מאגר הכתר תהלים פרק קכו עם פירוש רד"ק

פרק קכו
(א) שיר המעלות. בשוב - ענין הנחה , כמו "שובה יי' רבבות" (במ' י , לו) , וכן "ושב יי'... את שבותך" (דב' ל , ג); או יהיה ענין 'תשובה' , ויהיה פעל יוצא. שיבת - ענין 'תשובה' , שישובו בני ציון ליי'. היינו כחולמים - כחלום יעוף יהיה בעינינו צרות הגלות , מרוב השמחה שתהיה לנו בשובנו לארצנו; כן פרשו אדני אבי ז"ל. והחכם רבי אברהם פירש: כן יאמרו ישראל בשוב האל שבותם: אין אדם רואה בעיניו כפלא הזה , רק בחלום. (ב-ג) אז... הגדיל יי' - יתמהו הגוים ויאמרו: פלא גדול הגדיל יי' לעשות עם אלה , כלומר: עם ישראל הגדיל; ואומרים ישראל: הגדיל... לעשות עמנו , לפיכך היינו שמחים; כלומר: זו השמחה הגדולה שתראו בנו ושימלא שחוק פינו - מפני שהגדיל יי' לעשות עמנו פלא גדול וטובה גדולה. (ד) שובה - יאמרו ישראל בעודם בגלות: שובה , ופירושו כמו שפירשנו (לעיל , א): 'הניח'; או כמו 'השיבה'. שבותנו - גלותנו. וכתיב בו"ו וקרי ביו"ד , והענין אחד. כאפיקים בנגב - נגב היא ארץ יבשה , כמו "ארץ הנגב נתתני" (יהו' טו , יט) , והיא צמאה למים , ואם יעברו בה אפיקי מים , יהיה חדוש גדול וטובה גדולה; כן תהיה תשובת גלותינו. דמה הגלות לנגב והישועה לאפיקי מים. (ה) הזורעים - לפי שדמה הגלות לארץ הנגב , שהזורע בה יזרע בה בדמעה , כי בזרעו בוכה ומתחנן לאל שימטיר עליה ויקצור מה שזורע בברכה , והדבר רחוק שהזורע בה יקצור ממנה אם לא יהיו רחמי האל; כן ישראל בגלות , עם כל צרתם - זורעים , והזריעה היא מעשה המצות; ועושים אותה בדמעה מפני צרת הגלות , מיחלים לאל שיוציאם מהגלות , ויקצרו ברנה מה שזרעו בדמעה; והקציר הוא הגמול הטוב. (ו) הלוך ילך. משך הזרע - פירוש: יְקר הזרע; וכן "ומשך חכמה מפנינים" (איוב כח , יח) - יקר החכמה. ונקרא הדבר היקר 'משך' , לפי ששמו נמשך למרחוק. והזרע יקר בארץ הנגב , והעני , הנושא אותו והולך אל השדה לזרעו , הולך ובוכה , מפחדו שמא יאבד ולא יצמח מפני יַבְשוּת הארץ; והאל רואה דמעיו ומרחם עליו וממטיר על הארץ; ובעת הקציר יבא אל ביתו ברנה , תחת אשר היה הולך ובוכה בעת הזרע , וישא ברנה אלומות קצירו אל ביתו. כן ישראל בגלות: סובלי עול הגלות ונושאי משא המסים לקיים התורה והמצות , שהוא הזרע במשל; ובעת הגאולה , שהוא עת הקציר , יבאו אל ארץ ישראל ברנה , ישאו אלומות הטובות שייטיב עמהם האל , ויצאו מהגלות בכסף ובזהב.