פרק ב
[א]
הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ
וָק֑וֹשּׁוּ
הַגּ֖וֹי
לֹ֥א
נִכְסָֽף:
[ב]
בְּטֶ֙רֶם֙
לֶ֣דֶת
חֹ֔ק
כְּמֹ֖ץ
עָ֣בַר
י֑וֹם
בְּטֶ֣רֶם׀
לֹא־יָב֣וֹא
עֲלֵיכֶ֗ם
חֲרוֹן֙
אַף־יְהוָ֔ה
בְּטֶ֙רֶם֙
לֹא־יָב֣וֹא
עֲלֵיכֶ֔ם
י֖וֹם
אַף־יְהוָֽה:
[ג]
בַּקְּשׁ֤וּ
אֶת־יְהוָה֙
כָּל־עַנְוֵ֣י
הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
מִשְׁפָּט֖וֹ
פָּעָ֑לוּ
בַּקְּשׁוּ־צֶ֙דֶק֙
בַּקְּשׁ֣וּ
עֲנָוָ֔ה
אוּלַי֙
תִּסָּ֣תְר֔וּ
בְּי֖וֹם
אַף־יְהוָֽה:
[ד]
כִּ֤י
עַזָּה֙
עֲזוּבָ֣ה
תִֽהְיֶ֔ה
וְאַשְׁקְל֖וֹן
לִשְׁמָמָ֑ה
אַשְׁדּ֗וֹד
בַּֽצָּהֳרַ֙יִם֙
יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ
וְעֶקְר֖וֹן
תֵּעָקֵֽר:
ס
[ה]
ה֗וֹי
יֹ֥שְׁבֵ֛י
חֶ֥בֶל
הַיָּ֖ם
גּ֣וֹי
כְּרֵתִ֑ים
דְּבַר־יְהוָ֣ה
עֲלֵיכֶ֗ם
כְּנַ֙עַן֙
אֶ֣רֶץ
פְּלִשְׁתִּ֔ים
וְהַאֲבַדְתִּ֖יךְ
מֵאֵ֥ין
יוֹשֵֽׁב:
[ו]
וְֽהָיְתָ֞ה
חֶ֣בֶל
הַיָּ֗ם
נְוֺ֛ת
כְּרֹ֥ת
רֹעִ֖ים
וְגִדְר֥וֹת
צֹֽאן:
[ז]
וְהָ֣יָה
חֶ֗בֶל
לִשְׁאֵרִ֛ית
בֵּ֥ית
יְהוּדָ֖ה
עֲלֵיהֶ֣ם
יִרְע֑וּן
בְּבָתֵּ֣י
אַשְׁקְל֗וֹן
בָּעֶ֙רֶב֙
יִרְבָּצ֔וּן
כִּ֧י
יִפְקְדֵ֛ם
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיהֶ֖ם
וְשָׁ֥ב
שְׁבִותָֽם
שְׁבִיתָֽם:
[ח]
שָׁמַ֙עְתִּי֙
חֶרְפַּ֣ת
מוֹאָ֔ב
וְגִדֻּפֵ֖י
בְּנֵ֣י
עַמּ֑וֹן
אֲשֶׁ֤ר
חֵֽרְפוּ֙
אֶת־עַמִּ֔י
וַיַּגְדִּ֖ילוּ
עַל־גְּבוּלָֽם:
[ט]
לָכֵ֣ן
חַי־אָ֡נִי
נְאֻם֩
יְהוָ֨ה
צְבָא֜וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
כִּי־מוֹאָ֞ב
כִּסְדֹ֤ם
תִּֽהְיֶה֙
וּבְנֵ֤י
עַמּוֹן֙
כַּעֲמֹרָ֔ה
מִמְשַׁ֥ק
חָר֛וּל
וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח
וּשְׁמָמָ֖ה
עַד־עוֹלָ֑ם
שְׁאֵרִ֤ית
עַמִּי֙
יְבָזּ֔וּם
וְיֶ֥תֶר
גּוֹיִ֖
יִנְחָלֽוּם:
[י]
זֹ֥את
לָהֶ֖ם
תַּ֣חַת
גְּאוֹנָ֑ם
כִּ֤י
חֵֽרְפוּ֙
וַיַּגְדִּ֔לוּ
עַל־עַ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[יא]
נוֹרָ֤א
יְהוָה֙
עֲלֵיהֶ֔ם
כִּ֣י
רָזָ֔ה
אֵ֖ת
כָּל־אֱלֹהֵ֣י
הָאָ֑רֶץ
וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙
אִ֣ישׁ
מִמְּקוֹמ֔וֹ
כֹּ֖ל
אִיֵּ֥י
הַגּוֹיִֽם:
[יב]
גַּם־אַתֶּ֣ם
כּוּשִׁ֔ים
חַֽלֲלֵ֥י
חַרְבִּ֖י
הֵֽמָּה:
[יג]
וְיֵ֤ט
יָדוֹ֙
עַל־צָפ֔וֹן
וִֽיאַבֵּ֖ד
אֶת־אַשּׁ֑וּר
וְיָשֵׂ֤ם
אֶת־נִֽינְוֵה֙
לִשְׁמָמָ֔ה
צִיָּ֖ה
כַּמִּדְבָּֽר:
[יד]
וְרָבְצ֨וּ
בְתוֹכָ֤הּ
עֲדָרִים֙
כָּל־חַיְתוֹ־ג֔וֹי
גַּם־קָאַת֙
גַּם־קִפֹּ֔ד
בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ
יָלִ֑ינוּ
ק֠וֹל
יְשׁוֹרֵ֤ר
בַּֽחַלּוֹן֙
חֹ֣רֶב
בַּסַּ֔ף
כִּ֥י
אַרְזָ֖ה
עֵרָֽה:
[טו]
זֹ֠֞את
הָעִ֤יר
הָעַלִּיזָה֙
הַיּוֹשֶׁ֣בֶת
לָבֶ֔טַח
הָאֹֽמְרָה֙
בִּלְבָבָ֔הּ
אֲנִ֖י
וְאַפְסִ֣י
ע֑וֹד
אֵ֣יךְ׀
הָיְתָ֣ה
לְשַׁמָּ֗ה
מַרְבֵּץ֙
לַֽחַיָּ֔ה
כֹּ֚ל
עוֹבֵ֣ר
עָלֶ֔יהָ
יִשְׁרֹ֖ק
יָנִ֥יעַ
יָדֽוֹ:
פ
פרק ב
(א)
התקוששו
וקשו
(בנוסחנו:
וקושו)
-
פירוש:
לזו
המלה
אין
לה
דמיון
במקרא
,
ופירושו
כפי
עניינו:
התווכחו
עצמכם
והוכיחו
אחרים.
הגוי
לא
נכסף
-
פירוש:
אתם
,
שאתם
עם
שאינו
נחמד;
כמו
"נכסף
נכספת"
(בנוסחנו:
נכספתה;
בר'
לא
,
ל).
(ב)
בטרם
לדת
חק
-
פירוש:
בטרם
שיולד
לכם
חק
שלאויב
,
שהוא
עבר
כמו
המץ.
(ג-ה)
בקשו
את
יי'
כל
ענוי
הארץ
אשר
משפטו
פעלו
-
פירוש:
אמר
הנביא:
אתם
,
ענוי
ארץ
,
אשר
משפטו
של
הקדוש
ברוך
הוא
פעלתם
בסתר
,
עכשיו
בקשו
את
יי'
בגלוי
,
אולי
תסתרו
ביום
אף
יי'.
כי
ביום
אף
יי'
עזה
עזובה
תהיה
ואשקלון
לשממה
,
וישבי
חבל
הים
וגוי
כרתים
וכנען
וארץ
פלשתים
-
כלם
יאבדו
ביום
אף
יי'
מאין
ישב
(בנוסחנו:
יושב).
(ו)
והיתה
חבל
הים
נות
כרת
רעים
-
פירוש:
נוה
שלרעים
,
ויכרו
לשם
כֵּרות
,
ויעשו
שם
גדרות
צאן.
(ט)
ממשק
חרול.
פירוש
ממשק
-
כמו
"בן
משק
ביתי"
(בר'
טו
,
ב).
חרול
-
קוצים.
ומכרה
מלח
-
פירוש:
יכרו
משם
מלח.
(יא)
כי
רזה
את
כל
אלהי
הארץ
-
פירוש:
כי
הכחיש
את
כל
אלהי
הארץ;
כמו
אדם
שהוא
שמן
,
ויכחיש
אותו
מבשרו.
(יד)
גם
קאת
גם
קפוד
בכפתריה
ילינו
-
כלומר:
במגרשיה
ילינו.
קול
ישורר
בחלון
,
ויאמר:
חרב
בסף
-
כלומר:
נחרב
הסף.
כי
ארזה
ערה
-
פירוש:
כי
הארזים
שלו
נתגלו.