פרק ט
[א]
מַשָּׂ֤א
דְבַר־יְהוָה֙
בְּאֶ֣רֶץ
חַדְרָ֔ךְ
וְדַמֶּ֖שֶׂק
מְנֻחָת֑וֹ
כִּ֤י
לַֽיהוָה֙
עֵ֣ין
אָדָ֔ם
וְכֹ֖ל
שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[ב]
וְגַם־חֲמָ֖ת
תִּגְבָּל־בָּ֑הּ
צֹ֣ר
וְצִיד֔וֹן
כִּ֥י
חָֽכְמָ֖ה
מְאֹֽד:
[ג]
וַתִּ֥בֶן
צֹ֛ר
מָצ֖וֹר
לָ֑הּ
וַתִּצְבָּר־כֶּ֙סֶף֙
כֶּעָפָ֔ר
וְחָר֖וּץ
כְּטִ֥יט
חוּצֽוֹת:
[ד]
הִנֵּ֤ה
אֲדנָי֙
יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה
וְהִכָּ֥ה
בַיָּ֖ם
חֵילָ֑הּ
וְהִ֖יא
בָּאֵ֥שׁ
תֵּאָכֵֽל:
[ה]
תֵּרֶ֨א
אַשְׁקְל֜וֹן
וְתִירָ֗א
וְעַזָּה֙
וְתָחִ֣יל
מְאֹ֔ד
וְעֶקְר֖וֹן
כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ
מֶבָּטָ֑הּ
וְאָ֤בַד
מֶ֙לֶךְ֙
מֵֽעַזָּ֔ה
וְאַשְׁקְל֖וֹן
לֹ֥א
תֵשֵֽׁב:
[ו]
וְיָשַׁ֥ב
מַמְזֵ֖ר
בְּאַשְׁדּ֑וֹד
וְהִכְרַתִּ֖י
גְּא֥וֹן
פְּלִשְׁתִּֽים:
[ז]
וַהֲסִרֹתִ֨י
דָמָ֜יו
מִפִּ֗יו
וְשִׁקֻּצָיו֙
מִבֵּ֣ין
שִׁנָּ֔יו
וְנִשְׁאַ֥ר
גַּם־ה֖וּא
לֵאלֹהֵ֑ינוּ
וְהָיָה֙
כְּאַלֻּ֣ף
בִּֽיהוּדָ֔ה
וְעֶקְר֖וֹן
כִּיבוּסִֽי:
[ח]
וְחָנִ֨יתִי
לְבֵיתִ֤י
מִצָּבָה֙
מֵעֹבֵ֣ר
וּמִשָּׁ֔ב
וְלֹֽא־יַעֲבֹ֧ר
עֲלֵיהֶ֛ם
ע֖וֹד
נֹגֵ֑שׂ
כִּ֥י
עַתָּ֖ה
רָאִ֥יתִי
בְעֵינָֽי:
ס
[ט]
גִּילִ֨י
מְאֹ֜ד
בַּת־צִיּ֗וֹן
הָרִ֙יעִי֙
בַּ֣ת
יְרוּשָׁלִַ֔ם
הִנֵּ֤ה
מַלְכֵּךְ֙
יָ֣בוֹא
לָ֔ךְ
צַדִּ֥יק
וְנוֹשָׁ֖ע
ה֑וּא
עָנִי֙
וְרֹכֵ֣ב
עַל־חֲמ֔וֹר
וְעַל־עַ֖יִר
בֶּן־אֲתֹנֽוֹת:
[י]
וְהִכְרַתִּי־רֶ֣כֶב
מֵאֶפְרַ֗יִם
וְסוּס֙
מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם
וְנִכְרְתָה֙
קֶ֣שֶׁת
מִלְחָמָ֔ה
וְדִבֶּ֥ר
שָׁל֖וֹם
לַגּוֹיִ֑ם
וּמָשְׁלוֹ֙
מִיָּ֣ם
עַד־יָ֔ם
וּמִנָּהָ֖ר
עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ:
[יא]
גַּם־אַ֣תְּ
בְּדַם־בְּרִיתֵ֗ךְ
שִׁלַּ֤חְתִּי
אֲסִירַ֙יִךְ֙
מִבּ֔וֹר
אֵ֥ין
מַ֖יִם
בּֽוֹ:
[יב]
שׁ֚וּבוּ
לְבִצָּר֔וֹן
אֲסִירֵ֖י
הַתִּקְוָ֑ה
גַּם־הַיּ֕וֹם
מַגִּ֥יד
מִשְׁנֶ֖ה
אָשִׁ֥יב
לָֽךְ:
[יג]
כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי
לִ֜י
יְהוּדָ֗ה
קֶ֚שֶׁת
מִלֵּ֣אתִי
אֶפְרַ֔יִם
וְעוֹרַרְתִּ֤י
בָנַ֙יִךְ֙
צִיּ֔וֹן
עַל־בָּנַ֖יִךְ
יָוָ֑ן
וְשַׂמְתִּ֖יךְ
כְּחֶ֥רֶב
גִּבּֽוֹר:
[יד]
וַֽיהוָה֙
עֲלֵיהֶ֣ם
יֵרָאֶ֔ה
וְיָצָ֥א
כַבָּרָ֖ק
חִצּ֑וֹ
וַֽאדנָ֤י
יְהֹוִה֙
בַּשּׁוֹפָ֣ר
יִתְקָ֔ע
וְהָלַ֖ךְ
בְּסַעֲר֥וֹת
תֵּימָֽן:
[טו]
יְהוָ֣ה
צְבָאוֹת֘
יָגֵ֣ן
עֲלֵיהֶם֒
וְאָכְל֗וּ
וְכָֽבְשׁוּ֙
אַבְנֵי־קֶ֔לַע
וְשָׁת֥וּ
הָמ֖וּ
כְּמוֹ־יָ֑יִן
וּמָֽלְאוּ֙
כַּמִּזְרָ֔ק
כְּזָוִיּ֖וֹת
מִזְבֵּֽחַ:
[טז]
וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֵיהֶ֛ם
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
כְּצֹ֣אן
עַמּ֑וֹ
כִּ֚י
אַבְנֵי־נֵ֔זֶר
מִֽתְנוֹסֲס֖וֹת
עַל־אַדְמָתֽוֹ:
[יז]
כִּ֥י
מַה־טּוּב֖וֹ
וּמַה־יָּפְי֑וֹ
דָּגָן֙
בַּחוּרִ֔ים
וְתִיר֖וֹשׁ
יְנוֹבֵ֥ב
בְּתֻלֽוֹת:
פרק ט
[א]
משא
דבר יהוה
בארץ
חדרך
ודמשק
מנחתו
כי
ליהוה
עין
אדם
וכל
שבטי
ישראל:
[ב]
וגם חמת
תגבל בה
צר
וצידון
כי
חכמה
מאד:
[ג]
ותבן
צר
מצור
לה
ותצבר כסף
כעפר
וחרוץ
כטיט
חוצות:
[ד]
הנה
אדני
יורשנה
והכה
בים
חילה
והיא
באש
תאכל:
[ה]
תרא
אשקלון
ותירא
ועזה
ותחיל
מאד
ועקרון
כי הביש
מבטה
ואבד
מלך
מעזה
ואשקלון
לא
תשב:
[ו]
וישב
ממזר
באשדוד
והכרתי
גאון
פלשתים:
[ז]
והסרתי
דמיו
מפיו
ושקציו
מבין
שניו
ונשאר
גם הוא
לאלהינו
והיה
כאלף
ביהודה
ועקרון
כיבוסי:
[ח]
וחניתי
לביתי
מצבה
מעבר
ומשב
ולא יעבר
עליהם
עוד
נגש
כי
עתה
ראיתי
בעיני:
ס
[ט]
גילי
מאד
בת ציון
הריעי
בת
ירושלם
הנה
מלכך
יבוא
לך
צדיק
ונושע
הוא
עני
ורכב
על חמור
ועל עיר
בן אתנות:
[י]
והכרתי רכב
מאפרים
וסוס
מירושלם
ונכרתה
קשת
מלחמה
ודבר
שלום
לגוים
ומשלו
מים
עד ים
ומנהר
עד אפסי ארץ:
[יא]
גם את
בדם בריתך
שלחתי
אסיריך
מבור
אין
מים
בו:
[יב]
שובו
לבצרון
אסירי
התקוה
גם היום
מגיד
משנה
אשיב
לך:
[יג]
כי דרכתי
לי
יהודה
קשת
מלאתי
אפרים
ועוררתי
בניך
ציון
על בניך
יון
ושמתיך
כחרב
גבור:
[יד]
ויהוה
עליהם
יראה
ויצא
כברק
חצו
ואדני
יהוה
בשופר
יתקע
והלך
בסערות
תימן:
[טו]
יהוה
צבאות
יגן
עליהם
ואכלו
וכבשו
אבני קלע
ושתו
המו
כמו יין
ומלאו
כמזרק
כזויות
מזבח:
[טז]
והושיעם
יהוה
אלהיהם
ביום
ההוא
כצאן
עמו
כי
אבני נזר
מתנוססות
על אדמתו:
[יז]
כי
מה טובו
ומה יפיו
דגן
בחורים
ותירוש
ינובב
בתלות: