מאגר הכתר מלאכי פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ב
[א] וְעַתָּ֗ה אֲלֵיכֶ֛ם הַמִּצְוָ֥ה הַזֹּ֖את הַכֹּהֲנִֽים:
[ב] אִם־לֹ֣א תִשְׁמְע֡וּ וְאִם־לֹא֩ תָשִׂ֨ימוּ עַל־לֵ֜ב לָתֵ֧ת כָּב֣וֹד לִשְׁמִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֤י בָכֶם֙ אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה וְאָרוֹתִ֖י אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶ֑ם וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ כִּ֥י אֵינְכֶ֖ם שָׂמִ֥ים עַל־לֵֽב:
[ג] הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִֽי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו:
[ד] וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת־לֵוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ה] בְּרִיתִ֣י׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַשָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא:
[ו] תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן:
[ז] כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ יְהֽוָה־צְבָא֖וֹת הֽוּא:
[ח] וְאַתֶּם֙ סַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ הִכְשַׁלְתֶּ֥ם רַבִּ֖ים בַּתּוֹרָ֑ה שִֽׁחַתֶּם֙ בְּרִ֣ית הַלֵּוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ט] וְגַם־אֲנִ֞י נָתַ֧תִּי אֶתְכֶ֛ם נִבְזִ֥ים וּשְׁפָלִ֖ים לְכָל־הָעָ֑ם כְּפִ֗י אֲשֶׁ֤ר אֵֽינְכֶם֙ שֹׁמְרִ֣ים אֶת־דְּרָכַ֔י וְנֹשְׂאִ֥ים פָּנִ֖ים בַּתּוֹרָֽה: פ
[י] הֲל֨וֹא אָ֤ב אֶחָד֙ לְכֻלָּ֔נוּ הֲל֛וֹא אֵ֥ל אֶחָ֖ד בְּרָאָ֑נוּ מַדּ֗וּעַ נִבְגַּד֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לְחַלֵּ֖ל בְּרִ֥ית אֲבֹתֵֽינוּ:
[יא] בָּגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֣י׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר:
[יב] יַכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשֶׂ֙נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה מֵאָהֳלֵ֖י יַעֲקֹ֑ב וּמַגִּ֣ישׁ מִנְחָ֔ה לַיהוָ֖ה צְבָאֽוֹת: פ
[יג] וְזֹאת֙ שֵׁנִ֣ית תַּעֲשׂ֔וּ כַּסּ֤וֹת דִּמְעָה֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה בְּכִ֖י וַאֲנָקָ֑ה מֵאֵ֣ין ע֗וֹד פְּנוֹת֙ אֶל־הַמִּנְחָ֔ה וְלָקַ֥חַת רָצ֖וֹן מִיֶּדְכֶֽם:
[יד] וַאֲמַרְתֶּ֖ם עַל־מָ֑ה עַ֡ל כִּֽי־יְהוָה֩ הֵעִ֨יד בֵּינְךָ֜ וּבֵ֣ין׀ אֵ֣שֶׁת נְעוּרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ בָּגַ֣דְתָּה בָּ֔הּ וְהִ֥יא חֲבֶרְתְּךָ֖ וְאֵ֥שֶׁת בְּרִיתֶֽךָ:
[טו] וְלֹא־אֶחָ֣ד עָשָׂ֗ה וּשְׁאָ֥ר ר֙וּחַ֙ ל֔וֹ וּמָה֙ הָאֶחָ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ זֶ֣רַע אֱלֹהִ֑ים וְנִשְׁמַרְתֶּם֙ בְּר֣וּחֲכֶ֔ם וּבְאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶ֖יךָ אַל־יִבְגֹּֽד:
[טז] כִּֽי־שָׂנֵ֣א שַׁלַּ֗ח אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִסָּ֤ה חָמָס֙ עַל־לְבוּשׁ֔וֹ אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם בְּרוּחֲכֶ֖ם וְלֹ֥א תִבְגֹּֽדוּ: פ
[יז] הוֹגַעְתֶּ֤ם יְהוָה֙ בְּדִבְרֵיכֶ֔ם וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה הוֹגָ֑עְנוּ בֶּאֱמָרְכֶ֗ם כָּל־עֹ֨שֵׂה רָ֜ע ט֣וֹב׀ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה וּבָהֶם֙ ה֣וּא חָפֵ֔ץ א֥וֹ אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַמִּשְׁפָּֽט:

פרק ב
(ב-ג) אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יי' צבאות ושלחתי בכם את המאירה וארותי את ברכותיכם - זהו תנאי , שאומר: אם לא תשמעו , ושלחתי בכם את המאירה; ומקללה אתה למד , שאם תשמעו - וברכתי. וגם ארותיה - מפני מה שונה וגם ארותיה? אלא כך פתרונו: אני שמתי את הדבר בתנאי , אבל לא הייתי צריך , שלבסוף אאור את ברכותיכם לפי שלא תשימו על לב לתת כבוד לשמי - שאתם עושים את הרעה; ואף אני אעשה זאת לכם (ע"פ וי' כו , טז) , שאני גוער לכם את הזרע - שלא יצמח. וזיריתי פרש על פניכם פרש חגיכם - קרבן חגיכם שתקריבו לפני - אני מזרה פרשו על פניכם; כְּזה שמביאין לו דורון שאין לו בו חפץ , וזורקו על פניו. ונשא אתכם אליו - 'אשטרת אנפורטת ויש אטוט לוי' (בלעז). (ד) להיות בריתי את לוי - שתשמרו אותו ברית שכרתי עם אהרן ופנחס , שהיו משבט לוי. (ה) בריתי היתה איתו החיים והשלום ואתנם לו מורא ויראני (בנוסחנו: וייראני) - וכן הוא אומר "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במ' כה , יב). ולכך נתתי אותם לו , שיהא מוראי עליו , וגם הוא יראני. נחת הוא - נכנע הוא תחתיי. (ו) תורת אמת היתה בפיהו - שבאמת היה מורה הוראות לישראל. ורבים השיב מעון - בדבר זה , שהיה מורה להם משפטים ישרים. (ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת - ולכך נתתי לכהנים מתנות כהונה , לפי שישמרו שפתיהם - שיורו דעת וחכמה , וישראל יבקשו ממנו הוראה; וכן הוא אומר "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דב' יז , ט). כי מלאך יי' צבאות הוא - שליח הוא ששלח הקדוש ברוך הוא לישראל להורות אותם משפטים ותורות. (ח) שיחתם ברית הלוי - שאתם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה , שהוריתם שאין רע שתגישון עיור לזבוח וחולה ופסח (ראה מל' א , ח). (ט) גם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים - כנגד שאתם בוזי שמי (ראה מל' א , ו) , כמו כן תהיו אתם נבזים ושפלים לכל העמים. (י) איש באחיו - איש עם אחיו. (יא) כי חילל יהודה קודש יי' אשר אהב - כך מפורש בבראשית רבא (יח , ה): כשחזרו מגלות בבל נתפחמו פניהם של נשותיהם מחום השמש , והיו מגרשים אותם והושיבו תחתיהן נשים נכריות. ובעל בת אל נכר - אחר הלשון שתופש , שקורא לאשה יהודית 'קדש יי' , על אותו לשון תופש שקורא לנכרית 'בת אל נכר'. (יב) יכרת יי' לאיש אשר יעשנה ער ועונה. לאיש אשר יעשנה - עבירה זו , יכרת לו הקדוש ברוך הוא בן ועונה מאהלי יעקב. ער 'בראנייא' בלעז; כמו "מתערה כאזרח רענן" (תה' לז , לה). ומגיש מנחה ליי' צבאות - אם יהיה כהן נולד באיסור , לא יהיה מגיש מנחה. (יג) וזאת שנית תעשו. בבראשית רבא (יח , ה) מפרש זאת שנית - שנייה לשיטים (ראה במ' כה , א - ב). כסות דמעה את מזבח יי' בכי ואנקה - כשהיו מגרשין נשותיהן , היו הם באות אצל מזבח יי' ובוכות בבכי ואנקה ואומרות: אם חושדין בנו בעלינו שנטמינו בסתר , הרי אנו מזומנות ליבדק במי המרים (ראה במ' ה , יא ואי')! וחטא זה גורם שאין הקדוש ברוך הוא פונה למנחתם. (טו) ולא אחד עשה - ואם תאמרו: הלא אברהם , שהיה אחד , עשה כן , שלקח הגר על פני שרה אשתו והוליד ממנה בן!? ושאר רוח לו - והקדוש ברוך הוא משיבם: אברהם - רוח אחרת היתה לו (ע"פ במ' יד , כד) , שלא נתכוון לעבירה; שהוא היה מבקש שיתן לו הקדוש ברוך הוא זרע. אבל אתם שנתכוונתם לעבירה , תשמָרו ברוחכם , שאיש באשת נעוריו לא יבגוד. עוד פירוש אחר: ולא אחד עשה - בתימה: וכי לא עשה הקדוש ברוך הוא זיווג האיש והאשה?! ושאר רוח לו - וכך המידה לפניו לשאר בני אדם לזווגם יחד. (יז) או איה אלהי המשפט - שאם תאמר שאינו רוצה בעושה רע , איה אלהי המשפט - שאינו עושה משפט ממנו? אלא ודאי הוא חפץ בו.