מאגר הכתר מלאכי פרק ב עם פירוש תלמיד של ר' ישעיה מיטראני

פרק ב
(ב) לתת כבוד לשמי - להקריב לפני קרבן הראוי ולא בעלי מומים. וגם ארותיה - כפל לשון. (ג) וזיריתי פרש על פניכם פרש חגיכם - כלומר: חגיכם שאתם מקריבים לפני - הפרש שלהם אזרה על פניכם , כעבד שמהפך לו רבו קיתון לפניו (ראה משנה סוכה ב , ט). ונשא אתכם אליו - ישליך אתכם לאותו הביזיון; כמו "וחרפה לא נשא על קרובו" (תה' טו , ג) , שפירושו: לא השליך. (ד) המצוה הזאת - לשרת לפני כראוי. להיות בריתי קיים עד לעולם את אהרן הלוי - אהרן קורא 'לוי' , כמו "הכהנים הלויים" (דב' יז , ט). (ה) בריתי היתה כרותה אתו - שאותה הברית היתה עם החיים ועם השלום. ואתנם לו מורא ויראני (בנוסחנו: וייראני) - חיים והשלום נתתי לו בשביל המורא שהיה לו ממני , ומפני שמי היה נכנע וניחת. (ו) תורת אמת היתה בפיהו - הכל נאמר על אהרן (ראה לעיל , ד). ורבים השיב מעון - שהיה מורה להם הדינים והמשפטים ומקריב קרבנות לכפר עליהם. (ז) כי שפתי כהן - כלומר: שפתי אהרן הכהן. ישמרו דעת - הבורא , ותורה יבקשו העם מפיהו. כי מלאך יי' צבאות הוא - כלומר: דומה למלאך. (ח) הכשלתם רבים בתורה - שהתרתם להם להביא בעלי מומים למזבח. (ט) וגם אני נתתי אתכם - כלומר: אתן אתכם; כמו "השדה נתתי לך" (בר' כג , יא). (י) הלא (בנוסחנו: הלוא) אב אחד לכולנו - מתחיל להקניטם על שהיו נושאים נשים נכריות על נשותיהם והיו מלעיבים את נשותיהם (ראה עז' י , מד) , ואומר להם: הלא אב אחד לכולנו - כמו שאנו בני אברהם , יצחק ויעקב , כך נשותינו מהם נולדו! הלא (בנוסחנו: הלוא) אל אחד בראנו - והוא יבקש עלבונם. מדוע נבגוד (בנוסחנו: נבגַד) איש באחיהו (לפנינו: באחיו) - כלומר: בבת זוגו , וזו היא אשתו. לחלל ברית אבותינו - שנהגו כבוד לנשותיהן , ואתם מחללין אותו המנהג. (יא) קודש יי' אשר אהב - הקדושה שאהב הבורא , שיהיו מופרשים ומובדלים מן האומות , כמו שנאמר "את בתו לא תקח לבנך" (ראה דב' ז , ג); עתה חלל יהודה אותה הקדושה כי בעל בת אל נכר. (יב) יכרת יי' לאיש אשר יעשה זאת הזימה וזו התועבה - ומה יכרת לו? ער ועונה - ער הוא בן , ומזה העניין הוא לקוח "ערירים ימותו" (וי' כ , כ); והוא כמו "שרש (יש' מ , כד) - "תשרש" (איוב לא , יב). ועונה - שלא ישאר לו לא בן ולא בת שיענה בביתו. אם הוא מבני יעקב יכרת לו מאהלי יעקב , ואם הוא מבני הכהנים - יכרת שלא יהיה לו בן מגיש מנחה. (יג) וזאת שנית - ועוד זאת עבירה שנייה אתם עושים: אחת לבעול בת אל נכר (ראה לעיל , יא) , ועוד: לכסות דמעה את מזבח יי' - שנשותיכם הם עלובות מכם , ובאות ובוכות לפני מזבח יי' , ומכסות אותו מדמעות מרוב בכי ואנקה שבוכות. מאין עוד פנות - הבורא אל מנחותיכם , ושלא יקח קרבן רצון מידכם. (טו) ולא אחד - אינך יודע כי בורא שהוא אחד עשה כולנו , ושאר כל הבריות לו הם , ומה הבורא שהוא אחד מבקש? אינו מבקש כי אם זרע אלהים - וזרע קודש , ולא לבעול בת אל נכר (ראה לעיל , יא) ולהוליד זרע טמא. ונשמרתם ברוחכם - ותהיו מושלים ביצרכם שלא לקחת אשה אחרת. (טז) כי שנא שלח - מאחר ששנא אדם זה את אשתו , טוב הוא שיגרשנה בגט ולא יעליבנה כל ימי חייה. דבר אחר: כי שנא שלח - הבורא הוא שונא מי שמגרש את אשתו ובוגד בה. וכסה חמס על לבושו - החמס שעושה לאשתו , הבורא יכסנו על לבושו. (יז) ובהם הוא חפץ - שאם אינו חפץ בהם , איה המשפט שיעשה בהם הבורא?!