פרק קכח
[א]
שִׁ֗יר
הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
פ
אַ֭שְׁרֵי
כָּל־יְרֵ֣א
יְהוָ֑ה
הַ֝הֹלֵ֗ךְ
בִּדְרָכָֽיו:
[ב]
יְגִ֣יעַ
כַּ֭פֶּיךָ
כִּ֣י
תֹאכֵ֑ל
אַ֝שְׁרֶ֗יךָ
וְט֣וֹב
לָֽךְ:
[ג]
אֶשְׁתְּךָ֤׀
כְּגֶ֥פֶן
פֹּרִיָּה֮
בְּיַרְכְּתֵ֪י
בֵ֫יתֶ֥ךָ
בָּ֭נֶיךָ
כִּשְׁתִלֵ֣י
זֵיתִ֑ים
סָ֝בִ֗יב
לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:
[ד]
הִנֵּ֣ה
כִי־כֵ֭ן
יְבֹ֥רַךְ
גָּ֗בֶר
יְרֵ֣א
יְהוָֽה:
[ה]
יְבָרֶכְךָ֥
יְהוָ֗ה
מִצִּ֫יּ֥וֹן
וּ֭רְאֵה
בְּט֣וּב
יְרוּשָׁלִָ֑ם
כֹּ֝ל
יְמֵ֣י
חַיֶּֽיךָ:
[ו]
וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים
לְבָנֶ֑יךָ
שָׁ֝ל֗וֹם
עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
פ
פרק קכח
(א)
שיר
המעלות
אשרי
כל
ירא
-
כְּטַעַם
העליון
בדברי
ה"בנים"
(תה'
קכז
,
ה
ואי').
אשרי
כל
ירא
יי'
-
שלא
יעשה
מצות
'לא
תעשה'
,
מיראתו
השם.
ההולך
בדרכיו
-
בדרכי
השם
,
הם
מצות
'עשה'.
(ב)
יגיע
-
בעבור
נפשך
,
בטרף
הבא
בידך
ביגיע
כפך
-
אשריך.
(ג)
אשתך
כגפן
פוריה
-
שתלד
בעתה.
וטעם
,
כי
כל
גפן
הוא
מחוץ
לבית
,
מגולה
לנגד
השמש
,
על
כן
אמר
לנגד
זה:
כשתילי
זתים
(בנוסחנו:
זיתים)
-
בכוחם
,
ושלא
יבול
עליה
,
עץ
הזית.
(ד)
הנה
היא
זאת
הברכה
,
שיבקש
ירא
שמים
בעולם
הזה:
(ה)
יברכך
-
הטעם:
זאת
הברכה
תבוא
לך
מאת
הכבוד
,
שוכן
בציון;
והטעם:
הבית
הסמוך
בציון
הוא
בית
השם.
וטעם
וראה
בטוב
ירושלם
-
בלכתו
שלש
רגלים.
(ו)
וראה
-
ישרת
בעבור
אחר
,
וכן
הוא:
וראה
שלום
על
ישראל.