מאגר הכתר תהלים פרק קי עם פירוש רש"י

פרק קי
[א] לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר פ
נְאֻ֤ם יְהוָ֨ה׀ לַֽאדֹנִ֗י שֵׁ֥ב לִֽימִינִ֑י עַד־אָשִׁ֥ית אֹ֝יְבֶ֗יךָ הֲדֹ֣ם לְרַגְלֶֽיךָ:

[ב] מַטֵּֽה־עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן רְ֝דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹיְבֶֽיךָ:
[ג] עַמְּךָ֣ נְדָבֹת֮ בְּי֪וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּֽהַדְרֵי־קֹ֭דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽיךָ:
[ד] נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה׀ וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל־דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי־צֶֽדֶק:
[ה] אֲדנָ֥י עַל־יְמִֽינְךָ֑ מָחַ֖ץ בְּיוֹם־אַפּ֣וֹ מְלָכִֽים:
[ו] יָדִ֣ין בַּ֭גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֝אשׁ עַל־אֶ֥רֶץ רַבָּֽה:
[ז] מִ֭נַּחַל בַּדֶּ֣רֶךְ יִשְׁתֶּ֑ה עַל־כֵּ֝ן יָרִ֥ים רֹֽאשׁ: פ

פרק קי
(א) נאם יי' לאדני - רבותינו דרשוהו (שו"ט קי , א) באברהם אבינו , ואני אפרשנו כדבריהם: נאום יי' לאברהם , שקראוהו הכל 'אדני': "שמעני אדוני" (ראה בר' כג , ו; כג , יא; כג , טו). שב לימיני - התעכב לתשועתי והתחולל לה; אין 'ישיבה' אלא 'עכבה' , וכן הוא אומר: "ותשבו בקדש" (דב' א , מו); לימיני - לתשועת ימיני. עד אשית אויביך - אמרפל וחבריו (ראה בר' יד , טו ושו"ט קי , ב). (ב) מטה - לשון 'משען' , כמו "כל מטה לחם" (תה' קה , טז). מטה עוזך ישלח יי' מציון - כשתשוב מן המלחמה , ואנשיך עיפים ורודפים , ישלח הקדוש ברוך הוא את מלכי צדק מלך שלם להוציא לחם ויין (ראה בר' יד , יח). רדה במלחמה בקרב אויביך לבטח. (ג) עמך נדבות ביום חילך - כשתאסוף חיל לרדוף אחריהם , יתנדבו עמך ואוהביך לצאת עמך , כמו שמצינו: "וירק את חניכיו" (בר' יד , יד) , ולא יותר; ענר ואשכל וממרא התנדבו מאליהם לצאת ללכת אחריו בעזרתו (ראה שם , כד). בהדרי קדש מרחם משחר - זאת תהיה לך בזכות הדרות קדושה שהיו בך מבטן אמך; שהכיר בוראו בן שלש שנים (ראה נדרים לב , א). מרחם משחר - משנפלת מן הרחם; כמו 'משילין פירות דרך ארובה ביום טוב' , דאיכא דתני 'משחירין' (ראה ביצה לה , ב). לך טל ילדותיך - לך יחשב; ילדותיך - דרכי יושר שהתנהגת בהן בילדותך , יהיו לך לנועם , כטל זה שהוא נעים ונוח. (ד) נשבע יי' ולא ינחם - לפי שהיה מתירא שלא יענש על האוכלוסין שהרג , נאמר לו "אל תירא אברם" וגו' (בר' טו , א; ראה ב"ר מד , ד); לא ינחם על הטובה אשר דבר עליך. אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - ממך תצא הכהונה והמלכות , להיות בניך יורשין את שם אבי אביך בכהונה ומלכות שנתנה לו. דברתי מלכי צדק - יו"ד יתרה , כמו "רבתי עם" (איכה א , א): על דברת מלכי צדק - על פקודת מלכי צדק. אתה כהן - יש במשמע כהן - כהונה ושררה , כמו "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח). (ה-ו) יי' (בנוסחנו: אדני) אשר היה על ימינך במלחמה , ומחץ ביום אפו את ארבעת מלכים (ראה בר' יד , טו) , הוא ידין בגוים מלא גויות - זו היא בשורת בין הבתרים , שנאמר לו על מצרים "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בר' טו , יד). מלא גויות - אסִיפת פגרים. מלא - לשון אסיפה , כמו "קראו אחריך מלא" (יר' יב , ו); "אשר יקרא עליו מלא רועים" (יש' לא , ד). והיכן דן מלא גויות? - "את מצרים מת על שפת הים" (שמ' יד , ל). מחץ ראש על ארץ רבה - זו היא דוגמת נבואת חבקוק: "מחצת ראש מבית רשע" , יג) - ראש פרעה , שהיה שר על ארץ גדולה וחשובה על כל הארצות , כמו שנאמר "מושל עמים ויפתחהו" (תה' קה , כ) - שהיו כל האומות תחת ממשלת מצרים. (ז) מנחל בדרך ישתה - מנילוס הנהר; בדרך הליכתו היתה ארצו שותה ולא היתה צריכה למי גשמים , על כן היה מרים ראש ומתפאר: "יאור לי ואני עשיתיני" (ראה יח' כט , ג , ט). ענין אחר: יש לפרש המזמור הזה בדוד: "נאם יי' לאדני" (לעיל , א) - על עסקי אדוני שאול , כשהייתי נרדף מפניו. "שב לימיני" (שם) - התעכב והמתן לתשועתי. "לאדני" - 'על אדני' , כמו "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג) ["וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בר' נו , ז)]. "מטה עוזך ישלח יי' מציון" (לעיל , ב) - מעשים טובים המצויינין בידך. דבר אחר: עוד תמלוך בציון , ושם ישולח לך מטה עוז , ואז תרדה "בקרב אויביך" (שם). "עמך נדבות ביום חילך" (לעיל , ג) - עם ישראל יתנדבו לעזרתך ביום שתעשה חיל , כמו שמפורש בדברי הימים , שהיו נקבצים עליו כל שבט ושבט: "בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה" וגו' (דה"א יב , כא); "ומן הגדי נבדלו אל דוד" וגו' (שם , ט). "בהדרי קדש מרחם משחר" (לעיל , ג) - בשביל הדרת קדושה שהיו בך מנעוריך. "לך טל ילדותיך" (שם) - ילדות טובה ופרק נאה שהיה בך , תהיה לך כטל שהוא נעים וערב , ותעשה לך פירות להצליחך. "נשבע יי'" וגו' (לעיל , ד) - שהמלכות תהא לך עולמית. "אתה כהן לעולם" (שם) - ואיזו מן הכהונות? כהונה שהיא למעלה מכהונת מלכי צדק , וזו היא כהונת מלכות , שהיא למעלה מכהונה גדולה בשלשים מעלות (ראה משנה אבות ו , ה). "על דברתי מלכי צדק" (לעיל , ד) - למעלה מפקודת מלכי צדק שהיה "כהן לאל עליון" (בר' יד , יח); ואם תאמר: אף הוא מלך היה? מלוכה על הגוים אינה מלוכה חשובה כנגד ישראל. יי' יהיה תמיד "על ימינך" (לעיל , ה) - להושיעך , אשר "מחץ ביום אפו מלכים" (שם) שנלחמו עם אברהם (ראה בר' יד , טו) ועם יהושע (ראה יהו' י - יב) ועם ברק (ראה שו' ד - ה; מכיל' בשלח שירה ו). "ידין בגוים מלא גויות" (לעיל , ו) - ועוד בימי חזקיהו בנך ידין באוכלוסי סנחריב קיבוץ פגרים מתים (ראה מ"ב יט , לה; יש' לז , לו) וימחץ סנחריב , ראשה של נינוה ואשור , שהיא "ארץ רבה" (לעיל , ו) , אשר מנחל בדרך היה שותה - שנתפאר ששתו אוכלוסיו מימי הירדן , שנאמר "אני קרתי ושתיתי מים" וגו' (מ"ב יט , כד). על כן ירים ראש - היה משתבח ומתפאר בגודלו.