מאגר הכתר חבקוק פרק ג עם פירוש רש"י

פרק ג
(א) על שגיונות - יש לפותרו כתרגומו. ולפי שמועו: בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים , כגון "על כן תפוג תורה" (חב' א , ד); "ותעשה אדם כדגי הים" (שם , יד) - קנתר אחר מדת הדין (ראה שו"ט צ , ב). (ב) שמעתי שמעך - אשר מעולם , שנפרעת תמיד ממכעיסיך , ואת הרשע הזה אתה סובל!? יראתי ואמרתי: אך נשתנית מדת הדין בעון ישראל! פעלך בקרב שנים חייהו - פעלך הראשון , שהיית נפרע לנו מאויבינו , בקרב שני הצרה הזאת שאנו שרויים בה חייהו; כלומר: עוררהו והשיבהו , ובקרב שנים הללו תודיעהו. וברוגז שתקצוף על הרשעים , רחם תזכור - רחם כמו 'לרחם': תזכור לרחם את ישראל. (ג) אלוה מתימן יבא (בנוסחנו: יבוא) - עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון (ראה פירושו לעיל , ב) שהוא מבקש פניו לעוררהו , פועַל חבתן של ישראל ופורענות דורות הראשונים: כשבאת ליתן את התורה , חזרת על עשו וישמעאל , ולא קיבלוה (ראה ע"ז ב , ב). תימן - עשו. פארן - ישמעאל , כמא דאת אמר "וישב במדבר פארן" (בר' כא , כא). כסה שמים הודו - בסיני , לישראל. (ד) ונוגה אותו היום כאור תהיה - כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה (ראה ב"ר ג , ו). וכן תירגם יונתן. וקרנים - לשון מאור , שכשהוא נוקב וזורח דרך הנקב , נראה כמין קרנים בולטים; וכן "כי קרן עור פניו" (שמ' לד , כט). מידו - מיד הקדוש ברוך הוא באו להם. ושם חביון עוזו - כתרגומו: שם נגלה עוז שהיה חבוי למפרע בסתר עליון (ע"פ תה' צא , א). (ה) לפניו ילך דבר - מצאתי מדרש אגדה (ראה שבת פט , א ותוספ' שם ד"ה 'תורה היכן היא'): בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל , טרדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים , שלא יעמד לקנתר ולומר: אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעים יום , אתה נותן להם את התורה?! ויצא רשף לרגליו - מלאכי רשף באו עמו לסיני. (ו) עמד וימודד ארץ - המתין לדקדק בדין דור המבול , למדוד להם מידה כנגד מידה , ומדד. עמד - כמה דאת אמר "נצב לריב יי' ועומד לדין עמים" (יש' ג , יג) - ממתין ומדקדק בדינן. וימודד ארץ - ברותחין קילקלו וברותחין נידונו. ראה - בדור הפלגה , שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעיצה [אחת] , כדכתיב "ויהי כל הארץ שפה אחת" וגו' (בר' יא , א); ויתר גוים - הקפיצם לשבעים לשון , כמה דאת אמר "ויתר ממקומו" (איוב לז , א); "לנתר בהם" (וי' יא , כא). הררי עד - שרי האומות. הליכות עולם לו - הראה להם , שכל מהלכו של עולם - שלו הוא. (ז) תחת און - שנמצא בישראל , ראיתי אהלי כושן - עומדים בגלוי ומחבלים את ישראל; ובהכנעם לפניך ירגזון יריעות וגו'; הכל כתרגומו. (ח) הבנהרים חרה יי' - יש תמיהות מתקיימות; הראינו שכל אלה עשה. ופירוש המקרא כתרגומו. מרכבותיך - לנו לישועה. (ט) עריה תעור קשתך - נגלֹה נגלית גבורתך. שבועות מטות - שבועה שנשבעת לשבטים. אומר סלה - מאמר הקיים לעולם. אומר - נקוד פתח [קטן] וטעמו למעלה , שהוא שם דבר. נהרות תבקע ארץ - כתרגומו. [כעניין שנאמר "המוציא לך מים מצור החלמיש" (דב' ח , טו).] (י) [ראוך יחילו הרים - כלומר: אין אתה צריך לחרות , להתעבר בירדן ובים , שהרי כשבאת להושיע את ישראל מיד] ראוך הרים יחילו מאימתך , הרי נחלי ארנון שנדבקו זה לזה (ראה תנח' חקת כ). זרם מים עבר - בעברם בירדן תמו נכרתו המים , ועבר קילוח שטף המים לשפילו של נהר , והבאים מלמעלה קמו עמדו [נד אחד] (ראה יהו' ג , טז). נתן תהום קולו - שבחוהו יושבי הארץ. רום ידיהו נשא - צבא השמים הודו לו. (יא) עמד זבולה - "במדוריהון" (ת"י). כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"י בסופה (ראה יבמות יג , ב). [ופירשוה על מלחמת גבעון (ראה יהו' י) , כתרגומו.] לאור חציך - הלכו ישראל [כשירדו על האמוֹרים אבנים גדולות מן השמים (ראה שם , יא).] (יב) בזעם תצעד ארץ - לגרש שבעה אומות. (יג) לישע את משיחך - שאול ודוד. ערות יסוד - חומות אויביהם. עד צואר - הוא גובה החומה והמגדלים. (יד) נקבת במטיו - סנחריב וסיעתו היו סוערים ברוח סער להפיצני; והוא היה מטֶה שהיית רודה בו את האומות (ראה יש' י , ה); וכשבא וסער להפיצני , נקבת ראשי גייסותיו במטיו שהיה בא לרדותי בהם. עליצותם היה , כשהיו יכולים לאכול עני במסתר - ישראל הקרויים "עם עני" (תה' יח , כח; ראה שו"ט יח , כג). ראש פרזיו - ראשי עריו וטירותיו; כמו "פרזות תשב ירושלם" (זכ' ב , ח); "ערי הפרזי" (דב' ג , ה). (טו) דרכת בים [סוסיך] - בחיילותיו הכבדים כחול הים. חומר - תירגם יונתן: "בדגור" , לשון "חמרים חמרים" (שמ' ח , י). (טז) שמעתי ותרגז בטני - תירגם יונתן: "אמרת בבל: שמעית וזעו מלכיי מן קדם דינא דאיתדנו מצראי". לקול צללו שפתי - לקול השמועה אחזני רעד , עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולן נשמע. צללו - לשון "מצילות הסוס" (זכ' יד , כ); 'טינטין' בלעז. ותחתי ארגז - במקומי אני מזדעזעת. אשר אנוח ליום צרה - אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה. לעלות לעם יגודנו - ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב (ע"פ בר' מט , יט) , לשוב בגדודיו לארצו. (יז) כי תאנה לא תפרח - כתרגומו. ויש לפותרו כמשמעו: שוב אין הצלחה בכל מעשה בבל מעתה. ושדמות - שדה לבן (ראה ב"ב ז , א). מכלה - דיר הצאן. (יח) ואני - כנסת ישראל , ביי' אעלוזה. (יט) למנצח בנגינותי - לבן לוי המנצח בשיר בית המקדש , אנעים לו בנגינותי; והלוי יתן קולו כנגדו בכלי השיר. למנצח - כמה דאת אמר "ויעמדו (בנוסחנו: ויעמידו את) הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת" וגו' (עז' ג , ח). בנגינותי - הוא לשון נעימת קול , להרים ולהשפיל; 'אורגנדש' בלעז.