מאגר הכתר צפניה פרק ג עם פירוש ראב"ע

פרק ג
(א) הוי מראה - אמר יפת: כמו 'נוראה'. ורבי ישועה אמר: מגזרת "סורר ומורה" (דב' כא , יח) והאל"ף תחת ה"א השרש , כ"עטיה" (שה"ש א , ז) , שהיו"ד תחת ה"א. ויש אומרים שהוא כמו "ושמתיך כראי" (נח' ג , ו); "והסיר את מראתו" (וי' א , טז). ונגאלה - מגזרת "לחם מגואל" (מל' א , ז). ורבי משה אמר: מלשון 'גאולה': אע"פ שמרתה , גאלהּ השם; והטעם: על ירושלם. והיונה - מגזרת "לא תונו" (וי' יט , לג) , והפועל יוצא מהבניין 'הקל'; כמו 'יורה' מגזרת "ירה ויור" (מ"ב יג , יז). או: הדומה ליונה ביופיה , כדרך "יונתי תמתי" (שה"ש ה , ב). (ב) לא. בקול - מוכיח. (ג) שריה - כמו אריות שואגים על טרפם. שופטיה כזאבי ערב שלא גרמו - שלא שברו עצם לבקר , והנה בערב רעבים. (ד) נביאיה פוחזים - ריקים (ע"פ שו' ט , ד); כמו "פחז כמים" (בר' מט , ד): אין להם לחם לאכול , על כן יתנבאו. ומלת בוגדות - 'פועלות': והם אנשים לנשים בוגדות. חמסו - רע עשוי בגָלוי יקָרא 'חמס'. חמסו תורת המשפט ולא דנו כדת , וחמסו ממון שלא כדין. (ה) יי'... - היה ראוי שלא יעשו (בנוסחנו: יעשה) עולה. בבקר בבקר - בכל יום יראה להם השם משפטו בגוים שלא יעבדוהו. ולא יודע עול - בעבור שהזכיר לא יעשו עולה; והטעם: על ישראל. (ו) הכרתי - היה להם ללמד. נצדו - תרגום "היתה תהו" (ראה ת"א בר' א , ב). (ז) אמרתי. ולא יכרת מפיך דבר מעונה; והטעם: מעונת הגוים שהכְרַתי. אכן השכימו אנשיך , השחיתו. (ח-ט) לכן. ליום קומי - קימה לעד תהיה. ורבי משה אמר: לשלול העולם , כמו "בבקר יאכל עד" (בר' מט , כז); ואמר כי לעד - שם הפעל , כמו "לרד לפניו גוים" (יש' מה , א). משפטי - משפט הוא שאעשה כן. וטעם קנאתי: בעבור שיעבדו אלהים אחרים , כדרך "אל קנא" (דב' ה , ט); כי זה לעתיד. ועל דעת רבי משה - על בית שני: יתהפכו לעבוד השם לבדו בשפה ברורה , היא לשון הקדש , שבה לבדה נקרא השם הנכבד. שכם אחד - כמו "כי תשיתמו שכם" (תה' כא , יג). (י) מעבר. עתרי - שם גוי , וככה בת פוצי. ויחסר וי"ו , כמו "שמש ירח" (חב' ג , יא); על כן אמר יובילון [מנחתי] - שתיהן. ויש אומרים (ראה ת"י ורש"י) , כי עתרי (בת פוצי) - ישראל , שהם עותרים לשם והם נפוצים בגוים , יובילון מנחה לַשם. (יא) ביום. עליזי גאותך - שהיו מתגאים בעבור היותם יושבים בהר קדשי. (יב) והשארתי. וחסו בשם - ולא יתגאו; אז ישבו לבטח. (יג) שארית. טעם שארית: כי יאבדו הגאים (ראה לעיל , יא). תרמית - כמו "תרבית" (וי' כה , לו). (יד) רני. הריעי (בנוסחנו: הריעו) ישראל - הם השבטים. ועלזי - כמו "מלכי עלינו" (שו' ט , י). (טו) הסיר משפטי האויבים. יאמרו: פנה ממך אויביך (בנוסחנו: איבך) , והשם הוא מלכך; אל תראי (בנוסחנו: לא תיראי) עוד מאויב. (טז) ביום... - האויבים יאמרו לה ככה , ויודו כי אין כח לאויב לפני השם. (יז) יי' - כי השם גיבור יושיע. יחריש - שלא יזכר לך רעתך. (יח) נוגי - בניין נפעל , מגזרת "יגון" (יש' לה , י). ופירוש ממועד - ממקום התחברות ישראל במועדים; כמו "שרפו כל מועדי אל בארץ" (תה' עד , ח). הנה אספתי אותם אליך , כי ממך היו - והטעם: על אבותם. משאת - שנשאו חרפה על ירושלם; על כן: עליה. (יט) הנני עושה - כלה. ורבי משה אמר: כמו "ושם עשו דדי בתוליהן" (יח' כג , ג); והם שני בניינים , משקל 'קל' ו'כבד'. וטעם בכל הארץ בשתם - יתביישו הגוים בראותם הצולעה שהיתה לתהלה. ורבי משה אמר: "ונשלמה פרים" (הו' יד , ג) - תחת פרים; "האתן בכורי" תחת "פשעי" (מי' ו , ז); וכן: בכל הארץ תחת בשתם. (כ) בעת. ההיא - תשרת בעבור אחרת: ובעת ההיא בקבצי אתכם; ותחסר אות בי"ת , ובי"ת בעת תשרת בעבור אחרת: 'בקבצי'; זאת דעת רבי משה; ואין צורך. את שבותיכם - כמו "ושבות שבותיך (בנוסחנו: שביתיך) בתוכהנה" (יח' טז , נג). לעיניכם - בעיניכם תראו זה שאמר השם. וקדמונינו ז"ל (ראה ב"ב טו , א) חברו אלה השנים עשר ספרים ושמום ספר אחד בחשבון עשרים וארבעה ספרים , בעבור היות הספרים קטנים והם מטעם אחד; כי כולם נבואות עתידות. ואין ככה החמש מגילות , כי 'איכה' - הפך 'שיר השירים'. ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו (ראה צפ' א , א) , שמוהו תשיעי. והאחרים (חגי , זכריה ומלאכי) היו אחר גלות בבל.