מאגר הכתר מלאכי פרק ג עם פירוש תלמיד של ר' ישעיה מיטראני

פרק ג
[א] הִנְנִ֤י שֹׁלֵחַ֙ מַלְאָכִ֔י וּפִנָּה־דֶ֖רֶךְ לְפָנָ֑י וּפִתְאֹם֩ יָב֨וֹא אֶל־הֵיכָל֜וֹ הָאָד֣וֹן׀ אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֗ים וּמַלְאַ֨ךְ הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־אַתֶּ֤ם חֲפֵצִים֙ הִנֵּה־בָ֔א אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ב] וּמִ֤י מְכַלְכֵּל֙ אֶת־י֣וֹם בּוֹא֔וֹ וּמִ֥י הָעֹמֵ֖ד בְּהֵרָאוֹת֑וֹ כִּי־הוּא֙ כְּאֵ֣שׁ מְצָרֵ֔ף וּכְבֹרִ֖ית מְכַבְּסִֽים:
[ג] וְיָשַׁ֨ב מְצָרֵ֤ף וּמְטַהֵר֙ כֶּ֔סֶף וְטִהַ֤ר אֶת־בְּנֵֽי־לֵוִי֙ וְזִקַּ֣ק אֹתָ֔ם כַּזָּהָ֖ב וְכַכָּ֑סֶף וְהָיוּ֙ לַֽיהוָ֔ה מַגִּישֵׁ֥י מִנְחָ֖ה בִּצְדָקָֽה:
[ד] וְעָֽרְבָה֙ לַֽיהוָ֔ה מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיֹּֽת:
[ה] וְקָרַבְתִּ֣י אֲלֵיכֶם֘ לַמִּשְׁפָּט֒ וְהָיִ֣יתִי׀ עֵ֣ד מְמַהֵ֗ר בַּֽמְכַשְּׁפִים֙ וּבַמְנָ֣אֲפִ֔ים וּבַנִּשְׁבָּעִ֖ים לַשָּׁ֑קֶר וּבְעֹשְׁקֵ֣י שְׂכַר־שָׂ֠כִיר אַלְמָנָ֨ה וְיָת֤וֹם וּמַטֵּי־גֵר֙ וְלֹ֣א יְרֵא֔וּנִי אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[ו] כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א שָׁנִ֑יתִי וְאַתֶּ֥ם בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב לֹ֥א כְלִיתֶֽם:
[ז] לְמִימֵ֨י אֲבֹתֵיכֶ֜ם סַרְתֶּ֤ם מֵֽחֻקַּי֙ וְלֹ֣א שְׁמַרְתֶּ֔ם שׁ֤וּבוּ אֵלַי֙ וְאָשׁ֣וּבָה אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֥ה נָשֽׁוּב:
[ח] הֲיִקְבַּ֨ע אָדָ֜ם אֱלֹהִ֗ים כִּ֤י אַתֶּם֙ קֹבְעִ֣ים אֹתִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה קְבַֽעֲנ֑וּךָ הַֽמַּעֲשֵׂ֖ר וְהַתְּרוּמָֽה:
[ט] בַּמְּאֵרָה֙ אַתֶּ֣ם נֵֽאָרִ֔ים וְאֹתִ֖י אַתֶּ֣ם קֹבְעִ֑ים הַגּ֖וֹי כֻּלּֽוֹ:
[י] הָבִ֨יאוּ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשֵׂ֜ר אֶל־בֵּ֣ית הָאוֹצָ֗ר וִיהִ֥י טֶ֙רֶף֙ בְּבֵיתִ֔י וּבְחָנ֤וּנִי נָא֙ בָּזֹ֔את אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֧א אֶפְתַּ֣ח לָכֶ֗ם אֵ֚ת אֲרֻבּ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי:
[יא] וְגָעַרְתִּ֤י לָכֶם֙ בָּֽאֹכֵ֔ל וְלֹא־יַשְׁחִ֥ת לָכֶ֖ם אֶת־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־תְשַׁכֵּ֨ל לָכֶ֤ם הַגֶּ֙פֶן֙ בַּשָּׂדֶ֔ה אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[יב] וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כָּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: פ
[יג] חָזְק֥וּ עָלַ֛י דִּבְרֵיכֶ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַה־נִּדְבַּ֖רְנוּ עָלֶֽיךָ:
[יד] אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
[טו] וְעַתָּ֕ה אֲנַ֖חְנוּ מְאַשְּׁרִ֣ים זֵדִ֑ים גַּם־נִבְנוּ֙ עֹשֵׂ֣י רִשְׁעָ֔ה גַּ֧ם בָּחֲנ֛וּ אֱלֹהִ֖ים וַיִּמָּלֵֽטוּ:
[טז] אָ֧ז נִדְבְּר֛וּ יִרְאֵ֥י יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיַּקְשֵׁ֤ב יְהוָה֙ וַיִּשְׁמָ֔ע וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְחֹשְׁבֵ֖י שְׁמֽוֹ:
[יז] וְהָ֣יוּ לִ֗י אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַיּ֕וֹם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה סְגֻלָּ֑ה וְחָמַלְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ יַחְמֹ֣ל אִ֔ישׁ עַל־בְּנ֖וֹ הָעֹבֵ֥ד אֹתֽוֹ:
[יח] וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ: פ
[יט] כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כָל־זֵדִ֜ים וְכָל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף:
[כ] וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק:
[כא] וְעַסּוֹתֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפּ֣וֹת רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: פ
[כב] זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים:
[כג] הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְהוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא:
[כד] וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם:

פרק ג
(א) הנני שולח מלאכי - אומר הנביא מצד הבורא: אתם אומרים: איה המשפט שיעשה הבורא מן הרשעים באמת (ראה מל' ב , יז)?! כי אינו ניכר עכשיו בין עושה טוב לעושה רע (ראה שם) , שאין שכר מצוות בעולם הזה ולא תשלום גמול רע לרשעים; אבל לעתיד לבוא אני שולח לכם את אליהו (ראה להלן , כג) שהוא מלאכי ושלוחי , ופנה דרך לפני מן הרשעים; ואז אבוא ואשפוט את העולם ותכירו בין עושה טוב לעושה רע. האדון אשר אתם מבקשים - זהו מלך המשיח. ומלאך הברית - זהו אליהו , והוא פנחס שכרת עמו ברית (ראה במ' כה , יב - יג). (ב) כאש מצרף - לצרף הרשעים , וכבורית שלמכבסים. (ג) וישב - להיות מצרף ומטהר את בני האדם כאדם שמצרף הכסף. (ה) וקרבתי אליכם למשפט - אתם אומרים: "איה אלוהי המשפט" (מל' ב , יז)? - אז תכירו הבורא ומשפטיו. (ו) כי אני יי' לא שניתי - לא אשנה מנהגי לעתיד לבוא , שלא אנקום מן הרשעים; אלא כמו שאני עכשיו , כך אהיה לעתיד לבוא. ואתם בני יעקב לא כליתם - לא תכלו , שלא אוכל להיפרע חובי מכם. (ז) למימי אבותיכם - למעלה חוזר , על "הוגעתם יי' בדבריכם" (מל' ב , יז). ולא שמרתם - את חוקיי. שובו אלי - אומר להם הבורא. ואם תאמרו במה נשוב - מה עבירה יש בידינו שאנו צריכים תשובה? (ח) היקבע אדם אלהים - מזכיר להם מקצת מן העבירות שבידם , שצריכין לעשות תשובה מהם. ואמרתם - ואם תאמרו: במה קבענוך? - המעשר והתרומה שאינכם נותנים לכהנים וללויים. (ט) במאירה אתם ניארים - כלומר: אע"פ ששלחתי בכם את המארה , כמו שנאמר למעלה "ושילחתי בכם את המארה" (מל' ב , ב) , אע"פ כן אותי אתם קובעים - ואינכם נמנעים מלקבוע אותי. הגוי כולו - כולכם אתם עושים כך. (י) ויהי טרף לביתי (לפנינו: בביתי) - מאכל לבני ביתי , לכהנים וללוים; כמו "הטריפני לחם חוקי" (מש' ל , ח). ובחנוני - אע"פ שנאמר "לא תנסו את יי'" (דב' ו , טז) , בזה מותר לנסותו. עד בלי די - 'עד די' היה לו לומר (ראה שבת לב , ב)! אלא זהו פשטו: והריקותי לכם ברכה שלא אומר די - שבכל שעה אתן לכם ולא אמנע. (יא) וגערתי לכם באוכֵל - טעמו למטה , וזהו הארבה והחסיל. ולא תשכל - לא תשיר פירותיו. (יג) נדברנו - כמו 'דברנו'. (יד) וכי הלכנו קדורנית - שאנו מתפלשים באפר והושחרו פנינו מן הצומות ומן התעניות , ונמנענו משעשועי העולם; מה תועלת יש לנו ממנו? (טו) ועתה אנחנו יכולין להיות מאשרים הרשעים והזדים , שדרכם צלחה ברשעם (ע"פ יר' יב , א). גם נבנו - לשון 'בנים' , כמו "ואבנה גם אנכי" (בר' ל , ג). (טז) אז נדברו - כלומר: כשהייתם אומרים "שוא עבוד אלהים" (לעיל , יד) , אז הצדיקים הנביאים שהיו יראי יי' היו מדברים איש אל רעהו והיו אומרים: אינו שוא לעבוד את אלהים! ויקשב יי' את דבריהם , וישמע אותם , ויכתב ספר - מאלו הדברים שהיו אומרים הצדיקים יראי יי' , להיות אותו הספר לזיכרון ליראי יי' ולחושבי שמו - שתופשים את שמו שלבורא בחשיבות. (יז) והיו לי - אלו הצדיקים. ליום אשר אני עושה - לעתיד לבוא. (יט) כי הנה היום בא - הוא יום הדין. (כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה - כלומר , שאותו היום ילהט ויכלה הרשעים (ראה לעיל , יט) , ולכם יזרח באותו היום שמש שלצדקה - מתן שכרכם , ומרפא בכנפיה שלאותה השמש , לרפואתכם. ופשתם - לשון עידון. (כא) ועשותם (בנוסחנו: ועסותם) - לשון רמיסה ודריסה. (כב) זכרו תורת משה עבדי - לפי שעכשו פסקה כל נבואה וחזון , צוה אותם לזכור משה; כלומר: מעתה אין מי שיודיעכם דבר מאת הבורא , זה הכלל יהיה בידכם: לזכור תורת משה , שלא תסורו ממנה. (כג-כד) הנה אנכי שולח - כלומר: עד אז תתייאשו מכל חזון ונביא , עד שאשלח לכם את אליהו (בנוסחנו: אליה) הנביא. והשיב לב אבות - לפני יום הדין יבוא אליהו ויחזירכם , האבות עם הבנים. זה 'על' הוא כמו "ויבואו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב). פן אבוא והכיתי - כלומר , שאם הייתי בא לדון את העולם ומצאתי אתכם רשעים בלא תשובה , הייתי מכלה אותם; לפיכך אקדים לשלוח לכם את אליהו - להשיבכם בתשובה. יהי רצון שיראה בענינו , ונזכה לראות פני מלכינו.