מאגר הכתר חגי פרק א עם פירוש ראב"ע

פרק א
[א] בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר:
[ב] כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת: פ
[ג] וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר:
[ד] הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב:
[ה] וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
[ו] זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב: פ
[ז] כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
[ח] עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ וְאֶכָּבְדָ֖ וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה:
[ט] פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ:
[י] עַל־כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ:
[יא] וָאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַל־הָאָ֣רֶץ וְעַל־הֶהָרִ֗ים וְעַל־הַדָּגָן֙ וְעַל־הַתִּיר֣וֹשׁ וְעַל־הַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָאֲדָמָ֑ה וְעַל־הָאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם: פ
[יב] וַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל ׀ בֶּֽן־שַׁלְתִּיאֵ֡ל וִיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל׀ שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וְעַל־דִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהוָֽה:
[יג] וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה:
[יד] וַיָּ֣עַר יְהוָ֡ה אֶת־רוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: פ
[טו] בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ:

פרק א
(א) בשנת. זה דריוש הפרסי , שאמרו קדמונינו (ראה ויק"ר יג , ה) שהוא בן אסתר המלכה. אמר רבי משה , כי בחדש - תחלת החדש בכל מקום. ואם כן , למה כתוב ביום אחד לחודש? והוא זרובבל - בן רפיה (לפנינו: פדיה; ראה דה"א ג , יט) אחי שאלתיאל מבני יכניה (ראה שם , יז ואי'; פירושו עז' ג , ב); ובעבור שגִדלו דודו שאלתיאל , קראוֹ על שמו - 'בנו'; כמו "ויהי לה לבן" (שמ' ב , י); וככה "ואלה (לפנינו: ואת חמשת) בני מיכל בת שאול" (ש"ב כא , ח) - כי לא היה לה ולד (ראה ש"ב ו , כג) , רק גדלה אותם. ויהוצדק אבי יהושע היה כהן גדול בבית ראשון כאשר נשרף , כי כן כתוב (ראה דה"א ה , מא); על כן ירש בנו מעלתו בצאת ישראל מגלות בבל. על כן לא שימש עזרא דודו בכהונה גדולה בימי יהושע , גם בימי בנו ונכדו , ככתוב בספר עזרא. (ב) כה. (לא עת בא עת) - כדרך "ואני אנה אני בא" (בר' לז , ל). (ג) ויהי. לאמר במקום הזה - לאמר לעם הזה; מה שאין כן בתורה , כי "וידבר יי' אל משה לאמר" (וי' יח , א) פירושו: דִבר למשה לאמר לו העניין; על כן כתוב אחריו "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" (שם , ב). (ד) העת לבנות ולשבת בבתים ספונים? כמו "וספון בארז" (יר' כב , יד). (ה) ועתה. דרכיכם - בצרכי העולם. (ו) זרעתם. והבא - דגן אל הבית מעט. אכול - אתם אוכלים. לשכרה - כמו לשבעה; כדרך "ואכלתם ולא תשבעו" (וי' כו , כו); כי יש זמן שבני אדם אוכלים הרבה ואינם שבעים. וככה שתה (בנוסחנו: שתו) הרבה - ואין שכרות; לא שיעבר החק להשתכר. ודע , כי מלת חֹם קשה; כי הנה כתוב "חַם לבי" (תה' לט , ד) , והוא האמת; "וחם להם" (קה' ד , יא) - צריך להיות האויר מחמם , וככה ואין לחום לו. וחום - במשקל 'קור' , מפעלי הכפל. [וזה פירושו מפיו: "וחם" הוא מן 'חמם' , והפתח יוכיח , כי כל פעלי הכפל נפתחין כשתחסר אות הכפל; כמו "אם תם הכסף" (בר' מז , יח) , שהוא מן 'תמם'. ולא נוכל לומר שהוא כמו 'שב' , שפעמים שהוא פועל עומד , שהוא שב בעצמו , ופעמים שהוא פועל יוצא , כמו "ושב... את שבותך" (דב' ל , ג); כי "ושב" הוא קמוץ , ו"חם" הוא פתח.] צרור - כמו "צרור הכסף" (מש' ז , כ). ואם היה נקוב , לא ימצא בו מאומה. (ז-ח) כה. שימו - אחר שתעשו מה שאצוה אליכם: עלו. (ט) פנה - עד עתה פניתם אל הרבה , והבאתם אותו אל בתיכם , ונפחתי בו - באותו המעט , ואין בו ברכה. ועתה דעו יען מה - והטעם: למה היה כן? בעבור ביתי אשר הוא חרב , ואתם רצים - כל אחד מכם הולך , ואין איש שם על לב חרבן ביתי , לבנותו. (י) על כן. טעם עליכם - בעבור השמים , כדרך "והיו שמיך אשר על ראשך" (דב' כח , כג); או: עליכם - לבדכם , לא על [כל] יושבי הארץ , כלאו תת הטל. (יא) ואקרא חורב - דרך צחות , כדרך "יען ביתי אשר הוא חרב" (לעיל , ט). וטעם ואקרא - ואגזור. על הארץ - עד היותה כנחושה (ע"פ וי' כו , יט). ועל ההרים - מגד ההרים; כמו "ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (דב' לג , טו). ועל כל יגיע כפים - כי לא יצליחו ויגעו לריק (ע"פ יש' סה , כג); המשקים מימי באר לא יועילו. (יב) וישמע. בקול - שהם חייבים לבנות בית השם , אפילו לא התנבא על כן. ועל דברי - ועוד על דברי. (יג) ויאמר. מלאך השם - שליח. במלאכות - בשליחות השם; ומלאך - מלה 'רביעיה'; או המ"ם נוסף; או מגזרת "מלאכה" (להלן , יד). (יד) ויער - היה ראוי שיאמר 'ויעֶר' , כמו "ויקֶם" (שמ' מ , יח); "וישֶב" (בר' יד , טז) , רק נפתח מפני העי"ן. פחת - כמו "הקריבהו נא לפחתך" (מל' א , ח); וכמהו "להיות פחם" (נחמ' ה , יד). ובלשון פרס פחת נקרא "התרשתא" (עז' ב , סג). (טו) ביום עשרים - דבק עם "ויעשו מלאכה" (לעיל , יד) , אע"פ שיש הפסק.