פרק ב
[א]
וְעַתָּ֗ה
אֲלֵיכֶ֛ם
הַמִּצְוָ֥ה
הַזֹּ֖את
הַכֹּהֲנִֽים:
[ב]
אִם־לֹ֣א
תִשְׁמְע֡וּ
וְאִם־לֹא֩
תָשִׂ֨ימוּ
עַל־לֵ֜ב
לָתֵ֧ת
כָּב֣וֹד
לִשְׁמִ֗י
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
וְשִׁלַּחְתִּ֤י
בָכֶם֙
אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה
וְאָרוֹתִ֖י
אֶת־בִּרְכוֹתֵיכֶ֑ם
וְגַם֙
אָרוֹתִ֔יהָ
כִּ֥י
אֵינְכֶ֖ם
שָׂמִ֥ים
עַל־לֵֽב:
[ג]
הִנְנִ֨י
גֹעֵ֤ר
לָכֶם֙
אֶת־הַזֶּ֔רַע
וְזֵרִ֤יתִֽי
פֶ֙רֶשׁ֙
עַל־פְּנֵיכֶ֔ם
פֶּ֖רֶשׁ
חַגֵּיכֶ֑ם
וְנָשָׂ֥א
אֶתְכֶ֖ם
אֵלָֽיו:
[ד]
וִידַעְתֶּ֕ם
כִּ֚י
שִׁלַּ֣חְתִּי
אֲלֵיכֶ֔ם
אֵ֖ת
הַמִּצְוָ֣ה
הַזֹּ֑את
לִהְי֤וֹת
בְּרִיתִי֙
אֶת־לֵוִ֔י
אָמַ֖ר
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ה]
בְּרִיתִ֣י׀
הָיְתָ֣ה
אִתּ֗וֹ
הַֽחַיִּים֙
וְהַשָּׁל֔וֹם
וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ
מוֹרָ֖א
וַיִּֽירָאֵ֑נִי
וּמִפְּנֵ֥י
שְׁמִ֖י
נִחַ֥ת
הֽוּא:
[ו]
תּוֹרַ֤ת
אֱמֶת֙
הָיְתָ֣ה
בְּפִ֔יהוּ
וְעַוְלָ֖ה
לֹא־נִמְצָ֣א
בִשְׂפָתָ֑יו
בְּשָׁל֤וֹם
וּבְמִישׁוֹר֙
הָלַ֣ךְ
אִתִּ֔י
וְרַבִּ֖ים
הֵשִׁ֥יב
מֵעָוֺֽן:
[ז]
כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י
כֹהֵן֙
יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת
וְתוֹרָ֖ה
יְבַקְשׁ֣וּ
מִפִּ֑יהוּ
כִּ֛י
מַלְאַ֥ךְ
יְהֽוָה־צְבָא֖וֹת
הֽוּא:
[ח]
וְאַתֶּם֙
סַרְתֶּ֣ם
מִן־הַדֶּ֔רֶךְ
הִכְשַׁלְתֶּ֥ם
רַבִּ֖ים
בַּתּוֹרָ֑ה
שִֽׁחַתֶּם֙
בְּרִ֣ית
הַלֵּוִ֔י
אָמַ֖ר
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
[ט]
וְגַם־אֲנִ֞י
נָתַ֧תִּי
אֶתְכֶ֛ם
נִבְזִ֥ים
וּשְׁפָלִ֖ים
לְכָל־הָעָ֑ם
כְּפִ֗י
אֲשֶׁ֤ר
אֵֽינְכֶם֙
שֹׁמְרִ֣ים
אֶת־דְּרָכַ֔י
וְנֹשְׂאִ֥ים
פָּנִ֖ים
בַּתּוֹרָֽה:
פ
[י]
הֲל֨וֹא
אָ֤ב
אֶחָד֙
לְכֻלָּ֔נוּ
הֲל֛וֹא
אֵ֥ל
אֶחָ֖ד
בְּרָאָ֑נוּ
מַדּ֗וּעַ
נִבְגַּד֙
אִ֣ישׁ
בְּאָחִ֔יו
לְחַלֵּ֖ל
בְּרִ֥ית
אֲבֹתֵֽינוּ:
[יא]
בָּגְדָ֣ה
יְהוּדָ֔ה
וְתוֹעֵבָ֛ה
נֶעֶשְׂתָ֥ה
בְיִשְׂרָאֵ֖ל
וּבִירוּשָׁלִָ֑ם
כִּ֣י׀
חִלֵּ֣ל
יְהוּדָ֗ה
קֹ֤דֶשׁ
יְהוָה֙
אֲשֶׁ֣ר
אָהֵ֔ב
וּבָעַ֖ל
בַּת־אֵ֥ל
נֵכָֽר:
[יב]
יַכְרֵ֨ת
יְהוָ֜ה
לָאִ֨ישׁ
אֲשֶׁ֤ר
יַעֲשֶׂ֙נָּה֙
עֵ֣ר
וְעֹנֶ֔ה
מֵאָהֳלֵ֖י
יַעֲקֹ֑ב
וּמַגִּ֣ישׁ
מִנְחָ֔ה
לַיהוָ֖ה
צְבָאֽוֹת:
פ
[יג]
וְזֹאת֙
שֵׁנִ֣ית
תַּעֲשׂ֔וּ
כַּסּ֤וֹת
דִּמְעָה֙
אֶת־מִזְבַּ֣ח
יְהוָ֔ה
בְּכִ֖י
וַאֲנָקָ֑ה
מֵאֵ֣ין
ע֗וֹד
פְּנוֹת֙
אֶל־הַמִּנְחָ֔ה
וְלָקַ֥חַת
רָצ֖וֹן
מִיֶּדְכֶֽם:
[יד]
וַאֲמַרְתֶּ֖ם
עַל־מָ֑ה
עַ֡ל
כִּֽי־יְהוָה֩
הֵעִ֨יד
בֵּינְךָ֜
וּבֵ֣ין׀
אֵ֣שֶׁת
נְעוּרֶ֗יךָ
אֲשֶׁ֤ר
אַתָּה֙
בָּגַ֣דְתָּה
בָּ֔הּ
וְהִ֥יא
חֲבֶרְתְּךָ֖
וְאֵ֥שֶׁת
בְּרִיתֶֽךָ:
[טו]
וְלֹא־אֶחָ֣ד
עָשָׂ֗ה
וּשְׁאָ֥ר
ר֙וּחַ֙
ל֔וֹ
וּמָה֙
הָאֶחָ֔ד
מְבַקֵּ֖שׁ
זֶ֣רַע
אֱלֹהִ֑ים
וְנִשְׁמַרְתֶּם֙
בְּר֣וּחֲכֶ֔ם
וּבְאֵ֥שֶׁת
נְעוּרֶ֖יךָ
אַל־יִבְגֹּֽד:
[טז]
כִּֽי־שָׂנֵ֣א
שַׁלַּ֗ח
אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְכִסָּ֤ה
חָמָס֙
עַל־לְבוּשׁ֔וֹ
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם
בְּרוּחֲכֶ֖ם
וְלֹ֥א
תִבְגֹּֽדוּ:
פ
[יז]
הוֹגַעְתֶּ֤ם
יְהוָה֙
בְּדִבְרֵיכֶ֔ם
וַאֲמַרְתֶּ֖ם
בַּמָּ֣ה
הוֹגָ֑עְנוּ
בֶּאֱמָרְכֶ֗ם
כָּל־עֹ֨שֵׂה
רָ֜ע
ט֣וֹב׀
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֗ה
וּבָהֶם֙
ה֣וּא
חָפֵ֔ץ
א֥וֹ
אַיֵּ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
הַמִּשְׁפָּֽט:
פרק ב
(ג)
וזריתי
פרש
-
דמיונו:
"ואת
פרשו"
(וי'
ח
,
יז).
ונשא
אתכם
אלי
(בנוסחנו:
אליו)
-
פירוש:
אעשה
זה
הרע
לכם
בשביל
שתשובו
אלי.
(ה)
בריתי
היתה
אתו
-
פירוש:
עם
הכהנים.
ואתנם
לו
מורא
-
על
ישראל;
ויראני
(בנוסחנו:
וייראני)
-
פירוש:
והם
,
הכהנים
,
ייראו
מלפניי
,
ומפני
שמי
נחת
הוא.
נחת
-
דמיונו:
"ויהי
חתת
אלהים"
(בר'
לה
,
ה).
(ו)
תורת
אמת
היתה
בפיהו
-
פירוש:
כך
ראוי
שיהיה
הכהן
,
שתורת
אמת
תהיה
בפיהו
,
ועולה
לא
ימצא
בשפתיו;
בשלום
ובמישור
ילך
אתי
,
ורבים
ישיב
מעון.
(ח)
והם
סרו
מן
הדרך
הטוב
,
והכשילו
רבים
בתורה
ושחתו
ברית
הלוי.
(ט)
על
כן
נתתי
אותם
נבזים
ושפלים
לכל
העם
,
בשביל
שאינם
שומרים
את
דרכי
ואינם
נושאים
פנים
בתורה.
(יא)
כי
חלל
יהודה
קודש
יי'
אשר
אהב
ובעל
בת
אל
נכר
-
פירוש:
שנשאו
נשים
נכריות
,
כאשר
מפורש
בספר
עזרא
(ראה
עז'
ט
,
א
ואי').
(יב)
יכרת
יי'
לאיש
אשר
יעשנה
-
פירוש:
יכרת
יי'
לאיש
אשר
יעשה
הזמה
,
שלא
יהיה
לו
מי
שיעורר
אותו
ויענה
לו.
אם
הוא
מישראל
,
יכרת
אותו
מאהלי
יעקב
,
ואם
הוא
מן
הכהנים
יכרת
אותו
שלא
יהיה
לו
מגיש
מנחה
ליי'
צבאות.
(יג)
וזאת
שנית
תעשו
-
פירוש:
וזו
רעה
שנית
תעשו
,
שתכסו
את
מזבח
יי'
דמעה
מבכי
ואנקה
,
לפי
שאין
עוד
שיפנה
אל
המנחה
שלכם
ויקח
אותה
ברצון
מידכם.
(יד)
ואמרתם:
על
מה
אירע
לנו
זו
הרעה?
על
כי
יי'
העיד
בינך
ובין
אשת
נעוריך
,
אשר
אתה
בגדתה
בה
ולקחתָ
אשה
אחרת
בזמה.
(טו)
ולא
אחד
עשה
-
פירוש:
ולא
הקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
אחד
,
עשה
אותנו
,
ושאר
כל
הרוחות
שלו
הם?
כלומר:
ברשותו
הם.
ומה
האחד
מבקש
-
פירוש:
ומה
הקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
אחד
,
מבקש?
אלא
שתהיו
זרע
אלהים
ונשמרתם
ברוחכם
ובאשת
נעוריך
אל
תבגוד
(בנוסחנו:
יבגד).
(טז)
כי
שנא
שלח
-
פירוש:
כי
שנא
הקדוש
ברוך
הוא
מי
שישלח
את
אשתו
ויקח
אשה
אחרת
בזנות
,
ויכסה
חמס
על
לבושו
,
אמר
יי'
צבאות.
(יז)
הוגעתם
יי'
בדבריכם
-
פירוש:
יִגַעתם
הקדוש
ברוך
הוא
בדבריכם.
ואם
תאמרו:
במה
הוגענו?
כשתאמרו:
כל
עושה
רע
טוב
הוא
בעיני
יי'
,
ובהם
הוא
חפץ.
כי
אם
אינו
חפץ
בהם
,
איה
המשפט
שיעשה
בהם
הקדוש
ברוך
הוא?!