מאגר הכתר חבקוק פרק א עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק א
[א] הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא:
[ב] עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ:
[ג] לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא:
[ד] עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל:
[ה] רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר:
[ו] כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ:
[ז] אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא:
[ח] וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל:
[ט] כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי:
[י] וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכָל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ:
[יא] אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ:
[יב] הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ:
[יג] טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ:
[יד] וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ:
[טו] כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל:
[טז] עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה:
[יז] הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל: ס

פרק א
(א) המשא אשר חזה חבקוק הנביא - פירוש: ראה הנביא כי עתיד נבוכדנצר לבוא על ישראל; אמר: (ב) עד אנה יי' שועתי ולא תשמע , אזעק אליך מן החמס אשר אראה ולא תושיע?! (ג) למה תראיני און? - פירוש: למה תראיני זה האון שיעשו הכשדים לישראל? ולמה תביט אתה בזה העמל? שד וחמס הוא לנגדי! ויהי ריב ומדון ישא - פירוש: ריב ומדון מְנוּשָׂא; כלומר: נתעלה. (ד) על כן תפוג תורה - פירוש: בשביל שריב ומדון נתנשא (ראה פירושו לעיל , ג) , על כן תסוג תורה לאחור , ולא יצא לנצח משפט. כי רשע מכתיר את הצדיק - דמיונו: "כתרו את בנימן" (שו' כ , מג). (ה) ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו - כלומר: תעשו תמהה. כי פעל יעשה בימיכם , שאם יספר אדם לכם לא תוכלו להאמין. (ו) המר והנמהר - פירוש: מר הוא וכסיל. (ז) איום ונורא הוא - פירוש: זה נבוכדנצר , בעל אימה ונורא הוא. ממנו - כלומר: מדעתו , זה המשפט שיעשה בישראל יצא. (ח) ופשו פרשיו - פירוש: נתפזרו פרשיו; ודמיונו: "נפושו עמך" (נח' ג , יח). (ט) כלה לחמס יבא (בנוסחנו: יבוא) - פירוש: כל זה החיל לחמס יבא על ישראל , נכח פניהם קדימה. (י) והוא במלכים יתקלס - פירוש: נבוכדנצר במלכים יתקלס , ורוזנים משחקים לפניו. (יא) אז חלף רוח ויעבור - פירוש: כשיבא נבוכדנצר , כמו רוח יחלף ויעבר. (ואשם) - ויאשם , שיאמר כי זה הכח לא בא לו אלא מן הפסל שלו. (יב) הלא (בנוסחנו: הלוא) אתה מקדם - פירוש: עכשיו יתפלל הנביא כשיראה כי יבואו עליהם הכשדים , ויאמר: הלא אתה מקדם יי' אלהי קדשי , לא נמות מזה החיל! יי' למשפט שמתו - נבוכדנצר , וצור להוכיח יסדתו - כלומר: הקדוש ברוך הוא שהוא צור , להוכיח יסדתו - נבוכדנצר. (יג) טהור עינים - פירוש: יתפלל הנביא להקדוש ברוך הוא ויאמר: אתה טהור עינים ולא תוכל לראות רע , ולא תוכל להביט אל עמל; למה תביט באילו הבוגדים ותחריש בבלע רשע צדיק ממנו?! (יד-טו) ועשית אדם כדגי הים וכרמש ולא תמשל בו , כי כלה בחכה העלה - פירוש: כלה בחכה העלה אותו נבוכדנצר; ויקבצהו בחרמו - פירוש: ברשתו , ויאספהו במכמרתו - כמו כן: ברשתו. (טז) על כן יזבח לפסל שלו בשביל חרמו , ויקטר בשביל מכמרתו; כי בהמה שמן חלקו - פירוש: בחרמו ובמכמרתו , ישתמן חלקו. (יז) העל כן יריק חרמו , כי תמיד להרג גוים לא יחמל (בנוסחנו: יחמול)?!