מאגר הכתר תהלים פרק קכז עם פירוש רד"ק

פרק קכז
(א) שיר המעלות לשלמה - זה המזמור נאמר על שלמה; ולמ"ד 'לשלמה' - ענינה 'בעבור' , כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג). ונאמר על בנין הבית שחשב דוד לבנותו , ואסף כסף וזהב ונחשת למלאכה (ראה דה"א כב) , ולא עלתה בידו שקידתו ועמלו שיבנהו הוא , אלא בנו. וגם כן הענין בשאר בני העולם , שלא תעלה בידם מחשבתם. וגם יש בו רמז למלך המשיח , כי גם הוא נקרא 'שלמה' בשיר השירים (ראה שה"ש ג , יא). ונפרשהו על שלשת העניינים: על שלמה תחלה; אמר: אם יי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו - אמר על בנין בית המקדש , כי עמל דוד לבנותו , וכיון שלא רצה האל שיבנהו , לא בנה אותו; ופירוש בוניו - המתעסקים בבנין. כן אמר על ירושלם , לפי שהיא ראש הממלכה , ובה נבנה הבית. אמר: מי שיבנה הבית ברצון האל , והוא שלמה בני , אותו הבנין לא יהיה לשוא , אלא באמת יהיה נכון הבית. כן עיר ירושלם: אם יי' לא ישמרנה , שוא שקדו השומרים , אבל יי' ישמרנה , שצוה להיות בני מלך בה; וכיון שברצונו , הוא ישמר הבית והעיר. ושקד הוא ענין התעסקות והשתדלות על הדבר. (ב) שוא לכם - אמר זה על אבשלום , שהקדים למרוד באביו ולקחת המלוכה; ואמר עליו "והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער" (ש"ב טו , ב) , ואומר "ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל" (שם , ו); ואמר כנגדו וכנגד העוזרים אותו: שוא לכם משכימי קום. מאחרי שבת - אמר כנגד אדוניה , שאֵחר לעשות המרד ולשבת בכסא המלוכה עד שזקן דוד ושוכב על המטה (ראה מ"א א , ה). ושניהם אוכלי לחם העצבים , כי עמלוּ לקנות המלוכה ולא עלתה בידם. עצבים - מן "בעצבון תאכלנה" (בר' ג , יז). ואומר אוכלי לחם - כי כמו שעמל האדם על הלחם , כן עמלו על המלוכה , ולא הועילו. ואמר: כן יתן לידידו שנא - שלמה הוא ידידו , ידיד האל , כמו שכתוב "ויקרא... שמו ידידיה בעבור יי'" (ש"ב יב , כה); ופירוש כן - כמו שהיו הם חושבים לקחת המלוכה בעמלם , כן נתן האל המלוכה בלא עמל לשלמה; וזהו שנא - במנוחה בלא עמל , כאדם הישן. או: בעודנו ישן , ולא היה יודע בדבר המלוכה , דבר האל היה מתקן לו המלוכה. ושנא כתוב באל"ף , והוא כמו בה"א. (ג) הנה - אמר דוד: הנה אני רואה כי נחלת יי' בנים , כלומר: הטוב שיתן האל לידידו בעולם הזה הם הבנים , והם נחלתו; כי נחלה טובה יש לי בשלמה בני. שכר פרי הבטן - כפל הענין במלות שונות , רצונו לומר: השכר שיתן האל בעולם הזה לאדם , שכר מעשיו הטובים , הוא פרי הבטן. (ד) כחצים - לפי ששלמה היה בן זקונים , ורצה בו האל להיות תחתיו אחריו , אבל בחייו לא היה לו עזר. ואמר: כן בני הנעורים - רצה לומר: הבנים שיהיו לאדם בימי נעוריו , הם לאדם עזר גדול כמו החצים ביד גבור; ודוד היו לו בני הנעורים טובים וחכמים וגבורים , כמו שאמר "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח); ואמר "ובני דוד הראשונים ליד המלך" (דה"א יח , יז) , שהיו ראשונים לעזרתו; וכולם היו טובים , לבד אבשלום ואדניה שהתגאו ביפים , שיצאו לתרבות רעה. והיה מתפאר בטובים ואמר , כי כל אדם יש לו להתפאר על בנים טובים , ולחשבם לעצמו לחלק טוב ולנחלה טובה שנתן לו האל. (ה) אשרי - לפי שהמשיל אותם לחצים , המשיל ביתו לאשפה. לא יבשו האב והבנים כשידברו בשער - לפני הזקנים; כי הם רבים וטובים , ויוכלו לדבר בשער לפני אויביהם , לא יבשו ולא יחתו מהם. ועל המשיח יתפרש כך: אמר: "אם יי' לא יבנה בית" (לעיל , א) - אמר על בית המקדש , ו"עיר" (שם) - אמר על ירושלם; והנה , מיום שחרב בית המקדש וגלו ישראל וחרבה ירושלם , היתה ירושלם פעם בנויה פעם חרבה , כי היתה ביד אדום וביד ישמעאלים. וכל השנים התגרו מלחמה , אלה יבנוה ואלה יחריבוה; לפי שאין רצון האל בבניינם ובשמירתם , שוא עמלו הבונים ושוא שקדו השומרים. ואמר "שוא לכם משכימי קום" (לעיל , ב) - אלו אדום , שכבשו תחלה ירושלם; "מאחרי שבת" (שם) - אלו הישמעאלים , שבאו באחרונה והתגרו עם הנוצרים ולקחו אותה מידם , והם מידם; וכל הימים עד בא הגואל - עמלם וטרחם עליה , לפיכך קראם "אוכלי לחם העצבים" (שם). ואמר: "כן יתן לידידו שנא" (שם) - "לידידו" הוא מלך המשיח , ויתן לו האל ירושלם בלא עמל; ואלה שעמלו עליה לא ישארו בה. והפסוקים האחרים הם דברי דוד , כמו שפירשנו , ויתפרשו גם כן על כל אדם , ועתה , שנפרשהו על בני העולם , כך הוא: זכר תחלה בנין הבית , והוא קיום המלכות לאי זה מלך שיהיה , לו ולבניו אחריו; כמו "ובית יבנה לך" (דה"א יז , י) , שפירושו: המלכות. ואמר , כי אין ביכולת המלך להקים המלוכה לו ולבניו אחריו , אם לא ברצון האל. ואחר כן זכר שמירת העיר מפחד האויבים , כי לא יועילו שומרי החומות שלא יכבשוה האויבים אם יי' לא ישמרנה. ואחר כן דבר על העוסקים בעסק העולם ורודפים אחרי הממון , והם משכימים למלאכה או לסחורה , גם מאחרים עד בוא השמש במלאכתם או שִבתם בחנויות למכור סחורתם; וכל ההשתדלות הזה שוא להם אם לא יעזרם האל; כי למי שירצה בו האל ויאהבנו , יתן לו הממון בלא יגיעה ובלא עמל , כאלו הוא ישן. ואחר כן זכר ענין הבנים , שהוא גם כן מתנה טובה מאת האל , כשיהיו טובים.