מאגר הכתר צפניה פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ב
(א) התקוששו וקושו - הואיל וכן נגזר עליכם , טוב לכם שתקשטו עצמיכם , ואחר כך קשטו אחרים (ע"פ ב"מ קז , ב). הגוי לא נכסף - שאינו חמוד להקדוש ברוך הוא. (ב) בטרם לדת חוק - בטרם שתבוא גזירת הקדוש ברוך הוא. לדת - לשון מאורע; כמו "כי לא תדע מה ילד יום" (מש' כז , א). כמוץ עבר יום - שתִיזָרו בארצות כמוץ שעובר לרוח היום. (ג-ד) כי עזה עזובה תהיה - אם יבקשו צדק וענוה , והשיב הקדוש ברוך הוא מעליכם אפו ותשלוט (חמתו) על האומות; עזה היא תהיה עזובה , ואשקלון לשממה. ומה עיניין שממה אצל אשקלון? אלא אשקלון משמע 'שקולו' - לשון לקיחה; שיקחו אותה האומות ויוליכוה בגולה , והיתה ארצם שממה. אשדוד בצהרים יגרשוה - זהו "מקטב ישוד (צהרים"; תה' צא , ו). ועקרון תעקר - גם היא. (ה) חבל הים - שפת הים. גוי כרתים - גם הם מפלשתים. כנען ארץ פלשתים - שארץ פלשתים לכנעני תחשב. (ו) נות כרות רועים - שתחרב , ויהיה מרעה עדרים , ויהיה מדור לרועים שיכרו שם כרות לחם. (ח) שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון אשר חרפו את עמי - כשהגלם נבוכד נצר שיושב בארץ כשדים על נהר כבר את ישראל מעבר הנהר , והיו הולכין שולל וערום (ע"פ מי' א , יח) לפני אויב , והיו עמון ומואב מונים להם ואומרים: למה אתם בוכים כשאתם הולכים מעבר לנהר פרת? הלא לבית אביכם אתם הולכים; לבית אביכם שהיה יושב בעבר הנהר , דכתיב "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור" (יהו' כד , ב); ב'אלה הדברים רבא' (? מדרש זה לא נמצא בידינו). (ט) כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה - והקדוש ברוך הוא השיב כנגדם: חייכם שגם אתם תחזרו לבית אביכם; שלוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום (ראה בר' יג , יב) , וגם אתם כסדום תהיו וכעמורה. ממשק - כמו "ועל פיך ישק כל עמי" (בר' מא , מ) , כדמתרגמינן 'גרנישמנט' בלעז. חרול - 'קורטיא' בלעז (אולי צ"ל: 'אורטיא'); כי חרולים במדבר הם גדילים. מכרה מלח - שיכרו שם למצוא מלח שבמדבר; שבמקום שחותרים שם המלח לא יזָרע ולא יצמח עוד ולא יעלה בה עשב (ע"פ דב' כט , כב). שארית עמי יבזזו , אותם שישובו מן הגלות. ויתר גוי - ישראל , שהם גוי שלי , הם ינחלום. (י) ויגדילו - פיהם על עם יי'. (יא) כי רזה - כי החליש כחם. (יד) כל חיתו גוי - כמו 'כל חיית גוי' , אסיפת חייות; כמו "כי גוי עלה על ארצי" (יואל א , ו) , שהוא אסיפת גוי , 'האתייטא' בלעז. קיפוד - 'הירוצון' בלעז. בכפתוריה ילינו - בסיפי הדלת ילינו. חורב בסף כי ארזה ערה - שסף הבית חרב , לפי שארז הגג למעלה ערה ונסתלק משם.