פרק ב
[א]
בַּשְּׁבִיעִ֕י
בְּעֶשְׂרִ֥ים
וְאֶחָ֖ד
לַחֹ֑דֶשׁ
הָיָה֙
דְּבַר־יְהוָ֔ה
בְּיַד־חַגַּ֥י
הַנָּבִ֖יא
לֵאמֹֽר:
[ב]
אֱמָר־נָ֗א
אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל
בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל֙
פַּחַ֣ת
יְהוּדָ֔ה
וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֥עַ
בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק
הַכֹּהֵ֣ן
הַגָּד֑וֹל
וְאֶל־שְׁאֵרִ֥ית
הָעָ֖ם
לֵאמֹֽר:
[ג]
מִ֤י
בָכֶם֙
הַנִּשְׁאָ֔ר
אֲשֶׁ֤ר
רָאָה֙
אֶת־הַבַּ֣יִת
הַזֶּ֔ה
בִּכְבוֹד֖וֹ
הָרִאשׁ֑וֹן
וּמָ֨ה
אַתֶּ֜ם
רֹאִ֤ים
אֹתוֹ֙
עַ֔תָּה
הֲל֥וֹא
כָמֹ֛הוּ
כְּאַ֖יִן
בְּעֵינֵיכֶֽם:
[ד]
וְעַתָּ֣ה
חֲזַ֣ק
זְרֻבָּבֶ֣ל
׀
נְאֻם־יְהוָ֡ה
וַחֲזַ֣ק
יְהוֹשֻׁ֣עַ
בֶּן־יְהוֹצָדָק֩
הַכֹּהֵ֨ן
הַגָּד֜וֹל
וַחֲזַ֨ק
כָּל־עַ֥ם
הָאָ֛רֶץ
נְאֻם־יְהוָ֖ה
וַעֲשׂ֑וּ
כִּֽי־אֲנִ֣י
אִתְּכֶ֔ם
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ה]
אֶֽת־הַדָּבָ֞ר
אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי
אִתְּכֶם֙
בְּצֵאתְכֶ֣ם
מִמִּצְרַ֔יִם
וְרוּחִ֖י
עֹמֶ֣דֶת
בְּתוֹכֲכֶ֑ם
אַל־תִּירָֽאוּ:
פ
[ו]
כִּ֣י
כֹ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
ע֥וֹד
אַחַ֖ת
מְעַ֣ט
הִ֑יא
וַאֲנִ֗י
מַרְעִישׁ֙
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם
וְאֶת־הָאָ֔רֶץ
וְאֶת־הַיָּ֖ם
וְאֶת־הֶחָרָבָֽה:
[ז]
וְהִרְעַשְׁתִּי֙
אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם
וּבָ֖אוּ
חֶמְדַּ֣ת
כָּל־הַגּוֹיִ֑ם
וּמִלֵּאתִ֞י
אֶת־הַבַּ֤יִת
הַזֶּה֙
כָּב֔וֹד
אָמַ֖ר
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ח]
לִ֥י
הַכֶּ֖סֶף
וְלִ֣י
הַזָּהָ֑ב
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ט]
גָּד֣וֹל
יִֽהְיֶ֡ה
כְּבוֹד֩
הַבַּ֨יִת
הַזֶּ֤ה
הָאַֽחֲרוֹן֙
מִן־הָ֣רִאשׁ֔וֹן
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
וּבַמָּק֤וֹם
הַזֶּה֙
אֶתֵּ֣ן
שָׁל֔וֹם
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
פ
[י]
בְּעֶשְׂרִ֤ים
וְאַרְבָּעָה֙
לַתְּשִׁיעִ֔י
בִּשְׁנַ֥ת
שְׁתַּ֖יִם
לְדָרְיָ֑וֶשׁ
הָיָה֙
דְּבַר־יְהוָ֔ה
אֶל־חַגַּ֥י
הַנָּבִ֖יא
לֵאמֹֽר:
[יא]
כֹּ֥ה
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
שְׁאַל־נָ֧א
אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים
תּוֹרָ֖ה
לֵאמֹֽר:
[יב]
הֵ֣ן׀
יִשָּׂא־אִ֨ישׁ
בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ
בִּכְנַ֣ף
בִּגְד֗וֹ
וְנָגַ֣ע
בִּ֠כְנָפוֹ
אֶל־הַלֶּ֨חֶם
וְאֶל־הַנָּזִ֜יד
וְאֶל־הַיַּ֧יִן
וְאֶל־שֶׁ֛מֶן
וְאֶל־כָּל־מַאֲכָ֖ל
הֲיִקְדָּ֑שׁ
וַיַּעֲנ֧וּ
הַכֹּהֲנִ֛ים
וַיֹּאמְר֖וּ
לֹֽא:
[יג]
וַיֹּ֣אמֶר
חַגַּ֔י
אִם־יִגַּ֧ע
טְמֵא־נֶ֛פֶשׁ
בְּכָל־אֵ֖לֶּה
הֲיִטְמָ֑א
וַיַּעֲנ֧וּ
הַכֹּהֲנִ֛ים
וַיֹּאמְר֖וּ
יִטְמָֽא:
[יד]
וַיַּ֨עַן
חַגַּ֜י
וַיֹּ֗אמֶר
כֵּ֣ן
הָֽעָם־הַ֠זֶּה
וְכֵן־הַגּ֨וֹי
הַזֶּ֤ה
לְפָנַי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְכֵ֖ן
כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה
יְדֵיהֶ֑ם
וַאֲשֶׁ֥ר
יַקְרִ֛יבוּ
שָׁ֖ם
טָמֵ֥א
הֽוּא:
[טו]
וְעַתָּה֙
שִֽׂימוּ־נָ֣א
לְבַבְכֶ֔ם
מִן־הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
וָמָ֑עְלָה
מִטֶּ֧רֶם
שֽׂוּם־אֶ֛בֶן
אֶל־אֶ֖בֶן
בְּהֵיכַ֥ל
יְהוָֽה:
[טז]
מִֽהְיוֹתָ֥ם
בָּא֙
אֶל־עֲרֵמַ֣ת
עֶשְׂרִ֔ים
וְהָיְתָ֖ה
עֲשָׂרָ֑ה
בָּ֣א
אֶל־הַיֶּ֗קֶב
לַחְשֹׂף֙
חֲמִשִּׁ֣ים
פּוּרָ֔ה
וְהָיְתָ֖ה
עֶשְׂרִֽים:
[יז]
הִכֵּ֨יתִי
אֶתְכֶ֜ם
בַּשִּׁדָּפ֤וֹן
וּבַיֵּֽרָקוֹן֙
וּבַבָּרָ֔ד
אֵ֖ת
כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה
יְדֵיכֶ֑ם
וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם
אֵלַ֖י
נְאֻם־יְהוָֽה:
[יח]
שִׂימוּ־נָ֣א
לְבַבְכֶ֔ם
מִן־הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
וָמָ֑עְלָה
מִיּוֹם֩
עֶשְׂרִ֨ים
וְאַרְבָּעָ֜ה
לַתְּשִׁיעִ֗י
לְמִן־הַיּ֛וֹם
אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד
הֵֽיכַל־יְהוָ֖ה
שִׂ֥ימוּ
לְבַבְכֶֽם:
[יט]
הַע֤וֹד
הַזֶּ֙רַע֙
בַּמְּגוּרָ֔ה
וְעַד־הַגֶּ֨פֶן
וְהַתְּאֵנָ֧ה
וְהָרִמּ֛וֹן
וְעֵ֥ץ
הַזַּ֖יִת
לֹ֣א
נָשָׂ֑א
מִן־הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
אֲבָרֵֽךְ:
פ
[כ]
וַיְהִ֨י
דְבַר־יְהוָ֤ה
׀
שֵׁנִית֙
אֶל־חַגַּ֔י
בְּעֶשְׂרִ֧ים
וְאַרְבָּעָ֛ה
לַחֹ֖דֶשׁ
לֵאמֹֽר:
[כא]
אֱמֹ֕ר
אֶל־זְרֻבָּבֶ֥ל
פַּֽחַת־יְהוּדָ֖ה
לֵאמֹ֑ר
אֲנִ֣י
מַרְעִ֔ישׁ
אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם
וְאֶת־הָאָֽרֶץ:
[כב]
וְהָֽפַכְתִּי֙
כִּסֵּ֣א
מַמְלָכ֔וֹת
וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔י
חֹ֖זֶק
מַמְלְכ֣וֹת
הַגּוֹיִ֑ם
וְהָפַכְתִּ֤י
מֶרְכָּבָה֙
וְרֹ֣כְבֶ֔יהָ
וְיָרְד֤וּ
סוּסִים֙
וְרֹ֣כְבֵיהֶ֔ם
אִ֖ישׁ
בְּחֶ֥רֶב
אָחִֽיו:
[כג]
בַּיּ֣וֹם
הַה֣וּא
נְאֻם־יְהוָ֣ה
צְבָא֡וֹת
אֶ֠קָּחֲךָ
זְרֻבָּבֶ֨ל
בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל
עַבְדִּי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְשַׂמְתִּ֖יךָ
כַּחוֹתָ֑ם
כִּֽי־בְךָ֣
בָחַ֔רְתִּי
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
פרק ב
(ג)
מי
בכם
הנשאר
-
מי
שהוא
בכם
שנשאר
מן
הבית
הראשון
,
שראה
את
הבית
הזה
בכבודו
הראשון?
ומה
שאתם
רואים
אותו
עכשיו
בבניין
זה
,
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
כמוהו
,
הראשון
-
כאין
נראה
בעיניכם
זה
האחרון
,
לפי
שהראשון
היה
יותר
בכבוד
גדול
מזה
שאתם
בונים
עכשיו.
(ד)
ועתה
חזק
זרובבל
וחזק
יהושע
בן
יהוצדק
-
ואל
תדאגו
על
דבר
זה.
(ו)
כי
כה
אמר
יי'
צבאות
עוד
אחת
מעט
היא
-
עוד
אעשה
דבר
אחת
לעתיד
לבוא
,
ומעט
-
קל
הוא
בעיני
לעשותו.
ואני
מרעיש
את
השמים
ואת
הארץ
-
כלומר:
העליונים
והתחתונים;
שכמו
שמרעיש
הבורא
המלכים
למטה
,
כך
מרעיש
השרים
שלהן
למעלה.
וכל
זאת
הנבואה
היא
לימות
המשיח.
(ז)
חמדת
כל
הגוים
-
זהו
גוג
ומגוג
וחיילותיו
(ראה
יח'
לח
-
לט).
(ח)
לי
יהיה
הכסף
שלהם
,
לי
(בנוסחנו:
ולי)
הזהב
-
לגדל
הבית
הזה
בגדוּלה
גדולה.
(ט)
גדול
יהיה
כבוד
הבית
הזה
אחרון
(לפנינו:
האחרון)
מן
הראשון
-
שבנה
שלמה.
(יא)
שאל
נא
את
הכהנים
תורה
-
כלומר:
תשאלם
בחידה
,
כאילו
היית
שואלם
דברי
תורה
,
כדי
שלא
יבינו
וירגישו
השאלה.
(יב)
בשר
קודש
-
זהו
בשר
חטאת
,
שנאמר
בו
"כל
הנוגע
בבשרה
יקדש"
(ראה
וי'
ו
,
כ).
ונגע
בכנפו
אל
הלחם
-
שלא
נגע
הלחם
בבשר
חטאת
עצמה
,
אלא
בכנף
הבגד.
ואל
הנזיד
ואל
היין
-
כלומר:
או
אל
הנזיד
או
אל
היין
או
אל
השמן
(בנוסחנו:
שמן)
או
לכל
מאכל
,
היקדש
אחד
מכל
אלו
שנגע
בכנף
להיות
קדוש
כמוהו?
ויאמרו
לא
-
שהרי
אינו
קדוש
עד
שיגע
בבשר
חטאת
עצמה
,
ולא
בכנף
הבגד.
(יג)
ועוד
שאלם:
אם
יגע
טמא
נפש
בכל
אחד
מכל
אלה
,
היטמא?
ויאמרו:
יטמא.
וזהו
משל
,
כלומר
,
שיותר
הן
אילו
עלולין
לקבל
טומאה
מלקבל
קדושה;
שהרי
לעניין
קדושה
,
אם
נגעו
בכנף
אינו
קדוש
,
ולעניין
טומאה
-
אם
נגע
בכנף
הוא
טמא.
(יד)
ובעבור
זה
אמר
חגי
הנביא:
כן
העם
הזה
וכן
הגוי
הזה
וכן
כל
מעשה
ידיהם
-
קרובים
ועלולים
לקבל
טומאה
מלקבל
קדושה
וטהרה
,
שהרי
הן
רשעים.
ולפיכך
כל
אשר
יקריבו
שם
-
למזבח
,
טמא
הוא
ואינו
מתקבל
לפני
הבורא
עד
שיטיבו
מעשיהם.
כך
פשט
הרב
המקרא
הזה.
(טו)
ועתה
שימו
נא
-
אינו
מחובר
למקרא
שלפניו
,
וזהו
דיבור
בפני
עצמו.
מטרם
שום
אבן
-
כלומר:
סימן
זה
יהיה
בידיכם
,
שבזכות
בית
המקדש
יתברך
מעשה
ידיכם;
שהרי
טרם
שהתחלתם
לבנות
הבית:
(טז)
מהיותם
בא
על
(לפנינו:
אל)
ערימת
עשרים;
כלומר:
אותם
שהיו
באים
אל
ערימת
חטים
שהיתה
ראויה
להיות
עשרים
כור
,
היתה
עושה
עשרה;
ואותו
שהיה
בא
אל
היקב
לחשוף
תירוש
הראוי
לצאת
מחמשים
פורה
,
והיתה
מעט
,
כאילו
היו
עשרים
פורה.
כל
כך
היתה
מארה
בידכם.
פורה
-
כמו
"ויעש
פאורות"
(ראה
יח'
יז
,
ו);
'סרמינטו'
בלעז.
(יז)
ועוד
הכיתי
אתכם
בשידפון
-
בעבור
עוונותיכם
,
ואין
אתכם
אלי
-
לא
הייתם
שבים
אלי.
(יח)
ועתה
שימו
נא
לבבכם
מהיום
שיוסד
ההיכל
והתחלתם
לבנותו
,
שמעתה
יתברך
מעשה
ידיכם.
(יט)
העוד
הזרע
במגורה
-
כמו
'מגורת
חטים';
כלומר:
בעוד
שהזרע
עומד
במגורה
,
ועד
הגפן
והתאנה
והרימון
ועץ
הזית
-
שלא
נשא
ולא
הוציא
פרי
מעולם
-
מן
היום
הזה
אברך
אותו.
(כא)
אני
מרעיש
את
השמים
ואת
הארץ
-
כלומר:
העליונים
והתחתונים;
וזהו
לימות
המשיח.
(כג)
אקחך
זרובבל
בן
שלתיאל
(בנוסחנו:
שאלתיאל)
-
על
זרובבל
עצמו
הוא
אומר
,
שאז
יחיו
כל
המתים.
ויש
אומרים
,
כי
זרובבל
יחיה
אז
,
והוא
יהיה
משיח.