּ֖ם חוֹמָתָֽהּ:
[ט] כּ֥וּשׁ עָצְמָ֛ה וּמִצְרַ֖יִם וְאֵ֣ין קֵ֑צֶה פּ֣וּט וְלוּבִ֔ים הָי֖וּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ:
[י] גַּם־הִ֗יא לַגֹּלָה֙ הָלְכָ֣ה בַשֶּׁ֔בִי גַּ֧ם עֹלָלֶ֛יהָ יְרֻטְּשׁ֖וּ בְּרֹ֣אשׁ כָּל־חוּצ֑וֹת וְעַל־נִכְבַּדֶּ֙יהָ֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל וְכָל־גְּדוֹלֶ֖יהָ רֻתְּק֥וּ בַזִּקִּֽים:
[יא] גַּם־אַ֣תְּ תִּשְׁכְּרִ֔י תְּהִ֖י נַעֲלָמָ֑ה גַּם־אַ֛תְּ תְּבַקְשִׁ֥י מָע֖וֹז מֵאוֹיֵֽב:
[יב] כָּ֨ל־מִבְצָרַ֔יִךְ תְּאֵנִ֖ים עִם־בִּכּוּרִ֑ים אִם־יִנּ֕וֹעוּ וְנָפְל֖וּ עַל־פִּ֥י אוֹכֵֽל:
[יג] הִנֵּ֨ה עַמֵּ֤ךְ נָשִׁים֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ פָּת֥וֹחַ נִפְתְּח֖וּ שַׁעֲרֵ֣י אַרְצֵ֑ךְ אָכְלָ֥ה אֵ֖שׁ בְּרִיחָֽיִךְ:
[יד] מֵ֤י מָצוֹר֙ שַֽׁאֲבִי־לָ֔ךְ חַזְּקִ֖י מִבְצָרָ֑יִךְ בֹּ֧אִי בַטִּ֛יט וְרִמְסִ֥י בַחֹ֖מֶר הַחֲזִ֥יקִי מַלְבֵּֽן:
[טו] שָׁ֚ם תֹּאכְלֵ֣ךְ אֵ֔שׁ תַּכְרִיתֵ֣ךְ חֶ֔רֶב תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה:
[טז] הִרְבֵּית֙ רֹכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָּשַׁ֖ט וַיָּעֹֽף:
[יז] מִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י הַחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנֹדַ֔ד וְלֹא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם:
[יח] נָמ֤וּ רֹעֶ֙יךָ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר יִשְׁכְּנ֖וּ אַדִּירֶ֑יךָ נָפֹ֧שׁוּ עַמְּךָ֛ עַל־הֶהָרִ֖ים וְאֵ֥ין מְקַבֵּֽץ:
[יט] אֵין־כֵּהָ֣ה לְשִׁבְרֶ֔ךָ נַחְלָ֖ה מַכָּתֶ֑ךָ כֹּ֣ל׀ שֹׁמְעֵ֣י שִׁמְעֲךָ֗ תָּ֤קְעוּ כַף֙ עָלֶ֔יךָ כִּ֗י עַל־מִ֛י לֹא־עָבְרָ֥ה רָעָתְךָ֖ תָּמִֽיד:

פרק ג
(ב) קול שוט וקול רעש - יבוא אליהם. דוהר - 'הינשנט' בלעז; כמו "מדהרות דהרות אביריו" (שו' ה , כב). מרקדה - 'שלינט' בלעז. (ג) ואין קצה לגויה - אין קצה לכל העם שילכו למלחמה , וכולם יכשלו בגוייתם. (ד) המוכרת - המוסרת. (ה) מערך - 'תא דשקוברטורא' בלעז. (ו) וניבלתיך ושמתיך כראי - פתר בו רבי מנחם (ראה מחברת: 'רא'): כראי - לשון "גלל" (מ"א יד , י); כמו 'ריעי' (ראה ברכות כה , ב). אבל כראי - לשון 'ראייה'; כלומר: ושמתיך מגולה , שיראו אותך; וחבירו מוכיח עליו , שכן הוא אומר בסמוך "כל רואיך ידוד ממך" (להלן , ז); "ידוד" - ינוע , כמו "ותדד שנתי מעיניי" (בר' לא , מ); כלומר: אותן שהיו עמך לשעבר , עכשיו ירחקו ממך. (ז) ואמר שודדה נינוה - מאחר ששודדה , מאין אבקש מנחמים לך? שאירע להם כמו שאירע לך ותוכלי להלחם בם?! שהיו גדולים כמותך , לבסוף נפלו. (ח) התיטבי מנוא אמון - "הא את טבא מאלכסנדריא רבתא" (ת"י)? אשר חילם (לפנינו: חיל ים) מים חומתה - אותה חומה מבפנים קורא 'חיל' , והיא הקטנה; והחומה הגדולה שבחוץ קורא 'חומה'; והוא כמו "ויאבל חיל וחומה" (איכה ב , ח). (ט) כוש עצמה - כוש באים שם בחיל עצום , ומצרים ופוט (בנוסחנו: פוט) ולודים (לפנינו: ולובים) - כולם באים לשם , מפני שהיא עיר מלכות. (י) גם היא לגולה הלכה בשבי - ואע"פ שהיתה גדולה כל כך שכל האומות מתקבצים אצלה , אע"פ כן לבסוף גם היא לגולה הלכה בשבי. רתקו בזיקים. רתקו - כמו "ורתוקות כסף" (יש' מ , יט). (יא) גם את תשכרי תהי נעלמה - מבני אדם. (יב) כל מבצרייך תאינים עם ביכורים - ערים בצורות שלך יהו דומים לאילני תאינים שהתאינים בהם; שאם ינועו תאינים - ונפל על פי אוכל; שחומדים אותן כל כך , שמקבלים אותן בפיהם שלא יפלו לארץ. כמו כן כל האומות חומדין להשחית את אשור , זה יותר מזה. (יג) הנה עמך נשים - חלשים כנשים. (יד-טז) מי מצור שאבי לך - אם היית שואבת מים לעיר בשביל המצור; חזקי מבצריך , בואי בטיט ורמסי בחומר החזיקי מלבן - אם היית מְחזקת מבצרייך , להביא טיט וחומר לרמוס ולעשות ממנו מלבן לטוח החומה להחזיקה - כל זאת לא יהיה שווה לך , כי אם שם תאכלך אש. התכבדי (בנוסחנו: התכבד) כילק התכבדי כארבה - כי אם תרבי לך עם כבד כילק וכארבה , כל זאת לא יִשוה לך ולא יועיל לך , שכולם יהיו כילק פשט ויעוף - שמעופף והולך לו. (יז) מנזריך כארבה - עם רב שהיה לך , שהיו מפוזרין לכאן ולכאן לכבוש ארצות. וטפסרייך כגוב גובי - ושלוחייך שהיו רבים כקבוצת גובי; והוא כמו "לקושש קש לתבן" (שמ' ה , יב) , ומתרגמינן: "לגבבא גילי" (ת"א). החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד - כל חיילותיך יהיו דומין לארבה שחונים בחומות מפני הקור , וכשהשמש זורחת נודדים והולכים להם , ולא נודע מקומם אים; כמו כן ינודו חיילותיך. (יח) נמו רועיך. נמו - לשון "תנומה" (מש' ו , ד); שיהו כישנים , שלא יוכלו לעשות מלחמה. ישכנו אדיריך - פתרון: ישכנו לארץ אדיריך. נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ אותם לקוברם. יש פותרין (ראה רש"י) נפושו - כמו "נפוצו" (בר' י , יח); כתרגומו: "ויתבדרון עמך" (ת"י). (יט) אין כהה לשברך - אין אדם שיהא רוחו כהה על שברך ועל שנחלה מכתך. תקעו כף עליך - מרוב שמחה , כי על מי לא עברה רעתך תמיד; ועל כן יהו שמחים כל העולם על שברך. זהו ששנינו (ראה סע"ר כד): שנה ראשונה כבש נינוה , שנייה כיבש יהויקים.