מאגר הכתר חגי פרק ב עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ב
(א) ובשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר יי' - אליהם , לחזק ידם במלאכה , כמו שמפרש והולך. (ג) הלא (בנוסחנו: הלוא) כמהו - כמו שראיתם אֹתו בראשונה , כאין היה לו להיות עתה כמו שהוא בעיניכם , לפי מה שראיתם אותו; והיה לכם לשום לב לבנותו. (ד-ה) כי אני אתכם - עם הבטחת הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים; וגם רוחי עומדת בתוככם - להבטיחכם ולחזק ידכם על ידי נביאי. (ו) עוד אחת מעט היא עוד - לבד מאילו שתי מלכיות שעמדו עתה , בבל ופרס , תעמד אחת - מלכות יון , מעט היא - שלא תמשך כל כך; שארעיש עליכם את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה - שתהיו בצרה גדולה מאוד (ע"פ נחמ' ט , לז) ובגזירות קשות. אבל לא תמשך העת ההיא כל כך , שאע"פ שמלכות יון עמדה מאה ושמונים שנה , לא הגדילה גזירותיה על ישראל אלא בסופה ובאחריתה. (ז) והרעשתי... כל הגוים - וסוף שיעלו כלם בידכם. ובאו חמדת כל הגוים - אלי , ויהיו כפופים לכם; כגון במלכות חשמונאי והורודוס. ומלאתי את הבית הזה כבוד - בימי הורודוס , שבנאו בנין מפואר מאד , כדמפרש בספר יוסף בן גורון הכהן (ראה יוסיפון ע' 277 - 234 ). (ח) שהרי לי הכסף ולי הזהב - ובידי לגדל ולחזק לכל (ע"פ דה"א כט , יב). (ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון - כשיבנהו הורודוס , ממה שראיתם הראשון כשחרב. אתן שלום - מימי המלכים האלה; שאע"פ שהיו משיבין מנחה למלכי רומי , בשלוה גדולה וממשלת היו אז. (יא) שאל נא את הכהנים - לא לנסותם בא , אלא לפי שרוצה לומר: "כן העם הזה" (להלן , יד); אבל תורה - למי ישאל , אם לא לכהנים? (יב) בכנף בגדו - וקידשו , וטעון רחיצה , כדכתיב "כל אשר יגע בבשרה יקדש" (וי' ו , כ); ובמגע טעון רחיצה , ומבליעת הדם - כיבוס וחיוור , ומבליעת בישול - כלי נחשת: מריקה ושטיפה להעביר קדושתו (ראה וי' ו , כ - כא). וכן הוא אומר: "הנוגע במזבח יקדש" (שמ' כט , לז); "ולא יקדשו את העם בבגדיהם" (יח' מד , יט); "אל תגע (בנוסחנו: תגש) בי כי קדשתיך" (יש' סה , ה). ונגע בכנפו - בלא בשר קדש , אחרי כן; ואל הנזיד - או אל הנזיד; וחולין הן כל אילו. ויאמרו לא - ויפה השיבוהו , כי ודאי אין מקַדֵש אלא קדש עצמו. (יג) אם יגע טמא נפש - החמור שבטמאים שאלם. בכל אלה - באחת מכל אלה. (יד) כן העם הזה... לפני - כל זמן שביתי חרב אין בהם קדושה על ידי קדושה שקדשתי אותם לשעבר , ולא בקרבנותיהם שיקריבו לפני , אלא כקדושת הכנף הנֹגע בבשר קדש (ראה לעיל , יב) , שאינה אלא קדושה קלה ורעועה מאד , שאין בה כח לקדש אחרים; ולא עוד , אלא כל אשר יקריבו שם טמא הוא. (טו-טז) ומעלה - מכאן ולהבא , שתצליחו. שהרי מטרם שום אבן על אבן היו באין אל ערמה שהיתה ראויה להוציא עשרים , והיתה עשרה. לחשף - כמו "לחשף מים מגבא" (יש' ל , יד). פורה - היא דריכת גת בפעם אחת , והיקב - הוא הבור שהיין יורד לתוכו. (יז) שהרי הכתי (בנוסחנו: הכיתי) אתכם , ואין ליקרב אתכם אלי - כל כך נטמאתם בעיני. (יט) העוד הזרע במגורה - כאילו הוא במגורה , כך הוא הזרע באדמה עדיין בכִסְלֵיו (ראה לעיל , יח) , שאינו צומח. ועד הגפן - ועדיין הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית - שכל אילו זמנם להתבשל באלול ותשרי , ועדיין לא נשאו פרי. ומן היום הזה והלאה (אברך). (כא) אני מרעיש את השמים ואת הארץ - על הגוים השאננים שעזרו לרעה לכם (ע"פ זכ' א , טו). (כב-כג) והפכתי כסא ממלכות - כגון מפרס ליון ומיון לרומי ולארבע רוחות השמים , כמפורש בדניאל (ח , ח). וכן כל המקרא הזה בכך מדבר , שגוי זה נופל ביד זה , וכשזה נופל זה גובר. ביום ההוא - בהפכי כסא הממלכות ואשמיד חוזק ממלכות הגוים המשעבדים בישראל , אקחך - לי. ושמתיך על לבי ועל זרועי כחותם (ע"פ שה"ש ח , ו) - להיותך משומר לי כל ימי בית שיני וגלות רומי , להוציא ממך מושל בישראל מזרע דוד עבדי כנבואת כל הנביאים; ולא כמו שאמרתי ליכניה אביך , לנתקו מעל יד ימיני (ראה יר' כב , כד). כי בך בחרתי - מכל זרע דוד; כלפי שאמרתי לנתק ולהסיר את אביך.