מאגר הכתר תהלים פרק קיט עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק קיט
[א] אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה:
[ב] אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכָל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ:
[ג] אַ֭ף לֹא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ:
[ד] אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד:
[ה] אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ:
[ו] אָ֥ז לֹא־אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל־כָּל־מִצְוֺתֶֽיךָ:
[ז] א֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
[ח] אֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד: פ
[ט] בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֭עַר אֶת־אָרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ:
[י] בְּכָל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ:
[יא] בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶחֱטָא־לָֽךְ:
[יב] בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
[יג] בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝ל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ:
[יד] בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֺתֶ֥יךָ שַּׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן:
[טו] בְּפִקּוּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:
[טז] בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ: פ
[יז] גְּמֹ֖ל עַל־עַבְדְּךָ֥ אֶחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ:
[יח] גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ:
[יט] גֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְוֺתֶֽיךָ:
[כ] גָּרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַאֲבָ֑ה אֶֽל־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכָל־עֵֽת:
[כא] גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים הַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ:
[כב] גַּ֣ל מֵ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
[כג] גַּ֤ם יָשְׁב֣וּ שָׂ֭רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ:
[כד] גַּֽם־עֵ֭דֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָ֗י אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי: פ
[כה] דָּבְקָ֣ה לֶעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ:
[כו] דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
[כז] דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ:
[כח] דָּלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ:
[כט] דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חָנֵּֽנִי:
[ל] דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי:
[לא] דָּבַ֥קְתִּי בְעֵדְוֺתֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי:
[לב] דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי: פ
[לג] הוֹרֵ֣נִי יְ֭הוָה דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב:
[לד] הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־לֵֽב:
[לה] הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְוֺתֶ֑יךָ כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי:
[לו] הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵדְוֺתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע:
[לז] הַעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי:
[לח] הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ:
[לט] הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים:
[מ] הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי: פ
[מא] וִיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהוָ֑ה תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ:
[מב] וְאֶעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי־בָ֝טַ֗חְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ:
[מג] וְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי:
[מד] וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָתְךָ֥ תָמִ֗יד לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
[מה] וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי:
[מו] וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ:
[מז] וְאֶשְׁתַּעֲשַׁ֥ע בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי:
[מח] וְאֶשָּֽׂא־כַפַּ֗י אֶֽל־מִ֭צְוֺתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ: פ
[מט] זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֝ל אֲשֶׁ֣ר יִחַלְתָּֽנִי:
[נ] זֹ֣את נֶחָמָתִ֣י בְעָנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי:
[נא] זֵ֭דִים הֱלִיצֻ֣נִי עַד־מְאֹ֑ד מִ֝תּ֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א נָטִֽיתִי:
[נב] זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם ׀ יְהוָ֗ה וָאֶתְנֶחָֽם:
[נג] זַלְעָפָ֣ה אֲ֭חָזַתְנִי מֵרְשָׁעִ֑ים עֹ֝זְבֵ֗י תּוֹרָתֶֽךָ:
[נד] זְ֭מִרוֹת הָיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי:
[נה] זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֑ה וָ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ:
[נו] זֹ֥את הָיְתָה־לִּ֑י כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי: פ
[נז] חֶלְקִ֖י יְהוָ֥ה אָמַ֗רְתִּי לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ:
[נח] חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכָל־לֵ֑ב חָ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ:
[נט] חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ:
[ס] חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֺתֶֽיךָ:
[סא] חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּ֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
[סב] חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
[סג] חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכָל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ:
[סד] חַסְדְּךָ֣ יְ֭הוָה מָלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי: פ
[סה] ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑ יְ֝הוָ֗ה כִּדְבָרֶֽךָ:
[סו] ט֤וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְוֺתֶ֣יךָ הֶאֱמָֽנְתִּי:
[סז] טֶ֣רֶם אֶ֭עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי:
[סח] טוֹב־אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ:
[סט] טָפְל֬וּ עָלַ֣י שֶׁ֣קֶר זֵדִ֑ים אֲ֝נִ֗י בְּכָל־לֵ֤ב׀ אֶצֹּ֬ר פִּקּוּדֶֽיךָ:
[ע] טָפַ֣שׁ כַּחֵ֣לֶב לִבָּ֑ם אֲ֝נִ֗י תּוֹרָתְךָ֥ שִׁעֲשָֽׁעְתִּי:
[עא] טֽוֹב־לִ֥י כִי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ:
[עב] טֽוֹב־לִ֥י תוֹרַת־פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף: פ
[עג] יָדֶ֣יךָ עָ֭שׂוּנִי וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֺתֶֽיךָ:
[עד] יְ֭רֵאֶיךָ יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי:
[עה] יָדַ֣עְתִּי יְ֭הוָה כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי:
[עו] יְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ:
[עז] יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶחְיֶ֑ה כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי:
[עח] יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ:
[עט] יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ וְ֝יֹדְעֵ֗ו וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ:
[פ] יְהִי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ: פ
[פא] כָּלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
[פב] כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי:
[פג] כִּֽי־הָ֭יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
[פד] כַּמָּ֥ה יְמֵֽי־עַבְדֶּ֑ךָ מָתַ֬י תַּעֲשֶׂ֖ה בְרֹדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט:
[פה] כָּרוּ־לִ֣י זֵדִ֣ים שִׁיח֑וֹת אֲ֝שֶׁ֗ר לֹ֣א כְתוֹרָתֶֽךָ:
[פו] כָּל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עָזְרֵֽנִי:
[פז] כִּ֭מְעַט כִּלּ֣וּנִי בָאָ֑רֶץ וַ֝אֲנִ֗י לֹא־עָזַ֥בְתִּי פִקֻּדֶֽיךָ:
[פח] כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵד֥וּת פִּֽיךָ: פ
[פט] לְעוֹלָ֥ם יְהוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם:
[צ] לְדֹ֣ר וָ֭דֹר אֱמוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּֽ אֶ֝רֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד:
[צא] לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ עָמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ:
[צב] לוּלֵ֣י ת֭וֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֝ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי:
[צג] לְ֭עוֹלָם לֹא־אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ כִּ֥י בָ֝ם חִיִּיתָֽנִי:
[צד] לְֽךָ־אֲ֭נִי הוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי:
[צה] לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן:
[צו] לְֽכָל־תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד: פ
[צז] מָה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי:
[צח] מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֺתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי:
[צט] מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי:
[ק] מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
[קא] מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ:
[קב] מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּי־אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי:
[קג] מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי:
[קד] מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֝ן שָׂנֵ֤אתִי׀ כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר: פ
[קה] נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי:
[קו] נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
[קז] נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ:
[קח] נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
[קט] נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
[קי] נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי:
[קיא] נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֺתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה:
[קיב] נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב: פ
[קיג] סֵעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
[קיד] סִתְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
[קטו] סוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֝אֶצֲּרָ֗ה מִצְוֺ֥ת אֱלֹהָֽי:
[קטז] סָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָתְךָ֣ וְאֶחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי:
[קיז] סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד:
[קיח] סָ֭לִיתָ כָּל־שׁוֹגִ֣ים מֵחֻקֶּ֑יךָ כִּי־שֶׁ֝קֶר תַּרְמִיתָֽם:
[קיט] סִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לָ֝כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵדֹתֶֽיךָ:
[קכ] סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי: פ
[קכא] עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹשְׁקָֽי:
[קכב] עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים:
[קכג] עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִישׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ:
[קכד] עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
[קכה] עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אֵדְעָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ:
[קכו] עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ:
[קכז] עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְוֺתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז:
[קכח] עַל־כֵּ֤ן׀ כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי: פ
[קכט] פְּלָא֥וֹת עֵדְוֺתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֝ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי:
[קל] פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים:
[קלא] פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְוֺתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי:
[קלב] פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ:
[קלג] פְּ֭עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כָל־אָֽוֶן:
[קלד] פְּ֭דֵנִי מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ:
[קלה] פָּ֭נֶיךָ הָאֵ֣ר בְּעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ:
[קלו] פַּלְגֵי־מַ֭יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֝ל לֹא־שָׁמְר֥וּ תוֹרָתֶֽךָ: פ
[קלז] צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ:
[קלח] צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד:
[קלט] צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי:
[קמ] צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ:
[קמא] צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
[קמב] צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת:
[קמג] צַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי:
[קמד] צֶ֖דֶק עֵדְוֺתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה: פ
[קמה] קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְהוָ֗ה חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה:
[קמו] קְרָאתִ֥יךָ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ:
[קמז] קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה לִדְבָרְיךָ֥ לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
[קמח] קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ:
[קמט] ק֭וֹלִי שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ יְ֝הוָ֗ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי:
[קנ] קָ֭רְבוּ רֹדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָתְךָ֥ רָחָֽקוּ:
[קנא] קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְֽכָל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמֶֽת:
[קנב] קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם: פ
[קנג] רְאֵה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
[קנד] רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי:
[קנה] רָח֣וֹק מֵרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּי־חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ:
[קנו] רַחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי:
[קנז] רַ֭בִּים רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵדְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי:
[קנח] רָאִ֣יתִי בֹ֭גְדִים וָאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ:
[קנט] רְ֭אֵה כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי יְ֝הוָ֗ה כְּֽחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי:
[קס] רֹאשׁ־דְּבָרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֝לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ: פ
[קסא] שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם וּ֝מִדְּבָרְיךָ֗ וּ֝מִדְּבָרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי:
[קסב] שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב:
[קסג] שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
[קסד] שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
[קסה] שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל:
[קסו] שִׂבַּ֣רְתִּי לִישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וּֽמִצְוֺתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי:
[קסז] שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד:
[קסח] שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ: פ
[קסט] תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי:
[קע] תָּב֣וֹא תְחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי:
[קעא] תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ:
[קעב] תַּ֣עַן לְ֭שׁוֹנִי אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל־מִצְוֺתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק:
[קעג] תְּהִי־יָדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי:
[קעד] תָּאַ֣בְתִּי לִישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי:
[קעה] תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעְזְרֻֽנִי:
[קעו] תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: פ

פרק קיט
(א) אשרי תמימי דרך. אלה המאה ושבעים וששה פסוקים , שהם אל"ף בי"ת , כבר הזכיר בעל המסורת (ראה מס"ג להלן , קכב) , כי אין פסוק שאין שם זכר 'דרך' או 'תורה' או 'עדות' או 'פקודים' או 'אמירה' או 'חוק' או 'מצוה' או 'משפט' או 'דבר' , חוץ מפסוק אחד , והוא "ערוב עבדך לטוב" (תה' קיט , קכב). וכבר הזכרתי בתחלת הספר (בהקדמה) מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים , כי יש אומרים שלא חברם דוד. אשרי. דרך - משרת אחר , וכן הוא: ההולכים בדרך תורת יי'. (ב) אשרי - דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה (ראה לעיל , א) , גם הזכיר עתה שומר העדוֹת שקבל מהאבות; ועקרם - עדות העין. (ג) אף - אמר רבי מרינוס , שהוא כמו "אף שוכני בתי חומר" (איוב ד , יט) - שלא עשו עולה לעבור פי השם במצות 'לא תעשה' , רק הלך בדרכי השם , שהם מצות 'עשה'. ויתכן שהוא כמשמעו: גם אשר לא עשו עולה , יחשב להם כי הלכו בדרכי השם. (ד) אתה. פקודיך - שהם בלב. וטעם ציוית (בנוסחנו: צויתה) - על יד נביאך. וטעם אתה - שאתה החילות. (ה) אחלי - כמו "אַחֲלֵי אדונִי" (מ"ב ה , ג) , על משקל "אשרי האיש" (תה' א , א). כמו: כל חפצי ורצוני ושאלתי , שיכונו דרכי. (ו) אז. מצוותיך - הם מצות 'עשה'. ויש מהם שלא פירש למה צֻוו , וכאשר 'יביט' עליהם בעין הדעת , יֵדָעֵם; על כן: לא אבוש. (ז) אודך. בלמדי משפטי צדקך - שהם דיני נפשות וממון , וכולם צדק. (ח) את. אמר רבי משה: עד מאד - דבק עם חקיך... , כמו "ולא כחדו מאבותם" (איוב טו , יח). ובן בלעם אמר , כי עד מאד - כמו "לעד" (תה' ט , יט). ולפי דעתי , כי אני אשמר חקיך , ואתה אל תעזבני עד מאד; והטעם: עזיבה שלא אוכל לשומרם. (ט) במה - אמר רבי משה: תשובת במה הוא לשמור; והשָמוּר' - ארחו. ולפי דעתי , שהוא קשור בפסוק העליון , שאמר "את חקיך אשמור" (לעיל , ח) - אע"פ שלא אוכל לשמרם כראוי כדבריך. (י) בכל - אתה תדע כל לבי , ואתה עזרני שלא אשגה. (יא) בלבי - שם הם תמיד צפונים , אמרתך. (יב) ברוך - בעבור שאודה כי אתה ברוך , למדני חקיך. וזה הוא השכר שאבקש. (יג) בשפתי - דבק עם העליון , "למדני חקיך" (לעיל , יב): כי אתה תדע מנהגי , שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי. (יד) בדרך - כאשר ארגיל נפשי בדרך עדותיך , אז אשמח. (טו) בפיקודיך אשיחה עם לבבי - שהפיקודים נטועים בו. והפקודים יורוהו לשמור אורחותיך , שהם ישרים בכללים; אע"פ שבפרטים ירעו למי שהוא , הכללים שמורים לטוב לכל העמים. ופירוש הדבר תבין מהגשם , שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם; ובכללו , שהוא מטיב , יבוא ממנו מקרה רע למעטים. (טז) בחוקותיך - בחוקות שהשם נהג עולמו , אשתעשע; על כן לא אשכח דבריך (בנוסחנו: דברך) - שאמרת "אחרי יי' אלהיכם תלכו" (דב' יג , ה). (יז) גמול - בעבור שהזכיר למעלה "לא אשכח דבריך" (בנוסחנו: דברך; פס' טז) , אמר: גמול על עבדך אחיה. ואשמרה - כמו "לא אשכח" (שם). (יח) גל. נפלאות מתורתך - איננו דבק , כי אם ואביטה , כמו "ולא כחדו מאבותם" (איוב טו , יח); וכן הוא: גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני. (יט) גר - בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים , על כן אמר כן. (כ) גרסה - מן "גרש כרמל" (וי' ב , יד); כמו נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחַיָבים. ומלת לתאבה - מרוב אהבתי; כמו "תאבתי" (להלן , מ). (כא) גערת - כמו שעשית אתה. (כב) גל - הטעם , כי הזדים יחרפוני , בעבור ששמרתי עדותיך. (כג) גם - כן עשו שרים רבים. בי נדברו - כמו "ותדבר מרים" (במ' יב , א); בעבור כי עבדך ישיח בחקיך. (כד) גם. אנשי - חסר כ"ף , כמו "ועיר פרא" (איוב יא , יב); וכן הוא: כאנשי עצתי. (כה) דבקה. נפשי - כמו 'עצמי': "נשבע יי' צבאות בנפשו" (יר' נא , יד). והטעם: כאילו הוא מת; על כן: חייני. כדברך - "אני אמית ואחיה" (דב' לב , לט). (כו) דרכי - כמו "יחשב דרכו" (מש' טז , ט) - חפצי וצרכי; וכללם - שתלמדני חקיך. (כז) דרך - הטעם: לדעת עיקר , למה הם נטועים בלב; על כן: בנפלאותיך. (כח) דלפה - כאלו דלפה נפשי בחליי , שתמס כדלף טורד (ע"פ מש' כז , טו). על כן: קיימני כדברך: "מחצתי ואני ארפא" (דב' לב , לט). (כט) דרך. חנני - כמו "חנונו אותם" (שו' כא , כב); והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר. (ל) דרך - הפך "דרך שקר" (לעיל , כט). וטעם אמונה - כי אין עול בידינו (ע"פ דב' לב , ד). על כן אמר: משפטיך שיויתי - כמו "לא ישוו בה" (מש' ג , טו); והטעם: עשותו משפט שוה. (לא) דבקתי. המצות שקבל - אין ראייה עליהם , רק הקבלה; על כן: אל תבישני. (לב) דרך. כי תרחיב - שב אל דרך. (לג) הורני. עקב - כי 'עקב' יש לה בתגמול ושכר: "בשמרם עקב רב" (תה' יט , יב). (לד) הבינני. בכל לב - שלא אשכחנה. (לה) הדריכני - כמו 'הרגילני' , כאדם דורך הדרך פעמים. (לו) הט. עדותיך - יקרות מכל הון. (לז) העבר. חייני - כי חיי האדם יאריכו , אם לא ילך אחר עיניו. (לח) הקם. אמרתך - הם הגזרות הבאות מהשמים; והטעם: קיים כל גזרה שתביאני ליראתך. (לט) העבר - דבק בפסוק העליון (לעיל , לח); והטעם: יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מ"יראתך" (שם). וכל משפט תעשה , כי הוא טוב. (מ) הנה תאבתי - כמו "כָליתי" (תה' לט , יא) , מרוב האהבה; כמו "וגם כלתה נפשי" (תה' פד , ג); "וכלות אליהם" (דב' כח , לב). על כן "מתאב אנכי" (עמ' ו , ח) - הפך הדבר. על כן: חייני. (מא) ויבואוני - כמו "ויבואו אלי" (יהו' יח , ד); "ויזעקוך" (נחמ' ט , כח). כאמרתך - אשר הבטחתני. (מב) ואענה. חרפי - שלא תושיעני. (מג) ואל. וכל בקשתי עד מאד , שלא תצל מפי דבר אמת - כמו "וינצלו את מצרים" (שמ' יב , לו). והאמת - שתעשה משפט ברודפי. (מד) ואשמרה - אז אשמרה; כמו "אל ימשלו בי אז איתם" (תה' יט , יד). (מה) ואתהלכה - בדרך הרחבה. דרשתי - כמו 'בארתי': "דרושים לכל חפציהם" (תה' קיא , ב). (מו) ואדברה. נגד מלכים - שמנהג אדם ליראה. (מז) ואשתעשע - בסתר. (מח) ואשא - דרך כבוד וקבול מאהבה. (מט) זכור - שהבטיחו. ותחסר מלת 'לו': יחלתני לו; והנה יוצא לשנים פעולים. (נ) זאת. זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים , וזאת היא נחמתי בעת עניי. (נא) זדים - אע"פ שזדים הליצו בי והתלוצצו בי; כמו "לא נגענוך" (בר' כו , כט) - נגענו בך. (נב) זכרתי - משפטים ב"זדים" (לעיל , נא) , שעשית כמוהם. (נג) זלעפה - "ורוח זלעפות" (תה' יא , ו); פחדתי איך יעזבו רשעים תורתך. (נד) זמירות. האדם בבית מגוריו משתומם , וההפך - זמירות. (נה) זכרתי - גדולת שמך. ואשמרה - ביום. (נו) זאת - הטובה בתולדתי. (נז) חלקי - זה אמרתי לרבים; אולי ישמרו דבריך. (נח) חיליתי. כאמרתך - "וחנותי את אשר אחון" (שמ' לג , יט). (נט) חשבתי - כאשר אחשב אי זה דרך אלך , אשיב רגלי אל דרך עדותיך. (ס) חשתי - 'זריזים מקדימין למצות' (ראה פסחים ד , א). (סא) חבלי. עודוני - אין לו ריע. והאומר (מחברת: 'עד') שהוא מגזרת "יאכל עד" (בר' מט , כז) - אין לו טעם. וטעמו: אם אחזוני חבלים כחבלי רשעים , שהם ראויים לבוא עליהם. (סב) חצות. על משפטי צדקך - ברשעים. (סג) חבר. יריאוך - שיראו ממצות 'לא תעשה'. (סד) חסדך - הנה חסדך מלאה הארץ , והחסד שתעשה עמי: חקיך למדני. (סה) טוב. עבדך - דבק עם השם (יי'). כדברך - הטוב. (סו) טוב - זה הטוב שאבקש עתה (ראה לעיל , סה). (סז) טרם - אין צורך לענות , כי שוגג הייתי בימים שעברו; על כן מלת ועתה. (סח) טוב - בלא בקשה , ומטיב - למבקש. (סט) טפלו - "ותטפול" (איוב יד , יז): דבר שלא עשיתי. (ע) טפש - אין חבר לו. וטעם שעשעתי - כאשר התהללה החכמה: "ושעשועי את בני אדם" (מש' ח , לא). (עא) טוב. אם באו עינוים עלי , שיבואני ללמד חקיך , אז טוב לי. (עב) טוב. אם מנהג האדם לענות עצמו לקנות הון; על כן: מאלפי זהב. (עג) ידיך (עשוני) - תקנוני: "וימהר לעשות" (בר' יח , ז). ויכוננוני - לקבל הבִּינה. (עד) יריאיך יראוני - שלמדתי מצותיך. וטעם כי לדברך יחלתי - שכל מה שתגזור עלי אני חפץ בו , אפילו שֶתְעַנֵּנִי. על כן: (עה) ידעתי. עיניתני - פעמים רבות. (עו) יהי. לנחמני - שלא תענני עינוים רבים , כאשר הבטחתני; כי אפחד שאמות. על כן אחריו: (עז) יבואוני רחמיך - בעבור שאין לי שעשועים כי אם תורתך. (עח) יבושו - שרצו לעוות אותי מדרך ישרה ולא יכולו , כי אני אשיח בפיקודיך. (עט) ישובו. יריאיך - הפך ה"זדים" (לעיל , עח). (פ) יהי. בעבור שהזכיר "יבושו זדים" (שם) , התפלל שיעזרהו השם להיות לבו תמים , ולא יבוש כמו הזדים. (פא) כלתה לישועתך (בנוסחנו: לתשועתך) - לאות ולעד כי יפחד מאויביו. (פב) כלו. הזכיר הנעלם , והיא הנפש (ראה לעיל , פא) , ואחר כן הנראה , והוא העין. לאמרתך - גזרתך. (פג) כי. כנאד בקיטור - בעשן , דרך משל; והנמשל: עור בשרו , כי הוא יבש. (פד) כמה - יפחד שימות קודם שינקם מאיביו. (פה) כרו - קשור בפסוק העליון (לעיל , פד) , כי יפחד מהשיחות. אשר לא כתורתך - שציוית "לא ישפך דם נקי" (דב' יט , י). (פו) כל. הנה מצותיך - לעשות אמונה , והם ירדפו שקר; עזרני עליהם! (פז) כמעט - זמן מעט. (פח) כחסדך - עד היום עמדי. (פט) לעולם. דברך - גזירותיו עומדים בשמים. (צ) לדור - יש סוד עמוק: כי הזכיר למעלה , כי דבָרוֹ , והם שוכני שמים , לעולם נצבים (ראה פס' פט). ושוכני הארץ - הכללים נצבים , על כן לדור ודור. טעם ותעמד - שנקודת הארץ היא נקדת הגלגל העליון , בראיות גמורות. (צא) למשפטיך - הזכיר השמים והארץ (ראה לעיל , פט , צ) , והם עומדים כעבדים לעשות משפטיך; כדרך "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (יש' מח , יג). (צב) לולי. כנגד "דור ודור" (לעיל , צ): לולי שעזרתני בתורתך , אז הייתי אובד; כדרך "הנה רחקיך יאבדו" (תה' עג , כז) , כאשר פירשתיו. (צג) לעולם. התברר מה שהזכרתי במלת "אבדתי" (לעיל , צב) , כי כנגדה: חייתני - חיי עד. (צד) לך אני. דרשתי - לאות פיקודיך , לאות כי שלך אני. (צה) לי. טעם לאבדני - מחיי. עד אז אוסיף להתבונן עדותיך - כי בכל רגע יתגלו לי סודות עדותיך , אע"פ שאין להם סוף. על כן אחריו: "לכל תכלה" (להלן , צו). (צו) לכל תכלה. קץ בלשונינו - פעם 'ראש' ופעם 'סוף'; כמו "על שני קצותיו" (שמ' כה , יט); "מקצה גבול מצרים..." (בר' מז , כא); "מקץ שבע שנים תעשה שמטה" (דב' טו , א); "מקץ שבע שנים תשלחו" (יר' לד , יד). ורבי משה אמר , כי תכלה - מגזרת "וכל בשליש" (יש' מ , יב); כמו 'מדה'; על משקל "מתגרת ידך" (תה' לט , יא). (צז) מה. אוהב דבר - היא שיחתו. (צח) מאיבי תחכמני - כל אחת ממצוותיך; כדרך "בנות צעדה עלי שור" (בר' מט , כב); יותר מאויבי. (צט) מכל - יותר השכלתי מכל מלמדי , בעבור כי כל שיחתי היא תורתך , והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי. (ק) מזקנים אתבונן - יותר מהזקנים , כי פקודיך נצרתי מנעורי. (קא) מכל. לא כלאתי רגלי בעבור פחדי מרעה שתהיה לי , רק בעבור לשמור אמרי פיך. (קב) ממשפטיך. הטעם: הוריתני עד שלא סרתי. (קג) מה. נמלצו - מלה זרה , ופירושה: "מתקו" (איוב כא , לג). כי איננו מגזרת "מליץ" (איוב לג , כג); "ומליצה" (חב' ב , ו). כי "מליץ" - כמו "מקים" (בר' ט , ט) , ואין המ"ם שרש; גם "מליצה" - כמו "מריבה" (תה' פא , ח) , ואין המ"ם מהשרש. על כן נמלצו - מלה זרה , כי היא כמו "נפתחו" (יח' א , א); "נשמרו" (ש"א כא , ה); "נדברו" (מל' ג , טז); והמ"ם מן נמלצו - שרש , כאחד מאלה: 'פתח' , 'שמר'; כי לא תבוא אות אחר נו"ן נפעל , רק מן השרש - פ"א פעל. על כן נמלצו - מלה זרה , על כן יש לפרשה כמו "מתקו" (איוב כא , לג) , ויהיה הטעם כפול כמשפט. [כן פירש לי החכם שיחיה.] ותחסר מלת 'מַטְעַמֵּי' , כי הם בכח הפועל. (קד) מפקודיך - בהתבונני סוד הפִּקודים הנטועים בלב , הם הסירוני מאורח שקר. (קה) נר - כמו "לאורו אלך חשך" (איוב כט , ג) - בלי מכשול; והנמשל: הכבוד המאיר. (קו) נשבעתי - כמו "תשבע כל לשון" (יש' מה , כג). ויש אומרים: על ברית משה - "ואת אשר איננו פה" (דב' כט , יד); אז היה בכח , ועתה במעשה. (קז) נעניתי - אם באתני צרה ונעניתי בעינוים , חייני כדברך: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (וי' יח , ה). (קח) נדבות - הטעם: להרבות תפלה , אולי תרגילני משפטיך. (קט) נפשי - אני במקום מסוכן , כמו "וישם... נפשו בכפו" (ש"א יט , ה). (קי) נתנו - התברר דברי הסכנה (ראה לעיל , קט). (קיא) נחלתי - הטעם: היא נחלתי שאשמח בה , ועדותיך - הם הנפלאות שעשית , שהעתיקו אבותי. ואני אשמח , כאילו אני עד הייתי בימים ההם. (קיב) נטיתי - פועל יוצא. לעולם עקב - שהם עומדים לעולם; או: כי שכרם ותגמולם הוא לעולם. (קיג) סעפים - תואר , כמו 'בעלי המחשבות'; כמו "לכן שעיפי ישיבוני" (איוב כ , ב). או מגזרת "מסעף פורה" (בנוסחנו: פארה; יש' י , לג) , ויהיה התואר יוצא , כמו "ושבח אני את המתים" (קה' ד , ב). והטעם: משחיתים. (קיד) סתרי ומגיני אתה - שלא ישחיתוני. (קטו) סורו - כן אומר ל"סעפים" (לעיל , קיג). (קטז) סמכני (כאמרתך): "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (וי' יח , ה) , על כן: אחיה. (קיז) סעדני. ואשעה - תרגום 'אספר' (ראה ת"א בר' כד , סו). והנכון בעיני: מגזרת "שעשועים" (יר' לא , יט); ונכפלה המלה , כמו "תשגשגי" (יש' יז , יא). והעי"ן היתה ראויה להיות בפתח קטן (סגול); אולי נקמצה בעבור אות הגרון. (קיח) סלית - מהבניין ה'קל'; כמו ה'כבד': "סִלָּה כל אבירי" (איכה א , טו). והטעם: סעדני ואחיה (ראה לעיל , קיז) , כי ראיתי שסלית הרשעים , שבמרמה היו אומרים שהם שוגים. (קיט) סגים - חסר כ"ף. כל רשעי ארץ - הקדמונים , כאשר כתוב בעדותיך. (קכ) סמר - כאשר אזכיר המשפטים שעשית ברשעי ארץ (ראה לעיל , קיט) , אז יאחזני פחד , ואירא לעבור פיך. (קכא) עשיתי - אני לא הייתי עושק , רק עושה צדק; ואתה אל תניחני לעושקי. (קכב) ערוב - כדרך "אנכי אערבנו" (בר' מג , ט); דרך משל , שייטב לבו. (קכג) עיני. לישועתך - מיד העושקים; ולגזרותיך שהם בצדק , לעשות בהם משפט. (קכד) עשה. כחסדך - עד היום. (קכה) עבדך - שכר עבודתי הוא שתבינני. (קכו) עת. כל תאותי היא שתבינני "ואדעה עדותיך" (לעיל , קכה) , הפך עושקי , שהפרו תורתך בעת זקנתם , או בעת צרתם וצרכם אליך. ויש אומרים (ראה רס"ג תהלים) , כי עת ומועד ליי' על אשר הפרו מצותיך. (קכז) על - קשור בפסוק "עבדך אני הבינני" (לעיל , קכה): ולא ארצה שכר זהב או פז. (קכח) על. ישרתי - היו"ד תחת אל"ף , כטעם "כי אשרוני בנות" (בר' ל , יג). וכן "תתיימרו" (יש' סא , ו) - מגזרת "יתאמרו כל פועלי און" (תה' צד , ד). וטעם פקודי כל - כי כל הפקודים כוללים כל איש לב. ובאה זאת המלה כדרך "כל בכורי כל" (יח' מד , ל). (קכט) פלאות הם מהעין על כל נפש. נצרתם נפשי - לבדה. (קל) פתח - כמו "פתחון פה" (יח' טז , סג). יאיר - לקורא , שיראה האמת. (קלא) פי - כי כאשר פתחת פיך לדבר (ראה לעיל , קל) , פי פתחתי , כמו שואף לקבל דברך. ומלת יאבתי - אין לה ריע במקרא. (קלב) פנה. וחנני - כמו "אשר חנן אלהים" (בר' לג , ה); כמשפט - האוהבים. (קלג) פעמי - יתפלל לתקן עלילות , שישמור מצות 'עשה' ולא תשלוטנה בו סבות לעשות מצות 'לא תעשה'. ורבי משה אמר: אל תשלט בי כל און - כמו "ואני תפלה" (תה' קט , ד). (קלד) פדני - מאדם שיעשקני. (קלה) פניך - הרצון; כמו "באור פני מלך חיים" (מש' טז , טו). (קלו) פלגי - קשור בדבר "מעושק אדם" (לעיל , קלד): הם יבקשו לעשקני עד שלא אשמר פקודיך , ואני דואג ובוכה על אשר לא שמרו תורתך , כי ידעתי כי אחריתם רעה. ויש אומרים , כי שמרו - דרך משל על העינים , כדרך "ואחרי עיניכם" (במ' טו , לט). (קלז) צדיק. וישר - כל אחד ממשפטיך. (קלח) ציוית - האבות , להתעסק עדותיך. (קלט) צמתתני - כמעט וצמתתני; כמו "וימת לבו בקרבו" (ש"א כה , לז). (קמ) צרופה - למה "שכחו דברך צרי" (לעיל , קלט) , ואין בהם סִיג? כי הכל צרוף בלי ספק. (קמא) צעיר - בעיני צרי; כמו "ואנכי תולעת ולא איש" (תה' כב , ז). (קמב) צדקתך - הטעם: כי איך אשכח פיקודיך (ראה לעיל , קמא) , וצדקתך לא תשתנה; גם כן תורתך - תמיד אמת. (קמג) צר. שעשועי - כנגד צרת הלב. (קמד) צדק. ו"ו עדותיך כו"ו "לא שלותי" (איוב ג , כו) , ושניהם תחת ה"א; כי אותיות יהו"א מתחלפים. וטעם: הבינני צדק לעולם , ואחיה לעולם - האחד ישרת במקום שנים. (קמה) קראתי - כי כן חוקות , שיקראך הקורא בכל לב. (קמו) קראתיך - שתושיעני , כדי שאשמור עידותיך. (קמז) קדמתי - קודם שיקומו בני אדם , בנשף. לדברך יחלתי - שתושיע המשווע אליך. (קמח) קדמו - קודם לכל אשמורה , שאשיח אני באמרתך הכתובה בתורה , שגמלת הרשעים כרשעתם והצלת הצדיקים. (קמט) קולי. כחסדך עמי ומנהגך הטובים. (קנ) קרבו אלי רודפי זמה , שרחק מדעת תורתך , הכתוב בה עונש אדם (ראה בר' ג , יז - יט) , וקין (בר' ד , יא - יב) , ואנשי המבול (ראה בר' ז , כא - כג) , והמגדל (ראה בר' יא , ח) , ופרעה (שמ' ז , יד ואי'). ולאמר קרבו עם רחקו - דרך בשירים נכבדת מאד. (קנא) קרוב אתה - יותר מכל קרוב. וכל מצוותיך אמת - אז יודו "רודפי זמה" (לעיל , קנ) , בשורם כי נמלט שומר מצותיך. (קנב) קדם - קודם שיקרבו אלי "רודפי זמה" (לעיל , קנ) ידעתי כי עדותיך - יסוד אמת יש להם. (קנג) ראה - שיענו אותו , על כן אמר: וחלצני. (קנד) ריבה. למ"ד לאמרתך - 'בעבור אמרתך'; כמו "אמרי לי" (בר' כ , יג). (קנה) רחוק מרשעים יום ישועה , בעבור שלא דרשו חקיך; ואני לא אהיה כמוהם , כי "תורתך לא שכחתי" (לעיל , קנג). (קנו) רחמיך - אם אני לבדי ורודפי רבים (ראה להלן , קנז) , רבים הם רחמיך שיסובבוני , כמשפטיך לשומרי דבריך. (קנז) רבים. לא נטיתי - אני לבדי , כי הם נטו. והנה נטיתי - פועל עומד , כמו "סרתי" (לעיל , קב). ואם הוא יוצא , יחסר 'לבי'. (קנח) ראיתי. ואתקוטטה - מגזרת "נקטה נפשי" (איוב י , א). (קנט) ראה - כנגד "ראיתי" (לעיל , קנח) , וחייני כנגד "ואתקוטטה" (שם). (קס) ראש - תחלת דבור שציויתני הוא האמת. ורבי ישועה אמר: רמז לדבור "אנכי" בהר סיני (שמ' כ , ב). (קסא) שרים - הם המשתררים; ולא פחדתי מהם , רק מדברך. (קסב) שש - דבק בפסוק העליון (לעיל , קסא): לא פחדתי מהשרים ולא דאגתי , רק ששתי באמרתך , כאילו נצחתי השרים ולקחתי שללם. (קסג) שקר - מצות 'לא תעשה'. תורתך אהבתי - מצות 'עשה'. (קסד) שבע - הרבה , ודבר שישוב , כמו ה'שבוע'. משפטי צדקך - ב"שרים רדפוני חנם" (לעיל , קסא). (קסה) שלום רב. לאוהבי תורתך - והוא אחד מהם: "תורתך אהבתי" (לעיל , קסג). ואין למו מכשול - כמו "שרים" (לעיל , קסא). (קסו-קסז) שברתי לישועתך. שמרה - הזכיר ה'מצות' כאשר פירשתי (לעיל , קסג) , גם הזכיר ה'עדות' לבדם , וה'פקודים' וה'עדות' יחדיו (להלן , קסח). (קסח) שמרתי - והטעם: אני חייב לשומרם , כי אתה רואה כל מה שיש בלבי וכל מעשי. (קסט) תקרב - דרך משל; בעבור מרחק השמים מהארץ אמר: תקרב. רנתי - קול גדול; כמו "ותעבור (לפנינו: ויעבר) הרנה" (מ"א כב , לו). (קע) תבא (בנוסחנו: תבוא) תחנתי - בצרתה לי (ע"פ תה' קכ , א); כמו "בהתחננו אלינו" (בר' מב , כא); על כן: הצילני. (קעא) תבענה - אם הצלתני (ראה לעיל , קע). והנכון: אם תלמדני חקיך. (קעב) תען - אלמֵד אמרתך לבני אדם , כדי שידעו , כי כל מצותיך צדק. (קעג) תהי. לעזרני - ללמֵד , כאשר דבר. וכל 'יד הויה' , אם היתה עם אות בי"ת , לעולם לגנאי (ראה שמ' ט , ג); ואין בכאן אות בי"ת. (קעד) תאבתי - כמעט כליתי; על דרך "נכספה וגם כלתה נפשי" (תה' פד , ג). (קעה) תחי. ומשפטיך באויבי יעזרוני להללך. (קעו) תעיתי - הטעם: "תחי נפשי" (לעיל , קעה) , כי אני כשה אובד שישען על הרועה. וטעם כי מצותיך לא שכחתי - אע"פ שהייתי כשה אובד , לא אבדו מצותיך ממני.