מאגר הכתר צפניה פרק ב עם פירוש תלמיד של ר' ישעיה מיטראני

פרק ב
(א) התקוששו וקושו - כמו "ולמוכיח בשער יקושון" (יש' כט , כא) , שפירוש: היו מוכיחין למוכיחן. גם הֵנה יש לפרש: תיווכחו ותוכיחו אחרים. וקושו ו"יקושון" - כולם הם מפעלי הכפל , ומשפטם להיות דגושים ובא הנח תמורת הדגש. או יש לומר שהוא מלשון "לקושש קש" (שמ' ה , יב) , כלומר: התקבצו אתם וקַבצו גם אחרים לעשות תשובה. הגוי לא נכסף - בעיני הבורא , מרוב עונם; לשון חמידה , כמו "כי נכסוף נכספת" (בנוסחנו: נכספתה; בר' לא , ל). (ב) בטרם לדת חוק - "התקוששו" (לעיל , א) קודם שתלד הגזירה והחוק שגזר הבורא עליכם , שהיא באה בקלות ובמרוצה כמוץ שעבר לרוח היום. (ג) כל ענוי ארץ (בנוסחנו: הארץ) - אותם ענוים אשר משפטו שלבורא פעלו; אולי תסתרו מן הפורענות. (ד) עזה עזובה תהיה - עתה מתנבא על ארץ פלשתים , שכשהגלה נבוכדנצר ישראל הגלה גם הם: עזה ואשקלון ואשדוד ועקרון - כולם הן ערי פלשתים. בצהרים יגרשוה - ממקום ישובה , ויוליכוה בגלות. (ה) הוי יושבי חבל הים - ואילו הם הפלישתים; גוי ששמם פלשתים - דבר יי' יתקיים עליכם. כנען ארץ פלשתים - מן הים הגדול שיושבין שם הפלשתים עד ים המלח , הכל יקרא (ראה בר' י , יט); ועתה מתנבא על ארץ פלשת לבד. ומפני זה אמר כנען ארץ פלשתים. (ו) נוות כרות רועים - מקום מערות וחפירות , שיכרו שם הרועים לעמוד שם בימות הגשמים. (ז) והיה חבל לשארית בית יהודה - כלומר: עכשיו תיחרב על ידי נבוכדנצר , ולעתיד לבוא , לימות המשיח , יהיה נחלה ליהודה. בערב ירבצון - כלומר: בוקר וערב יעמדו שם עם בהמתם. כי יפקדם יי' - כל זה יהיה להם לבית יהודה כשיפקדם הבורא לעתיד לבוא. (ח) שמעתי חרפת מואב... - גם אילו נחרבו על ידי נבוכדנצר. (ט) ממשק חרול - מקום מילוי חרולים; מלשון "כמשק גבים שוקק בו" (יש' לג , ד). חרול הוא כמו "כוסו פניו חרולים" (מש' כד , לא) , 'אורדיקא' בלעז. ומכרה מלח - דומה יהיה למקום שחופרין המלח , שלא יזָרע ולא יצמיח עוד (ע"פ דב' כט , כב). שארית עמי יבזום - כלומר: זה יהיה להם עכשיו על ידי נבוכדנצר , ולעתיד לבוא , לימות המשיח , יבזום שארית עמי. (י) כי חרפו ויגדילו - פיהם (ע"פ עו' א , יב) על עם יי' צבאות. (יא) נורא יי' עליהם - כמו שתאמר מן 'ידע' - 'נודע' , כך תאמר מן 'ירא' - נורא; כלומר: נורא וירוא יהיה הבורא עליהם. כי רזה - לשון חסרון ואיבוד , כמו "במשמניו רזון" (יש' י , טז). וכל זהו לימות המשיח. (יב) גם אתם כושיים (בנוסחנו: כושים) - שם אומה היא , שהגלם נבוכדנצר. (יג) ויט ידו הבורא על צפון - שכולם החריב נבוכדנצר. נינוה שממה (בנוסחנו: לשממה) - שהיא מערי אשור , שנאמר "מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את ננוה" (בנוסחנו: נינוה; בר' י , יא) , ובא עכשיו נבוכדנצר והחריבה. וזה ששנינו (ראה סע"ר טו): שנה ראשונה כיבש נינוה. (יד) כל חייתו גוי - הוי"ו יתירה , ופירוש: חיית כל גוי. בכפתוריה - הם הרימונים העשויין בראשי העמודים לנוי. קול החיה ישורר בחלון - לשון 'שירה'. חורב בסף - חורבה יבוא בסף. ארזה עירה - הקירוי שלארז גילה אותו האויב. (טו) יאמרו בני אדם על נינוה זאת: זאת היא העיר העליזה!? אני ואפסי עוד - שאין כמוני בעולם.