מאגר הכתר צפניה פרק ב עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ב
(א) התקששו וקשו (בנוסחנו: וקושו) - הקבצו והתלקטו וקַבצו גם אחרים עמכם. גוי שלא נכסף - ותאב וחומד אני לו , שארחם עליו , וקל מהרה (ע"פ יואל ד , ד) אפרע ממנו אם לא ישוב. ולכך האספו וקראו עצרה (ע"פ יואל א , יד) לשוב אלי , (ב) בטרם יוָלד ויבא החוק והמשפט שאמרתי לשפוט בכם , שכמוץ כן עבר יום טובתכם וחייכם; כלומר: כמוץ אשר תדפנו רוח (ע"פ תה' א , ד) כן תעברו ותאבדו מהר. בטרם כל זה , (ג) בקשו את יי' ושובו אליו כל ענוי הארץ - הנענים ונכנעים מפניו; כלומר: אחזו בדרכיכם והחזיקו בצדקתכם ולא תרפוה. אולי תסתרו ביום אף יי' - ותהיה לכם נפשכם לשלל ולפליטה (ע"פ יר' כא , ט). (ה) גוי כרתים - מלשון "הכְּרֵתי והפלתי" (ש"ב ח , יח). דבר יי' עליכם כנען ארץ פלשתים - פתרונו: דבר יי' עליכם ככנען , אתם , ארץ פלשתים: בראשונה איבד את כנען , ואתם נותרתם לעמו לשכים ולצנינים (ע"פ במ' לג , נה); עכשיו , כאשר דיבר וגזר על כנען בראשונה כן דיבר עליכם עתה. ויושבי חבל הים - אינו כנען אלא פלשתים; לכך פירשנוהו כן. (ו) נות כרות רועים - נוה של חפירות רועים , שיכרו שם בארות מים למקניהם , כענין שתמצא ברועי יצחק (ראה בר' כו , יד - כב). (ז) עליהם ירעון יהודה - מקניהם. כי יפקדם יי' אלהיהם - לימות המשיח. (ח) אשר חרפו את עמי - לאמר: איה אלהיך (ע"פ תה' מב , ד)? איה מלכך ושריך (ע"פ הו' יג , י)? ויגדילו - פיהם (ע"פ עו' א , יב) ולשונם , לחרף על גבולם החרב. (ט) ממשק - לשון 'השקה' ורטיבה. ומכרה מלח - לאסוף שם מים , ומתיבשים ונעשים מלח; לפי שגפרית ומלח שריפה כל ארצה (ע"פ דב' כט , כב) , וארץ מלחה היא (ע"פ יר' יז , ו). שארית עמי - הנשארים מגלות רומי. (יא) נורא - ומאוים יהיה יי' עליהם - לכל הגוים. כי רזה והכחיש את כל אלהי הארצות האלה שפירש למעלה (פס' ד - ט). וישתחוו לו - שאר הגוים. (יב) גם אתם כושים חללי חרבי המה - יהיו. (יד) בכפתריה - בבליטת כפתורי העמודים יתכסו ויסתוככו למטה קול - העופות , לפי שחורב בסף השער - שארזי תקרת הבתים ערה וגילה הכל , ולפיכך לא יהיו להם מחסה ומסתור אלא תחת בליטת הכפתורים וגג החלונות בעובי החומה. ארזה - בנין ארזים. (טו) זאת העיר - נינוה.