פרק קכח
[א]
שִׁ֗יר
הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
פ
אַ֭שְׁרֵי
כָּל־יְרֵ֣א
יְהוָ֑ה
הַ֝הֹלֵ֗ךְ
בִּדְרָכָֽיו:
[ב]
יְגִ֣יעַ
כַּ֭פֶּיךָ
כִּ֣י
תֹאכֵ֑ל
אַ֝שְׁרֶ֗יךָ
וְט֣וֹב
לָֽךְ:
[ג]
אֶשְׁתְּךָ֤׀
כְּגֶ֥פֶן
פֹּרִיָּה֮
בְּיַרְכְּתֵ֪י
בֵ֫יתֶ֥ךָ
בָּ֭נֶיךָ
כִּשְׁתִלֵ֣י
זֵיתִ֑ים
סָ֝בִ֗יב
לְשֻׁלְחָנֶֽךָ:
[ד]
הִנֵּ֣ה
כִי־כֵ֭ן
יְבֹ֥רַךְ
גָּ֗בֶר
יְרֵ֣א
יְהוָֽה:
[ה]
יְבָרֶכְךָ֥
יְהוָ֗ה
מִצִּ֫יּ֥וֹן
וּ֭רְאֵה
בְּט֣וּב
יְרוּשָׁלִָ֑ם
כֹּ֝ל
יְמֵ֣י
חַיֶּֽיךָ:
[ו]
וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים
לְבָנֶ֑יךָ
שָׁ֝ל֗וֹם
עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
פ
פרק קכח
(א)
שיר
המעלות
אשרי
כל
ירא
יי'
,
שהולך
בדרכיו
-
שלבורא.
(ב-ג)
יגיע
כפיך
-
המשורר
אמר
כנגד
כל
אדם:
ומה
יהיה
שכרך?
אשתך
שתהיה
כגפן
פוריה.
(ד)
הנה
כי
כן
-
מזאת
הברכה
יבורך
גבר
שירא
את
יי'.
(ה)
יברכך
יי'
-
על
"אשתך
כגפן
פוריה"
(לעיל
,
ג)
עונה;
כלומר:
וגם
יברכך
יי'
,
שהוא
מציון
,
ותזכה
ותראה
בטוב
ירושלם
-
לימות
המשיח.