מאגר הכתר תהלים פרק קכז עם פירוש רש"י

פרק קכז
(א) שיר המעלות לשלמה - שאמר דוד על שלמה; שצפה ברוח הקודש , שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא את בת פרעה; ועל זה נאמר "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה" (יר' לב , לא; ראה סע"ר טו). לכך אמר המזמור הזה: למה לך , בני , לבנות בית ולסור מאחרי המקום? מאחר שאינו חפץ בה , לשוא עמלו בוניו בו. שוא שקד שומר - על חנם צופה בה השומר. (ב) שוא לכם - בעלי אומניות , המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה , בלחם העצבים - של טורח. כן יתן הקדוש ברוך הוא פרנסה למי שמנדד שנתו בשבילו לעסוק בתורה. לידידו שינה (בנוסחנו: שנא) - למנדדי עליו שינה (ראה כתובות סב , א). (ג) הנה נחלת יי' לו , לאותו האיש , בנים - התלמידים שהוא מעמיד , שהם לו כבנים (ראה ספ"ד לד). שכר פרי הבטן - שכר פרי התורה שבלבו , שנאמר "כי נעים כי תשמרם בבטנך" (מש' כב , יח). (ד) כחצים ביד גבור - להלחם בם את אויביו , כן בני הנעורים - התלמידים שאדם מעמיד בנעוריו. (ה) אשרי... אשר מלא (בנוסחנו נוסף: את) אשפתו מהם - מאותם חצים; 'אשפה' - תיק החצים , שקורין 'קויברא' בלעז. לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער - תלמידי חכמים , שמנצחים זה את זה בהלכה , נראים כאויבים זה לזה (ראה קידושין ל , א).