מאגר הכתר צפניה פרק ג עם פירוש תלמיד של ר' ישעיה מיטראני

פרק ג
(א) הוי מוראה ונגאלה - על ירושלם חוזר; ומוראה - לשון מאוס וביזוי , כמו "והסיר את מוראתו בנוצתה" (וי' א , טז); ונגאלה - לשון טינוף , כמו "נגאלו בדם" (יש' נט , ג). העיר היונה - לשון 'אונאה' , כמו "חרב היונה" (יר' מו , טז). כלומר , שמתחלה היתה ירושלם מונה כל האומות , ועתה היא מוראה ונגאלה. (ב) לא שמעה (בקול) - הנביאים. (ג) שריה שבקרבה דומים לאריות שואגים , שאוכלים הענייים והאביונים , ושופטיה דומים לזאב שלערב שלא אכלו לבקר , ומתוך כך הם רעבים הרבה. גרמו - הוא לשון עצם (ראה מש' יז , כד); והוא כמו "שרש" (דב' כט , יז) - "תשרש" (איוב לא , יב); 'שפולפרי' בלעז. או יש לומר: לא הניחו עצם לבקר , אלא הכל היו אוכלים בבת אחת. (ד) פוחזים - קלי דעת , כמו "רקים (בנוסחנו: ריקים) ופוחזים" (שו' ט , ד). אנשי בוגדות - אינו פעל , שאם כן היה לו לומר 'אנשים בוגדים'; אלא שם דבר הוא , בפלס 'עורמות' , 'עוקבות' , 'חרבות'. כהניה חללו ישראל שהוא קודש וחמסו תורתו - שלא היו מורים להם האיסור והיתר. (ה) יי' צדיק היה בקרבה , ובעבור זה לא היה להם לעשות עולה. בבקר בבקר יתן להם הבורא משפטו לאור - שהיה מלמדם על ידי הנביאים המשפטים והתורה , ולא היה נעדר דבר זה. ולא יודע - לא היה מתבייש העוול מן הבושת שהיו מביישים אותם הנביאים. (ו) ועל כן הכרתי גוים - שבתוכה. נצדו עריהם - תרגום "לשמה" (דב' כח , לז): "לצדו" (ת"א). (ז) כדי שלא יכרת מעונה - המעון שלה , זה בית המקדש , ולא יבא עליה כל הפורענות שפקדתי עליה על ידי הנביאים. אכן השכימו - לא די להם שלא שמו לב לשוב , אלא היו משכימים ועושים יותר רע. (ח) לכן חכו לי - מפני שרוצה לומר לפנים "אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוסיפי עוד לגובהה" (ראה להלן , יא) , בעבור זה אומר: לכן; כלומר: הרשעים שלא קבלו תוכחתי , אז אפרע מהם; וזהו לעתיד לבוא. ליום קומי לעד - ליום שאקום לעתיד לבוא. לאסוף גוים - זהו גוג ומגוג וחיילותיו (ראה יח' לח). (ט) שפה ברורה - שידברו בלשון הקודש , שהוא לשון ברור. ולעובדו (בנוסחנו: לעבדו) שכם אחד - שכולם יכירו הבורא ויעבדוהו בלב אחד ובדעת אחד. (י) מעבר לנהרי כוש - מקרא מסורס הוא: מעבר לנהרי כוש יובילו מנחתי; ומה היא מנחתי שיביאו? עתריי בת פוציי - ישראל , שהיו מתפללים ועותרים לפני בגלותם , וכנסת ישראל שהיא בַת פיזוריי שפיזרתים בגלות. (יא) עליזי גאותך - עליזיך מגאוה , שהיו מתגאים ולא היו נכנעים מפניי לקבל עולי עליהם. ולא תוסיפי לגובהה - ולרום לבבך , לבגוד בי כמו עד עתה. (יב) עם עני ודל - אין לפרשו שיהיו עניים ודלים , שכבר נאמר "תחת הנחשת אביא זהב" (יש' ס , יז) , אלא יהיו ענוים ונכנעים מפני , לקבל עולי עליהם ולשמור מצוותי , כמו שנכנעים העניים והדלים. (טו) הסיר יי' משפטיך - לשון פורענות הוא , כמו "ובכל אלהי מצרים עשה יי' שפטים" (צירוף של שמ' יב , יב ובמ' לג , ד). (יז) יחריש באהבתו - יֵעָשה כחֵרש לשמוע עוונותייך , כעניין "על כל פשעים תכסה אהבה" (מש' י , יב). (יח) נוגי ממועד - מקרא מסורס הוא: נוגי ממועד שממך היו , אספתי; כלומר: אותם שהיו נוגים ואבלים משלשה רגלים , שלא היו יכולים לעלות ברגל - עתה אספתי אותם , שכולם יעלו. משאת עליה חרפה - לשון הגבהה וסילוק; שיסתלק מעליה כל חרפה. (יט) הנני עושה - כמו "ועשותם (בנוסחנו: ועסותם) הרשעים" (ראה מל' ג , כא) , לשון רמיסה ודריכה. (כ) בשובי - פירוש: כשאשיב את שבותכם (בנוסחנו: שבותיכם); ודומה לו "ושב יי' אלהיך את שבותך" (דב' ל , ג).