פרק קכז
[א]
שִׁ֥יר
הַֽמַּעֲל֗וֹת
לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה
פ
אִם־יְהוָ֤ה׀
לֹא־יִבְנֶ֬ה
בַ֗יִת
שָׁ֤וְא
עָמְל֣וּ
בוֹנָ֣יו
בּ֑וֹ
אִם־יְהוָ֥ה
לֹא־יִשְׁמָר־עִ֝יר
שָׁ֤וְא׀
שָׁקַ֬ד
שׁוֹמֵֽר:
[ב]
שָׁ֤וְא
לָכֶ֨ם
מַשְׁכִּ֪ימֵֽי
ק֡וּם
מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת
אֹ֖כְלֵי
לֶ֣חֶם
הָעֲצָבִ֑ים
כֵּ֤ן
יִתֵּ֖ן
לִידִיד֣וֹ
שֵׁנָֽא:
[ג]
הִנֵּ֤ה
נַחֲלַ֣ת
יְהוָ֣ה
בָּנִ֑ים
שָׂ֝כָ֗ר
פְּרִ֣י
הַבָּֽטֶן:
[ד]
כְּחִצִּ֥ים
בְּיַד־גִּבּ֑וֹר
כֵּ֝ן
בְּנֵ֣י
הַנְּעוּרִֽים:
[ה]
אַשְׁרֵ֤י
הַגֶּ֗בֶר
אֲשֶׁ֤ר
מִלֵּ֥א
אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ
מֵ֫הֶ֥ם
לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ
כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ
אֶת־אוֹיְבִ֣ים
בַּשָּֽׁעַר:
פ
פרק קכז
[א]
שיר
המעלות
לשלמה
פ
אם יהוה׀
לא יבנה
בית
שוא
עמלו
בוניו
בו
אם יהוה
לא ישמר עיר
שוא׀
שקד
שומר:
[ב]
שוא
לכם
משכימי
קום
מאחרי שבת
אכלי
לחם
העצבים
כן
יתן
לידידו
שנא:
[ג]
הנה
נחלת
יהוה
בנים
שכר
פרי
הבטן:
[ד]
כחצים
ביד גבור
כן
בני
הנעורים:
[ה]
אשרי
הגבר
אשר
מלא
את אשפתו
מהם
לא יבשו
כי ידברו
את אויבים
בשער:
פ