מאגר הכתר צפניה פרק ב עם פירוש רש"י

פרק ב
(א) התקוששו - התלקטו והאספו יחד; [כמו "לקושש קש" (שמ' ה , יב).] וקושו - מעשיכם; השוו מעשיכם לדעת קונכם. הגוי לא נכסף - "דלא חמיד למיתוב לאורייתא" (ת"י). (ב) בטרם לדת חק - לפני בא הגזירה. כמוץ עבר יום - הרי זה לשון קצר: כמוץ העובר מפני רוח , וכעשן העובר מפני השמש; וזהו תרגומו של עבר יום , כך תרגמו יונתן: "דתהוון דמן למוצא דנשבא רוחא וכתננא דעדי מן קדם יומא". (ד) כי עזה עזובה תהיה - כי אם תעשו כן , אפקד על שכיניכם הרעים (ע"פ יר' יב , יד) , פלשתים ועמון ומואב , כמו שהנביא מסדרן והולך. בצהרים יגרשוה - אשדוד שמה [תהיה] , ובצהרים , אשר ישוד בה קטב (ראה תה' צא , ו) , יגרשוה ותהי שדודה. דבר אחר: בצהרים יגרשוה - מקום מרעה צאן היה , והצהרים קשה לצאת בו צאן; וכן הוא אומר: "איכה תרביץ בצהרים" (שה"ש א , ז). (ה) חבל הים - "ספר ימא" (ת"י). ולשון חבל - מדת קרקע היא , שמודדין בחבל; כלומר: הסמוכים לים. גוי כריתים - "עמא דחייבין לאישתיצאה" (ת"י). ומה הם יושבי חבל הים? - כנען ארץ פלשתים; כי פלשתים יושבים על שפת ים האחרון , במערבה של ארץ ישראל , בתוך מצרי תחומיה. [ואף שדורשו יונתן לכליה , גוי כרתים מדינה היא בפלשתים , ושמה 'כרתי'; וכן הוא אומר בצקלג "אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה" (ש"א ל , יד) , ותרגם יונתן: "על דרום כרתי" , ולמטה כתיב "בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה" (שם , טז).] (ו) נות כרות רועים - נוה עראי , שיכרו בה הרועים לחם בבקר. כרות - לשון "ויכרה להם כירה גדולה" (מ"ב ו , כג). (ז) והיה חבל לשארית בית יהודה - והיה אותו הגבול גורל לשארית בית יהודה. חבל זה - לשון גורל הוא; וכן תרגמו יונתן: "ויהא עדבא לשארא דבית יהודה". (ח) אשר חרפו את עמי - כשהיו מוליכין את ישראל בגולה לצד ארץ כשדים , והיו עוברים דרך עמון ומואב בוכים וגונחים וצועקים , היו מונים אותם ואומרים: מה לכם סגופים? מה תבכו? והלא לבית אביכם אתם הולכים: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם" (יהו' כד , ב). ויגדילו על גבולם - ויתגאו על גבולם. (ט) כי מאב (לפנינו: מואב) כסדום תהיה - גם אתם לקדמתכם תשובו (ע"פ יח' טז , נה): לוט אביכם , לא מסדום היה? ממשק חרול - כמו "משק גבים" (יש' לג , ד). ואף מ"ם הראשונה יסוד היא בתיבה , כמו "ממשח הסוכך" (יח' כח , יד). ממשק חרול - השמעת קול חרולים [שקורין 'אורטיאש' (בלעז)] , הגדילים שם מאין עובר , והם נוקשות זו על זו ומשמיעות קול. ומכרה מלח - מקום כריית מלח. (יא) כי רזה - התיש כחם. (יג) נינוה - היא ראש לאשור. (יד) [כל חיתו גוי - כל בהמות הגוים. קאת וקפוד - עופות. בכפתוריה - 'פומלש' (בלעז) שבראש הגג.] חרב בסף - החורבן יהא ניכר בסיפי הבית. קול ישורר בחלון - קול העופות מצפצפין בחלונות. כי ארזה ערה - כי ארזיה שֵרשו ועָקרו; כמו "ערו ערו" (תה' קלז , ז). ויונתן תירגם: "וטללתא סתרו" - הוא גג הבית הספון בארז (ע"פ מ"א ז , ג); שאפילו בתי אבנים מסוככין בנסרים של עץ. (טו) ואפסי - ואפס זולתי.