מאגר הכתר תהלים פרק קא עם פירוש ר' מנחם המאירי

פרק קא
(א) לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה וכו'. כוונת דוד בזה המזמור - להודיע איך היה מתנהג במלכותו עם עמו בחסד וביושר. ואמר: חסד ומשפט אשירה - כלומר: משבח אני לאל , שאיני מחזר כשאר המלכים לדכא תחת רגלַי כל עֲנִיֵי ארץ ולהטות משפט גבר (ע"פ איכה ג , לד - לה) לתועלתי , אבל אדון ביושר: או בחסד , או במשפט; אשירה ואזמר לך שהכינות לבי לכך. ורבותינו פרשוהו (ברכות ס , ב) , שלא היה מהרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא ובועט בייסורין , אלא מברך את השם על הרעה כבטובה; כלומר: אם חסד - אשירה , אם משפט - אשירה. והראשון נוח יותר לענין המזמור. (ב) ואמר: אשכילה בדרך תמים - רוצה לומר: אני מחשב ומתבונן במעשי תמיד , אי זה דרך ישר ותמים ונבחר ללכת בו. ומתי תבא (בנוסחנו: תבוא) אלי - מתי תהיה נראה; כמו "ויבא אלהים" (בר' כ , ג). או: מתי תבא אלי זה הדרך; רוצה לומר: שאגיע לכך. ומלת דרך - פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה. או יהיה דרך - סמוך , רוצה לומר: דרך אדם תמים. ואמר: אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי - כלומר , שאפילו עם בני ביתי איני מתגאה , ולא מתראה כשליט עליהם. (ג) ולא אשית לנגד עיני דבר בליעל - היועצני להשחית ולהתגאות. עשה דברים שטים (בנוסחנו: סטים) - רוצה לומר: נוטים מדרך יושר - שנאתי; ולא ידבק בי - רוצה לומר: לא יעלה במחשבתי לעשותו. (ד) וכן כל לב נפתל ועקש יסור ממני , שלא אקלטנו במְחִצָתי , ושום אדם רע - לא אעשהו ממיודעי. הלעז שלו , לדעתי , 'נואפריודארי'. (ה) ומלשני - בא כדרך "המגביהי" (תה' קיג , ה) , "המשפילי" (שם , ו); והראוי בו: 'מלושן' , מן ה'מרובע'. ואמר , שאע"פ ששאר המלכים יְקָרבו אצלם המלשינים , ויעשום מאוכלי שולחנם לתועלתם , אני איני כן; אלא , כל שיבא אלי אדם מלשני בסתר רעהו , אותו אצמית - כלומר: אכרתנו מהיות עוד לפני. גבה עינים - להסתכל ולהתדבק בתאוות העולם; ורחב לבב - להרבות במחשבותיו על תענוגיו; לא אוכל - כלומר: לא אסבלהו. ואמרו ז"ל (ירוש' ברכות א , ה [ג , ג]): עינא וליבא תרין סרסורי דחטאה אינון. (ו) אבל עיני בנאמני ארץ - הצדיקים והחסידים , להיותם יושבים עמדי ולהיות באנשי עצתי וסודי. וההולך בדרך תמים הוא ישרתני. (ז) ולא ישב בקרב ביתי עושה רמיה - רוצה לומר: מִרְמָה; כי הוא שֵם. ואם הוא תאר , תפרש: עושה פעולת רמיה; וכן דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. (ח) ולבקרים - רוצה לומר: יום יום תמיד , אצמית כל רשעי ארץ , להכרית מעיר יי' - רוצה לומר: ירושלים - כל פועלי און.