פרק א
[א]
המשא
אשר
חזה
חבקוק
הנביא:
[ב]
עד־אנה
יהוה
שועתי
ולא
תשמע
אזעק
אליך
חמס
ולא
תושיע:
[ג]
למה
תראני
און
ועמל
תביט
ושד
וחמס
לנגדי
ויהי
ריב
ומדון
ישא:
[ד]
על־כן
תפוג
תורה
ולא־יצא
לנצח
משפט
כי
רשע
מכתיר
את־הצדיק
על־כן
יצא
משפט
מעקל:
[ה]
ראו
בגוים
והביטו
והתמהו
תמהו
כי־פעל
פעל
בימיכם
לא
תאמינו
כי
יספר:
[ו]
כי־הנני
מקים
את־הכשדים
הגוי
המר
והנמהר
ההולך
למרחבי־ארץ
לרשת
משכנות
לא־לו:
[ז]
אים
ונורא
הוא
ממנו
משפטו
ושאתו
יצא:
[ח]
וקלו
מנמרים
סוסיו
וחדו
מזאבי
ערב
ופשו
פרשיו
ופרשיו
מרחוק
יבאו
יעפו
כנשר
חש
לאכול:
[ט]
כלה
לחמס
יבוא
מגמת
פניהם
קדימה
ויאסף
כחול
שבי:
[י]
והוא
במלכים
יתקלס
ורזנים
משחק
לו
הוא
לכל־מבצר
ישחק
ויצבר
עפר
וילכדה:
[יא]
אז
חלף
רוח
ויעבר
ואשם
זו
כחו
לאלהו:
[יב]
הלוא
אתה
מקדם
יהוה
אלהי
קדשי
לא
נמות
יהוה
למשפט
שמתו
וצור
להוכיח
יסדתו:
[יג]
טהור
עינים
מראות
רע
והביט
אל־עמל
לא
תוכל
למה
תביט
בוגדים
תחריש
בבלע
רשע
צדיק
ממנו:
[יד]
ותעשה
אדם
כדגי
הים
כרמש
לא־משל
בו:
[טו]
כלה
בחכה
העלה
יגרהו
בחרמו
ויאספהו
במכמרתו
על־כן
ישמח
ויגיל:
[טז]
על־כן
יזבח
לחרמו
ויקטר
למכמרתו
כי
בהמה
שמן
חלקו
ומאכלו
בראה:
[יז]
העל
כן
יריק
חרמו
ותמיד
להרג
גוים
לא
יחמול:
ס