פרק קכז
[א]
שִׁ֥יר
הַֽמַּעֲל֗וֹת
לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה
פ
אִם־יְהוָ֤ה׀
לֹא־יִבְנֶ֬ה
בַ֗יִת
שָׁ֤וְא
עָמְל֣וּ
בוֹנָ֣יו
בּ֑וֹ
אִם־יְהוָ֥ה
לֹא־יִשְׁמָר־עִ֝יר
שָׁ֤וְא׀
שָׁקַ֬ד
שׁוֹמֵֽר:
[ב]
שָׁ֤וְא
לָכֶ֨ם
מַשְׁכִּ֪ימֵֽי
ק֡וּם
מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת
אֹ֖כְלֵי
לֶ֣חֶם
הָעֲצָבִ֑ים
כֵּ֤ן
יִתֵּ֖ן
לִידִיד֣וֹ
שֵׁנָֽא:
[ג]
הִנֵּ֤ה
נַחֲלַ֣ת
יְהוָ֣ה
בָּנִ֑ים
שָׂ֝כָ֗ר
פְּרִ֣י
הַבָּֽטֶן:
[ד]
כְּחִצִּ֥ים
בְּיַד־גִּבּ֑וֹר
כֵּ֝ן
בְּנֵ֣י
הַנְּעוּרִֽים:
[ה]
אַשְׁרֵ֤י
הַגֶּ֗בֶר
אֲשֶׁ֤ר
מִלֵּ֥א
אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ
מֵ֫הֶ֥ם
לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ
כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ
אֶת־אוֹיְבִ֣ים
בַּשָּֽׁעַר:
פ