מאגר הכתר חבקוק פרק ג עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק ג
(א) תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות. פירוש שגיונות - ניגון , כמו "שגיון לדוד" (תה' ז , א). וזו התפילה עשה אותה על מיני ניגונים , כמו שיאמר בסוף "למנצח בנגינותי" (פס' יט). (ב) יי' שמעתי שמעך יראתי - פירוש: אמר הנביא: שמעתי מן הרעב שיבוא (ראה להלן , יז) ויראתי שמא יבא האויב עלינו. יי' פעלך בקרב שנים חייהו - פירוש: פעלך שפעלת , והוא בן אדם , בקרב אותם השנים שלרעב חייהו; ובקרב אותם השנים תודיע גבורתך. ברוגז רחם תזכור - פירוש: באותו הרוגז , הרחמים תזכור. כי רגז יהיה כשיבא הרעב , כמו שנאמר "שמעתי ותרגז בטני" (להלן , טז). (ג) אלוה מתימן יבא (בנוסחנו: יבוא) - פירוש: לפי שראה הנביא כי יבא הרעב פחד שמא יבא עליהם האויב , וזכר גבורותיו שלהקדוש ברוך הוא שעשה לישראל כשנכנסו לארץ , שיעשה אותם עכשיו , ואמר: אלוה מתימן בא. ואם ישאל השואל ויאמר: הכתוב יאמר יבא , ויתראה עתיד? תשובה: כי כך דרך המקרא , כמו שנאמר "יעשו עגל בחורב" (תה' קו , יט) , שפירושו: עשו עגל. ונקרא 'קדוש' מהר פארן , וכסה שמים הודו , ותהלתו מלאה הארץ. (ד) ונגה כאור תהיה וקרנים (בנוסחנו: קרנים) מידו לו. פירוש וקרנים - כמו "כי קרן עור פניו" (שמ' לד , כט). מידו לו - ממנו לו. ושם חביון עוזו (בנוסחנו: עזה) - פירוש: ושם , בנגה , נתחבא שכינתו. (ה) לפניו ילך דבר - שהיה הורג העמים לפני ישראל. ויצא רשף - כמו "רשפיה רשפי אש" (שה"ש ח , ו). (ו) ויתר גוים - פירוש: הפחיד גוים; ודמיונו: "אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו" (איוב לז , א). ויתפוצצו הררי עד - כמו "תפוצץ סלע" (ראה יר' כג , כט). ושחו גבעות עולם - עד שחזרו הליכות שיהלך אדם בהם. (ז) תחת און ראיתי אהלי כושן - פירוש: וראיתי אהלי כושן כאילו הם בנוים תחת און , כל כך נהרסו במהרה; ורגזו יריעות ארץ מדין. (ח) הבנהרים חרה יי' - פירוש: אמר הנביא: כשבא הקדוש ברוך הוא להושיע את ישראל - רעש כל העולם מפניו , כאשר נאמר בדוד "ותגעש ותרעש הארץ" (תה' יח , ח); "וירכב על כרוב" (שם , יא) - ו"כרוב" הוא 'עב' , כאשר נאמר "הנה יי' רוכב על עב קל" (יש' יט , א); "ויראו אפיקי מים" (תה' יח , טז) - אפילו ימים ונהרות רעשו מפניו. וכך אמר הנה: בנהרים חרה יי' , או אם בנהרים היה אפך , או אם בים היה עברתך - שיש להם סער גדול? כי תרכב על סוסיך - כשתרכב על סוסיך , והם העבים , לא הוא בשביל שיחרה אפך בהם , אלא מרכבותיך ישועה , כלומר: בשביל שבאתה להושיע את ישראל. (ט) עריה תעור קשתך - פירוש: וגיליתה קשתך בענן. שבועות מטות אמר סלה פירוש: הברקים , שהם כמו מטות , כאילו הם מושבעים שיעשו אמרתך סלה; ויבקעו הארץ וישימו אותה כמו נהרות. (י) ראוך... הרים - כשבאת להושיע , וזרם מים עבר עליהם ותהום נתן קולו , וידהו (בנוסחנו: ידיהו) נשא לשמים. (יא) שמש וירח עמד זבולה - פירוש: השמש והירח עמדו בזבול , כי לא הוצרכו להאיר להם; כי לאור חציך יהלכו ולנוגה ברק חניתיך (בנוסחנו: חניתך). (יב) בזעם צעדת הארץ ובאף תדוש עמים. (יג) כשיצאת לישע עמך ולישע את משיחך - מחצת ראש מבית רשע , וגיליתה יסודו עד צוארו. (יד) נקבת במטיו - פירוש: נקבת במטות שלהם ראשי האנשים היושבים בפרזים , לפי שיסערו להפיצני. עליצתם כמו לאכל עני במסתר - כלומר: לא יעלצו אלא כמו שיאכל עני לחמו במסתר , לפי שהיא שנת רעב (ראה להלן , יז) , ויבא עליהם לתפשם. (טו) דרכת בים סוסיך - פירוש: דרכת בים העבים שלך , שלא ימטירו ביבשה , ונעשו המים כמו חמר. (טז) שמעתי ותרגז בטני - פירוש: שמעתי שדרכת בים סוסיך (ראה פירושו לעיל , טו) ויבוא רעב , ותרגז בטני. לקול צללו שפתי - שמכים זה לזה; ודומה לו "תצלנה שתי אזניו" (ש"א ג , יא). ויבא (בנוסחנו: יבוא) רקב בעצמיי ובמקומי ארגז - אשר המתנתי שיש לי מנוחה ביום צרה וְאַעלה לעם מזון כשיבא עליו הגדוד. (יז) והנה תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים , וכיחש מעשה זית. ושדמות לא עשה אכל - והיא החטה , כי החטה יקרא 'שדמה' כשהיא עשב , עד שלא נעשית 'קמה'; כאשר נאמר "ושדמה לפני קמה" (יש' לז , כז). (יח) ואני ביי' אעלזה (בנוסחנו: אעלוזה) - פירוש: יאמר הנביא: כשיבא זה הרעב , אני ביי' אעלזה ואגילה באלהי ישעי. (יט) יי' יי' (בנוסחנו: אדני) חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני; למנצח בנגינותי - פירוש: אילו נגינותי יהיו מסורים למשורר.