מאגר הכתר חגי פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
(א) בשנת שתים לדריוש - הוא דריוש מלך פרס , שהיה אחר אחשורש. ומצינו במדרש ויקרא רבא (ויק"ר יג , ה) , שבנה של אסתר היה. ובימי כורש הראשון עלו זרובבל ויהושע הכהן מבבל לירושלם (ראה עז' ב , א - ב) ברשיון כורש , שאמר: "מי בכם מכל עמו" וגו' (עז' א , ג). ועמדו צרי יהודה ובנימן ושלחו אגרותם לכורש , לצוות לבטל מלאכת בית המקדש שהתחילו (ראה עז' ד , ו - טז); וצוה ובטלום , כמפורש בעזרא: "באדין בטילת עבידת בית אלהנא" (בנוסחנו: אלהא) וגו' (שם , כד). ובטלה שלש שנים שמלך כורש , וארבע עשרה של אחשורוש , ושנה ראשונה של דריוש בנו (ראה שם , ה). ובשנת שתים נאמרה נבואה זו לחגי , לזרזם לחזור ולבנות במלאכה; ולא יראו , כי לא יבטלום השונאים , שהקדוש ברוך הוא יצליחם. (ב) העם הזה אמרו - לפי שבִּטלו אויביהם על ידיהם בראשונה , סבורים הם שלא אקיים את דברי שאמרתי: "לפי מלאת לחרבות ירושלם שבעים שנה" (ראה דנ' ט , ב ויר' כט , י) , ולא יבא עוד עת ביתי להבנות. אמור להם , שבא עתה העת; אבל עת הראשון לא היה אלא לפקידה , למלאות לתחילת מלכות בבל שבעים שנה. וכן הייתה: לסוף שבעים נפקדו לעלות על פי כורש. אבל בניין הבית נתלה בחרבות ירושלים שבימי צדקיהו , שהיה מאוחר שמונה עשרה שנה למלכות בבל; דאמר מר (ראה מגילה יא , ב): גלו בשמנה [עשרה , ]... גלו בתשע עשרה , ועתה מלאו אותן שמונה עשרה. (ד) העת לכם - לשון תימה הוא , לכך נקוד ה"י פתח. ספונים - מכוסים בנסרי ארזים; כמו "ויספון את הבית" (מ"א ו , ט); "וספון בארז" (מ"א ז , ג). [וכן תרגם יונתן: "הא כדין כשר לכון דאתון יתבין בביתא דמטולי בנסורי דארזיא ובי מקדשא הדין חרב".] (ה) על דרכיכם - על עסקיכם , אשר אתם רואים שאין במעשה ידיכם ברכה; כמו שהוא אומר "זרעתם הרבה והבא מעט" (להלן , ו). כל זה בשביל חורבן ביתי הוא. (ו) והבא מעט - בעון בכורים שבטלו (ראה תנ"ב קדושים ז). אכול ואין לשבעה - בעון ביטול מנחות. שתו ואין לשכרה - שנוטל טעם היין , לפי שבטלו הנסכים (ראה שם). לבוש ואין לחום לו - בעון בגדי כהונה שבטלו (ראה שם). והמשתכר [בסחורה , כאילו] משתכר אל צרור נקוב - כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה , כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב. (ח) ואכבדָ - חסר ה"י (קרי: ואכבדה) , כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שיני , כדאיתא במסכת יומא (כא , ב): ארון , ואורים ותומים , ואש , ושכינה , ורוח הקודש. (ט) פנה אל הרבה - עד הנה הייתם סבורים להביא מן השדה הרבה , והבאתם מעט. ונפחתי בו - אביא עליו מכת רקבון והתלעה (ראה ספ"ד מ). ונפחתי - לשון "נופח באש פחם" (יש' נד , טז). (י) עליכם כלאו שמים - "על חוביכון" (ראה ת"י). כלאו - מנעו. (יג) במלאכות יי' - בשליחות המקום. (יד-טו) ויבאו ויעשו מלאכה - התחילו מסתתין באבנים ומנסרין בעצים בששי בעשרים וארבעה לחדש; ובשביעי , בעשרים ואחד [יום] , היה דבר יי' אל חגי וגו' (ראה חגי ב , א).