מאגר הכתר תהלים פרק קכו עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק קכו
(א) שיר המעלות בשוב יי' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון (תה' קכ"ה). שיבת - על משקל "שבתם וקימתם" (איכה ג , סג). כן יאמר ישראל בשוב השם שבותה: אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה , רק בחלום! (ב) אז. פינו - לשון יחיד , כמו "נפשנו כצפור נמלטה" (תה' קכד , ז); והטעם - כי כל אחד. אז יאמרו - אלה לאלה , או: מבשרים בגוים: הגדיל יי' לעשות עם אלה , שהשיב "שיבת ציון" (לעיל , א). (ג) הגדיל - בראותינו כן , אז נשמח. (ד) שובה - המשורר ידבר על לשון ישראל. כאפיקים - כמים חזקים. בנגב - לעולם חם , בעבור השמש. או לשון תרגום: "נגובו מיא" (ת"א בר' ח , יג). (ה) הזורעים - המשיל הגלות לנגב שאין שם מים , והישועה - כאפיקי מים (ראה לעיל , ד); ודמה בני הגלות כזורעים , והטעם: שומרי התורה. (ו) הלוך - הטעם: היה בוכה , שיפחד שיאבד הזרע. וטעם משך - הכלי , שיש בו הזרע. ו"ו אלומותיו - שב אל הזרע , וזה משל לשכר שומרי התורה וסובלי הגלות.