פרק ב
[א]
וְעַתָּ֗ה
אֲלֵיכֶ֛ם
הַמִּצְוָ֥ה
הַזֹּ֖את
הַכֹּהֲנִֽים:
[ב]
אִם־לֹ֣א
תִשְׁמְע֡וּ
וְאִם־לֹא֩
תָשִׂ֨ימוּ
עַל־לֵ֜ב
לָתֵ֧ת
כָּב֣וֹד
לִשְׁמִ֗י
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
וְשִׁלַּחְתִּ֤י
בָכֶם֙
אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה
וְאָרוֹתִ֖י
אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶ֑ם
וְגַם֙
אָרוֹתִ֔יהָ
כִּ֥י
אֵינְכֶ֖ם
שָׂמִ֥ים
עַל־לֵֽב:
[ג]
הִנְנִ֨י
גֹעֵ֤ר
לָכֶם֙
אֶת־הַזֶּ֔רַע
וְזֵרִ֤יתִֽי
פֶ֙רֶשׁ֙
עַל־פְּנֵיכֶ֔ם
פֶּ֖רֶשׁ
חַגֵּיכֶ֑ם
וְנָשָׂ֥א
אֶתְכֶ֖ם
אֵלָֽיו:
[ד]
וִידַעְתֶּ֕ם
כִּ֚י
שִׁלַּ֣חְתִּי
אֲלֵיכֶ֔ם
אֵ֖ת
הַמִּצְוָ֣ה
הַזֹּ֑את
לִהְי֤וֹת
בְּרִיתִי֙
אֶת־לֵוִ֔י
אָמַ֖ר
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ה]
בְּרִיתִ֣י׀
הָיְתָ֣ה
אִתּ֗וֹ
הַֽחַיִּים֙
וְהַשָּׁל֔וֹם
וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ
מוֹרָ֖א
וַיִּֽירָאֵ֑נִי
וּמִפְּנֵ֥י
שְׁמִ֖י
נִחַ֥ת
הֽוּא:
[ו]
תּוֹרַ֤ת
אֱמֶת֙
הָיְתָ֣ה
בְּפִ֔יהוּ
וְעַוְלָ֖ה
לֹא־נִמְצָ֣א
בִשְׂפָתָ֑יו
בְּשָׁל֤וֹם
וּבְמִישׁוֹר֙
הָלַ֣ךְ
אִתִּ֔י
וְרַבִּ֖ים
הֵשִׁ֥יב
מֵעָוֺֽן:
[ז]
כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י
כֹהֵן֙
יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת
וְתוֹרָ֖ה
יְבַקְשׁ֣וּ
מִפִּ֑יהוּ
כִּ֛י
מַלְאַ֥ךְ
יְהֽוָה־צְבָא֖וֹת
הֽוּא:
[ח]
וְאַתֶּם֙
סַרְתֶּ֣ם
מִן־הַדֶּ֔רֶךְ
הִכְשַׁלְתֶּ֥ם
רַבִּ֖ים
בַּתּוֹרָ֑ה
שִֽׁחַתֶּם֙
בְּרִ֣ית
הַלֵּוִ֔י
אָמַ֖ר
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ט]
וְגַם־אֲנִ֞י
נָתַ֧תִּי
אֶתְכֶ֛ם
נִבְזִ֥ים
וּשְׁפָלִ֖ים
לְכָל־הָעָ֑ם
כְּפִ֗י
אֲשֶׁ֤ר
אֵֽינְכֶם֙
שֹׁמְרִ֣ים
אֶת־דְּרָכַ֔י
וְנֹשְׂאִ֥ים
פָּנִ֖ים
בַּתּוֹרָֽה:
פ
[י]
הֲל֨וֹא
אָ֤ב
אֶחָד֙
לְכֻלָּ֔נוּ
הֲל֛וֹא
אֵ֥ל
אֶחָ֖ד
בְּרָאָ֑נוּ
מַדּ֗וּעַ
נִבְגַּד֙
אִ֣ישׁ
בְּאָחִ֔יו
לְחַלֵּ֖ל
בְּרִ֥ית
אֲבֹתֵֽינוּ:
[יא]
בָּגְדָ֣ה
יְהוּדָ֔ה
וְתוֹעֵבָ֛ה
נֶעֶשְׂתָ֥ה
בְיִשְׂרָאֵ֖ל
וּבִירוּשָׁלִָ֑ם
כִּ֣י׀
חִלֵּ֣ל
יְהוּדָ֗ה
קֹ֤דֶשׁ
יְהוָה֙
אֲשֶׁ֣ר
אָהֵ֔ב
וּבָעַ֖ל
בַּת־אֵ֥ל
נֵכָֽר:
[יב]
יַכְרֵ֨ת
יְהוָ֜ה
לָאִ֨ישׁ
אֲשֶׁ֤ר
יַעֲשֶׂ֙נָּה֙
עֵ֣ר
וְעֹנֶ֔ה
מֵאָהֳלֵ֖י
יַעֲקֹ֑ב
וּמַגִּ֣ישׁ
מִנְחָ֔ה
לַיהוָ֖ה
צְבָאֽוֹת:
פ
[יג]
וְזֹאת֙
שֵׁנִ֣ית
תַּעֲשׂ֔וּ
כַּסּ֤וֹת
דִּמְעָה֙
אֶת־מִזְבַּ֣ח
יְהוָ֔ה
בְּכִ֖י
וַאֲנָקָ֑ה
מֵאֵ֣ין
ע֗וֹד
פְּנוֹת֙
אֶל־הַמִּנְחָ֔ה
וְלָקַ֥חַת
רָצ֖וֹן
מִיֶּדְכֶֽם:
[יד]
וַאֲמַרְתֶּ֖ם
עַל־מָ֑ה
עַ֡ל
כִּֽי־יְהוָה֩
הֵעִ֨יד
בֵּינְךָ֜
וּבֵ֣ין׀
אֵ֣שֶׁת
נְעוּרֶ֗יךָ
אֲשֶׁ֤ר
אַתָּה֙
בָּגַ֣דְתָּה
בָּ֔הּ
וְהִ֥יא
חֲבֶרְתְּךָ֖
וְאֵ֥שֶׁת
בְּרִיתֶֽךָ:
[טו]
וְלֹא־אֶחָ֣ד
עָשָׂ֗ה
וּשְׁאָ֥ר
ר֙וּחַ֙
ל֔וֹ
וּמָה֙
הָאֶחָ֔ד
מְבַקֵּ֖שׁ
זֶ֣רַע
אֱלֹהִ֑ים
וְנִשְׁמַרְתֶּם֙
בְּר֣וּחֲכֶ֔ם
וּבְאֵ֥שֶׁת
נְעוּרֶ֖יךָ
אַל־יִבְגֹּֽד:
[טז]
כִּֽי־שָׂנֵ֣א
שַׁלַּ֗ח
אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְכִסָּ֤ה
חָמָס֙
עַל־לְבוּשׁ֔וֹ
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם
בְּרוּחֲכֶ֖ם
וְלֹ֥א
תִבְגֹּֽדוּ:
פ
[יז]
הוֹגַעְתֶּ֤ם
יְהוָה֙
בְּדִבְרֵיכֶ֔ם
וַאֲמַרְתֶּ֖ם
בַּמָּ֣ה
הוֹגָ֑עְנוּ
בֶּאֱמָרְכֶ֗ם
כָּל־עֹ֨שֵׂה
רָ֜ע
ט֣וֹב׀
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֗ה
וּבָהֶם֙
ה֣וּא
חָפֵ֔ץ
א֥וֹ
אַיֵּ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
הַמִּשְׁפָּֽט:
פרק ב
[א]
ועתה
אליכם
המצוה
הזאת
הכהנים:
[ב]
אם לא
תשמעו
ואם לא
תשימו
על לב
לתת
כבוד
לשמי
אמר
יהוה
צבאות
ושלחתי
בכם
את המארה
וארותי
את ברכותיכם
וגם
ארותיה
כי
אינכם
שמים
על לב:
[ג]
הנני
גער
לכם
את הזרע
וזריתי
פרש
על פניכם
פרש
חגיכם
ונשא
אתכם
אליו:
[ד]
וידעתם
כי
שלחתי
אליכם
את
המצוה
הזאת
להיות
בריתי
את לוי
אמר
יהוה
צבאות:
[ה]
בריתי׀
היתה
אתו
החיים
והשלום
ואתנם לו
מורא
וייראני
ומפני
שמי
נחת
הוא:
[ו]
תורת
אמת
היתה
בפיהו
ועולה
לא נמצא
בשפתיו
בשלום
ובמישור
הלך
אתי
ורבים
השיב
מעון:
[ז]
כי שפתי
כהן
ישמרו דעת
ותורה
יבקשו
מפיהו
כי
מלאך
יהוה צבאות
הוא:
[ח]
ואתם
סרתם
מן הדרך
הכשלתם
רבים
בתורה
שחתם
ברית
הלוי
אמר
יהוה
צבאות:
[ט]
וגם אני
נתתי
אתכם
נבזים
ושפלים
לכל העם
כפי
אשר
אינכם
שמרים
את דרכי
ונשאים
פנים
בתורה:
פ
[י]
הלוא
אב
אחד
לכלנו
הלוא
אל
אחד
בראנו
מדוע
נבגד
איש
באחיו
לחלל
ברית
אבתינו:
[יא]
בגדה
יהודה
ותועבה
נעשתה
בישראל
ובירושלם
כי׀
חלל
יהודה
קדש
יהוה
אשר
אהב
ובעל
בת אל
נכר:
[יב]
יכרת
יהוה
לאיש
אשר
יעשנה
ער
וענה
מאהלי
יעקב
ומגיש
מנחה
ליהוה
צבאות:
פ
[יג]
וזאת
שנית
תעשו
כסות
דמעה
את מזבח
יהוה
בכי
ואנקה
מאין
עוד
פנות
אל המנחה
ולקחת
רצון
מידכם:
[יד]
ואמרתם
על מה
על
כי יהוה
העיד
בינך
ובין׀
אשת
נעוריך
אשר
אתה
בגדתה
בה
והיא
חברתך
ואשת
בריתך:
[טו]
ולא אחד
עשה
ושאר
רוח
לו
ומה
האחד
מבקש
זרע
אלהים
ונשמרתם
ברוחכם
ובאשת
נעוריך
אל יבגד:
[טז]
כי שנא
שלח
אמר
יהוה
אלהי
ישראל
וכסה
חמס
על לבושו
אמר
יהוה
צבאות
ונשמרתם
ברוחכם
ולא
תבגדו:
פ
[יז]
הוגעתם
יהוה
בדבריכם
ואמרתם
במה
הוגענו
באמרכם
כל עשה
רע
טוב׀
בעיני
יהוה
ובהם
הוא
חפץ
או
איה
אלהי
המשפט: