מאגר הכתר תהלים פרק קכט עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק קכט
(א) שיר המעלות - דברי המשורר , ידבר על לשון ישראל בגלות. רבת - פירשתיו (תה' קכ , ו). יאמר נא ישראל - בדרך נבואה , כי כן יאמר. (ב) רבת - פעם אחרי פעם. והטעם: אע"פ שצררום , לא יוכלו לאבד זכרם. (ג) על - אע"פ שעל גבי חרשו חורשים; והטעם: הבזיון והשפלות , על דרך "ותשימי כארץ גוך" (יש' נא , כג). למעניתם - מגזרת "כבחצי מענה" (ש"א יד , יד). (ד) טעם קצץ - כאשר יקצץ העבות לא יוכלו לחרוש "על גבי" (לעיל , ג). והטעם , כי השם יסיר סבלם מעל שכם ישראל בְּהֶכְרֵת מלכותם. (ה) יבושו - באחרונה. וטעם ציון - כנסת ישראל. (ו) יהיו כחציר - הצומח בגג , שלא יעמוד. שקדמת - קודם שיצא לידי פועל , כמו שליפת החרב והנעל - מיד יבש. (ז) שלא - וזה החציר אין תועלת לו; וזה הפך "בא יבא ברנה נושא אלומותיו" (תה' קכו , ו). וחצנו - כמו "גם חצני נערתי" (נחמ' ה , יג) , והוא פועל. מעמר - מאסף העמרים. (ח) ולא - מנהג העוברים לאמר לקוצרים: השם יברך את אשר נתן לכם. והטעם , כי בני אדם לא ישבחו על תורתם ואמונתם בלבם , שאין בם אמונה. על כן דמה ישראל שומרי תורה כזורעים (ראה תה' קכו , ה) , וגויי הארצות השומרים הבליהם (ע"פ תה' לא , ז) דימה ל"חציר גגות" (לעיל , ו).