מאגר הכתר צפניה פרק ג עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ג
(א) הוי מוראה ונגאלה העיר היונה - טעם מֹראה: מענין "לרואי" (ראה נח' ג , ו) , כלומר: מטונפת. ונגאלה - מטעם "לחם מגואל" (מל' א , ז). וקרא ירושלם כן - כי כזאת היתה , כטעם "איכה היתה לזונה" (יש' א , כא). וכן תארה העיר היונה. (ב) לא שמעה בקול - בסתם , כמו "ושומע לעצה" (מש' יב , טו); והטעם: בקול יי' ונביאיו. אבל בעוֹנות שמעה בקול נביאים רעים. אחר שיעד הִשָחת החיה הראשונה (ראה דנ' ח , ו - ז) , הנה מכאן עד שסיים "אכן השכימו השחיתו כל עלילותם" (להלן , ז) הוכיחם על רעותיהם בתחלת בית שני. כי גם אז היו שם נביאי שקר , כמו שכתוב בעזרא: "לנועדיה הנביאה" וכו' (נחמ' ו , יד) , וכמו שהאריכו בזה חגי , זכריה ומלאכי. ואחד מעוֹנם - כי היו העולים לירושלם אנשים מעטים ופחותים , כי לא לקחו מוסר. וכן ביי' לא בטחה - כי לא האמינה לדברי הנביאים המיעדים להם הצלחת בית שני. (ו) ואמר הכרתי גוים - על כריתת החיה הראשונה (ראה דנ' ז). ובעבור זה סמך לזה: (ח) לכן חכו לי נאם יי'; כי אחר שייעד להם תשובתם בבית שני בקום החיה השנית (ראה דנ' ז) , כמו שהציע תחלה "כי יפקדם יי' אלהיהם ושב" וכו' (צפ' ב , ז) , וזה בהִשחת אשור , כמו שקדם (שם , יג); וכן הוסיף לומר בזה על החיה הראשונה "הכרתי גוים" וכו' (לעיל , ו). לעד - כמו "יאכל עד" (בר' מט , כז). כי משפטי - מנהגי תמיד. לאסוף גוים - הנה ענין אסיפת גוים וקבוץ ממלכות על ארץ ישראל הוא מאד בדברי הנביאים כלם על תגבורת החיה השלישית (ראה דנ' ז) בבית שני , רוצה לומר: מלכי יון. כי כן אמר צפניה (צ"ל: מיכה) על זה: "ועתה נאספו עליך גוים רבים" (מי' ד , יא); וכן כמו זה הפליג יחזקאל על ענין זה , כמו שפרשתי יעוד גוג (ראה יח' לח , ג ואי'). ובעבור זה אמר צפניה לאלה שיעד להם הִשחת אשור על יד החיה השנית ושוב שבות ישראל בבית שני , כי הוא , בזמן זה הבית , יאסוף עליהם גוים רבים; וזה , לשפוך עליהם זעם השם , כמו שאמר מיכה: "קבצם כעמיר גורנה קומי ודושי" וכו' (ד , יב - יג). וזה היה בימי אנטיוכוס מלך יון , כי נצחוהו בני חשמונאי; וגם אנטיוכוס התוַדה לַשם (ראה יוסיפון ע' 85 ) , וכן בנו אחריו , וכבשו ארצו; וזהו: (ט) כי אז אהפוך אל העמים (בנוסחנו: עמים) וכו' - כמו שאמר חבקוק הנביא על זה גם כן: "כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יי'" וכו' (ב , יד). וכל הנביאים אמרו כן על נפילת החיה הראשונה (ראה דנ' ז) וכן על כל נפילת עם ועם. אבל אין אני זוכר בכל הנביאים שאמרו זה על נפילת החיה השנית , ולא שיחסו לה חטא ועון. והכל 'אוצר יי'' יבא. (יא) גאותך , וכן לגבהה - כי הגאות והגאה חסרונות וחטאים בנפש. גם זה החריב בית ראשון , כי לא נתנו צוארם תחת עול מלך בבל , כמו שמפורש בירמיה (ראה יר' כב , יב). ולכן מפורש ביוסיפון (ע' 416 - 426 ) , כי אחר בנין בית שני היו לעולם ממלכה שפלה (ע"פ יח' יז , יד) , והיה די להם כי היו נשמעין והיה להם שלום - אם דרך כניעה אם דרך חברה - עם מלכי מדי וגם עם מלכי יון ורומי. וגם אז , כאשר מרדו ברומי , שהיא חלק החיה השלישית , נשחתו. אבל מזה האחרית לא דבר בכאן כלל. ואין קושיא מאמרו ולא תוסיפי , כי זה מובן אצל הבקיאים בעברי ובהגיון. ובאור כל אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא. (יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וכו' - גם זה נמשך למה שקדם בזמן בית שני. ואין טעם עני ודל - נודד ללחם , כי אם אין קמח אין תורה (ע"פ משנה אבות ג , יז); אבל הטעם: מעט הקנינים , כמו שידוע דרך העברי וההגיון. וידוע כי רבוי הקנינים הוא סבה לגבהה (ראה לעיל , יא). גם המכוון: כמו ענו ושפל. (יג) וכן על זה אמר: שארית ישראל וכו' , כי רבים פריצים (ראה דנ' ז) ופושעים יצאו מן הכלל בזמן בית שני בקום החיה השלישית (ראה דנ' ב , לט) , כי זמן החיה השנית (ראה דנ' ח , ה) לא היה , רק כמו שלשים שנה משנבנה הבית. וכן אמר מיכה על ענין בית שני "והיה שארית יעקב" וכו' (מי' ה , ו) , כמו שפרשתי שם. אבל גם מצורף לזה נכון , שזה עתיד גם כן , כמו שיאמרו הנוצרים כי הגזרה או הגזרות נכון לשרת לרבים. וכלל הדבר , כי בהתחלת בית שני , כשעלה עזרא בזמן החיה השנית , לא עלו , רק השפלים והפחותים; כמו שאמרו רבותינו (ראה קידושין סט , ב): לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסלת נקיה. וגם אחרי כן היו כולם שפלים וממלכה שפלה (ע"פ יח' יז , יד) , גם בימי החיה השלישית. והכל ימצא מבואר ביוסיפון (ע' 416 - 426 ). ושם כתוב בפירוש (ע' 48 ): ויעבדו עַמֵנו עבודה מתוקה כל מלכי מדי ופרס. כל שכן שמבואר שם: שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב; כי בקום הרשע אנטיוכוס מלך יון לא רצו הרבה חסידים להודות אף דברי פה כנגד אמונת הדת , כמו האם ושבעה בניה וזולתם (ראה יוסיפון ע' 77 - 75 ). ועל כלם המעשה הנכבד והנזכר שם (ע' 68 - 69 ) על אלעזר הכהן , ראש השבעים זקנים , כי אמר שלא ידבר כזב גם לשון תרמית ומרמה; כמו שמפורסם שם שאמר: אין ימי היום ליראה את יי' במרמה , ואין עלי זאת לרמות בני אדם! ויעויין שם. ובאחרית היה כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד - כי היה מבוער אנטיוכוס , כמו שבארנו במיכה (ה , ט). וגם אז בִּערו בני חשמונאי כל חַטָּאי ישראל שלא חסו בשם יי' ונתערבו עם אנטיוכוס וזולתו ממלכי יון. וכן נמשך לזה יאמר עוד וימשיך ענינו: (יד) רני בת ציון וכו' - רוצה לומר: על נפילת מלכות יון הרשעה , כמו שהארכתי בספר מיכה (ה , א - ד) , כי כל זה היה בזמן בית שני. ואין קושיא מאמרו "לא תראי (בנוסחנו: תיראי) רע עוד" (להלן , טו). וכל זה 'אוצר יי'' יבא. (יז) יחריש באהבתו - כטעם "והחריש יעקב עד באם" (בר' לד , ה). וזה לכוָנות רבות. וגם זה 'אוצר יי'' יבא. (יח) נוגי ממועד - תאר כן ישראל , כי כן היו בזמן ממשלת החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא) , רוצה לומר: מלכות יון; כמו שמבואר ביוסיפון (ע' 66 - 68 ) , כי אנטיוכוס מנעם מלשמור מועדי יי'. וטעם אספתי - בתוך ירושלם בשלום; כי הפושעים שנשתמדו היו חוץ לירושלם. וכשנשחת אנטיוכוס ואחריו בנו , שבו בני חשמונאי וכל החסידים בירושלם ועשו חגים ומועדים , כמו שמבואר ביוסיפון (ע' 84 - 86 ). וטעם ממך היו דבק עם נוגי ממועד , כלומר: שממך היו. וטעם משאת עליה - שנשאו חרפה וחֲרפות על ירושלם , שקדם זכרה (לעיל , טז); וכן רמז לה אמרוֹ ממך. וכן מבואר שקרה לבני חשמונאי וחביריו זקני ישראל. (יט) וכן הנני עשה את כל מעניך - גם זה רומז על מלכי יון. וטעם עושה - כמשמעו , כי הפעל והמעשה הוא סוג עליון גדול. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. וטעם בכל הארץ בשתם - שבכל הארץ בשתם. (כ) בשובי את שבותיכם וכו' - גם זה נכון מאד על הכל , רוצה לומר: הצלחתם בנפילת מלכות אשור ומלכות יון; ונכון שבעבור זה אמר שבותיכם , לשון רבים. ואמר שבותיכם , ואמר לעיניכם; וכן קדם אביא אתכם , וכן קבצי אתכם - כי זה נכון גם לרמוז לדור הזה , כל שכן לחסידים שיהיו אז , שקדם זכרם (ראה לעיל , יב - יג). וכבר לִמד זה משה , שאמר בסוף ימיו במשנה תורה מאמרים רבים לאין מספר כאילו היו כלם בעת יציאת מצרים , וידוע שכל אותן האנשים כבר מתו , ובפרט אמרוֹ על עשרת הדברות: "פנים בפנים דבר יי' עמכם" (דב' ה , ד); וכן יעד להם ענינים עתידים , לא יהיו בזמן הדור ההוא , וייחסן לאותן האנשים הנמצאים לפניו. וכן לָמדו הנביאים לעשות בכמה מקומות לאין מספר. ובאור כל זה אוצר יי'' יבא.