מאגר הכתר מלאכי פרק ב עם פירוש תלמיד של ר' ישעיה מיטראני

פרק ב
[א] וְעַתָּ֗ה אֲלֵיכֶ֛ם הַמִּצְוָ֥ה הַזֹּ֖את הַכֹּהֲנִֽים:
[ב] אִם־לֹ֣א תִשְׁמְע֡וּ וְאִם־לֹא֩ תָשִׂ֨ימוּ עַל־לֵ֜ב לָתֵ֧ת כָּב֣וֹד לִשְׁמִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֤י בָכֶם֙ אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה וְאָרוֹתִ֖י אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶ֑ם וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ כִּ֥י אֵינְכֶ֖ם שָׂמִ֥ים עַל־לֵֽב:
[ג] הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִֽי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו:
[ד] וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת־לֵוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ה] בְּרִיתִ֣י׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַשָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא:
[ו] תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן:
[ז] כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ יְהֽוָה־צְבָא֖וֹת הֽוּא:
[ח] וְאַתֶּם֙ סַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ הִכְשַׁלְתֶּ֥ם רַבִּ֖ים בַּתּוֹרָ֑ה שִֽׁחַתֶּם֙ בְּרִ֣ית הַלֵּוִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ט] וְגַם־אֲנִ֞י נָתַ֧תִּי אֶתְכֶ֛ם נִבְזִ֥ים וּשְׁפָלִ֖ים לְכָל־הָעָ֑ם כְּפִ֗י אֲשֶׁ֤ר אֵֽינְכֶם֙ שֹׁמְרִ֣ים אֶת־דְּרָכַ֔י וְנֹשְׂאִ֥ים פָּנִ֖ים בַּתּוֹרָֽה: פ
[י] הֲל֨וֹא אָ֤ב אֶחָד֙ לְכֻלָּ֔נוּ הֲל֛וֹא אֵ֥ל אֶחָ֖ד בְּרָאָ֑נוּ מַדּ֗וּעַ נִבְגַּד֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לְחַלֵּ֖ל בְּרִ֥ית אֲבֹתֵֽינוּ:
[יא] בָּגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֣י׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר:
[יב] יַכְרֵ֨ת יְהוָ֜ה לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשֶׂ֙נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה מֵאָהֳלֵ֖י יַעֲקֹ֑ב וּמַגִּ֣ישׁ מִנְחָ֔ה לַיהוָ֖ה צְבָאֽוֹת: פ
[יג] וְזֹאת֙ שֵׁנִ֣ית תַּעֲשׂ֔וּ כַּסּ֤וֹת דִּמְעָה֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה בְּכִ֖י וַאֲנָקָ֑ה מֵאֵ֣ין ע֗וֹד פְּנוֹת֙ אֶל־הַמִּנְחָ֔ה וְלָקַ֥חַת רָצ֖וֹן מִיֶּדְכֶֽם:
[יד] וַאֲמַרְתֶּ֖ם עַל־מָ֑ה עַ֡ל כִּֽי־יְהוָה֩ הֵעִ֨יד בֵּינְךָ֜ וּבֵ֣ין׀ אֵ֣שֶׁת נְעוּרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ בָּגַ֣דְתָּה בָּ֔הּ וְהִ֥יא חֲבֶרְתְּךָ֖ וְאֵ֥שֶׁת בְּרִיתֶֽךָ:
[טו] וְלֹא־אֶחָ֣ד עָשָׂ֗ה וּשְׁאָ֥ר ר֙וּחַ֙ ל֔וֹ וּמָה֙ הָאֶחָ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ זֶ֣רַע אֱלֹהִ֑ים וְנִשְׁמַרְתֶּם֙ בְּר֣וּחֲכֶ֔ם וּבְאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶ֖יךָ אַל־יִבְגֹּֽד:
[טז] כִּֽי־שָׂנֵ֣א שַׁלַּ֗ח אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִסָּ֤ה חָמָס֙ עַל־לְבוּשׁ֔וֹ אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם בְּרוּחֲכֶ֖ם וְלֹ֥א תִבְגֹּֽדוּ: פ
[יז] הוֹגַעְתֶּ֤ם יְהוָה֙ בְּדִבְרֵיכֶ֔ם וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה הוֹגָ֑עְנוּ בֶּאֱמָרְכֶ֗ם כָּל־עֹ֨שֵׂה רָ֜ע ט֣וֹב׀ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה וּבָהֶם֙ ה֣וּא חָפֵ֔ץ א֥וֹ אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַמִּשְׁפָּֽט:

פרק ב
(ב) לתת כבוד לשמי - להקריב לפני קרבן הראוי ולא בעלי מומים. וגם ארותיה - כפל לשון. (ג) וזיריתי פרש על פניכם פרש חגיכם - כלומר: חגיכם שאתם מקריבים לפני - הפרש שלהם אזרה על פניכם , כעבד שמהפך לו רבו קיתון לפניו (ראה משנה סוכה ב , ט). ונשא אתכם אליו - ישליך אתכם לאותו הביזיון; כמו "וחרפה לא נשא על קרובו" (תה' טו , ג) , שפירושו: לא השליך. (ד) המצוה הזאת - לשרת לפני כראוי. להיות בריתי קיים עד לעולם את אהרן הלוי - אהרן קורא 'לוי' , כמו "הכהנים הלויים" (דב' יז , ט). (ה) בריתי היתה כרותה אתו - שאותה הברית היתה עם החיים ועם השלום. ואתנם לו מורא ויראני (בנוסחנו: וייראני) - חיים והשלום נתתי לו בשביל המורא שהיה לו ממני , ומפני שמי היה נכנע וניחת. (ו) תורת אמת היתה בפיהו - הכל נאמר על אהרן (ראה לעיל , ד). ורבים השיב מעון - שהיה מורה להם הדינים והמשפטים ומקריב קרבנות לכפר עליהם. (ז) כי שפתי כהן - כלומר: שפתי אהרן הכהן. ישמרו דעת - הבורא , ותורה יבקשו העם מפיהו. כי מלאך יי' צבאות הוא - כלומר: דומה למלאך. (ח) הכשלתם רבים בתורה - שהתרתם להם להביא בעלי מומים למזבח. (ט) וגם אני נתתי אתכם - כלומר: אתן אתכם; כמו "השדה נתתי לך" (בר' כג , יא). (י) הלא (בנוסחנו: הלוא) אב אחד לכולנו - מתחיל להקניטם על שהיו נושאים נשים נכריות על נשותיהם והיו מלעיבים את נשותיהם (ראה עז' י , מד) , ואומר להם: הלא אב אחד לכולנו - כמו שאנו בני אברהם , יצחק ויעקב , כך נשותינו מהם נולדו! הלא (בנוסחנו: הלוא) אל אחד בראנו - והוא יבקש עלבונם. מדוע נבגוד (בנוסחנו: נבגַד) איש באחיהו (לפנינו: באחיו) - כלומר: בבת זוגו , וזו היא אשתו. לחלל ברית אבותינו - שנהגו כבוד לנשותיהן , ואתם מחללין אותו המנהג. (יא) קודש יי' אשר אהב - הקדושה שאהב הבורא , שיהיו מופרשים ומובדלים מן האומות , כמו שנאמר "את בתו לא תקח לבנך" (ראה דב' ז , ג); עתה חלל יהודה אותה הקדושה כי בעל בת אל נכר. (יב) יכרת יי' לאיש אשר יעשה זאת הזימה וזו התועבה - ומה יכרת לו? ער ועונה - ער הוא בן , ומזה העניין הוא לקוח "ערירים ימותו" (וי' כ , כ); והוא כמו "שרש (יש' מ , כד) - "תשרש" (איוב לא , יב). ועונה - שלא ישאר לו לא בן ולא בת שיענה בביתו. אם הוא מבני יעקב יכרת לו מאהלי יעקב , ואם הוא מבני הכהנים - יכרת שלא יהיה לו בן מגיש מנחה. (יג) וזאת שנית - ועוד זאת עבירה שנייה אתם עושים: אחת לבעול בת אל נכר (ראה לעיל , יא) , ועוד: לכסות דמעה את מזבח יי' - שנשותיכם הם עלובות מכם , ובאות ובוכות לפני מזבח יי' , ומכסות אותו מדמעות מרוב בכי ואנקה שבוכות. מאין עוד פנות - הבורא אל מנחותיכם , ושלא יקח קרבן רצון מידכם. (טו) ולא אחד - אינך יודע כי בורא שהוא אחד עשה כולנו , ושאר כל הבריות לו הם , ומה הבורא שהוא אחד מבקש? אינו מבקש כי אם זרע אלהים - וזרע קודש , ולא לבעול בת אל נכר (ראה לעיל , יא) ולהוליד זרע טמא. ונשמרתם ברוחכם - ותהיו מושלים ביצרכם שלא לקחת אשה אחרת. (טז) כי שנא שלח - מאחר ששנא אדם זה את אשתו , טוב הוא שיגרשנה בגט ולא יעליבנה כל ימי חייה. דבר אחר: כי שנא שלח - הבורא הוא שונא מי שמגרש את אשתו ובוגד בה. וכסה חמס על לבושו - החמס שעושה לאשתו , הבורא יכסנו על לבושו. (יז) ובהם הוא חפץ - שאם אינו חפץ בהם , איה המשפט שיעשה בהם הבורא?!