מאגר הכתר תהלים פרק קכט עם פירוש ר' מנחם המאירי

פרק קכט
(א-ב) שיר המעלות רבת צררוני מנעורי. זאת ה'מעלה' נאמרה על בני הגלות. והתחלת הגלות קרא 'נעורים' , ואמר: רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל - כלומר , שמתחלת הגלות עד הנה צררוני במיני צרות רבות וגדולות. גם לא יכלו לי - לכלות שאריתי , כמאמר "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם" וגו' (וי' כו , מד); וכמו שאמרו ז"ל (ראה הגדה של פסח): שבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותנו , והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. (ג) על גבי חרשו חורשים - משל על שאני מרמס לרגליהם. והאריכו למעניתם - פירושו , שהחורש אומד בדעתו לפי כח השוורים קו אחד לאורך השדה או לרחבו , שיחרוש מראש אותו הקו עד סופו בחרישה אחת , בלי הפסק הליכת השור; ובהיותו שם ינוחו השוורים מעט , והופך פניהם וחורש מסוף הקו לראשו הסמוך לקו הראשון; ואותו הקו יקרא 'מענית'. וכל שהמענית ארוך - יגיעת השוורים רבה , כי אין הפסק לתנועתם עד הגיעם לראש הקו ולסופו. וזהו האריכו למעניתם - כלומר , שלא נתנו לנו מנוחה מעבודתנו. (ד) וקצץ עבות רשעים - עבר במקום עתיד; כלומר: יי' שהוא הצדיק , קצץ עבות הרשעים - רוצה לומר: מיתר העוֹל. הכוונה , שיסיר עוּלָם מעלינו. (ה) ואז יבושו ויסוגו ממחשבתם כל שונאי ציון - רוצה לומר: שונאי אמונת ציון. (ו-ז) ויהיו כחציר גגות - רוצה לומר: עשב הצומח בגג , שקדמת שלף - כלומר , שקודם ששלף , רוצה לומר , שקודם שנראה שלוף ויוצא מן הגג כחרב השלוף מן התער - הוא יבש לחום השמש; כלומר , שאין לו עמידה וקיום , ולא יגיע לקצירה עד שימלא ממנו כפו קוצר , וחצנו - מעמר. ופירוש חצנו - כנף בגדו. (ח) וכן שהעוברים לא יאמרו על הלוקטים אותו חציר: ברכת יי' אליכם! , ולא: ברכנו אתכם בשם יי'!. כלומר , שמתייאשים ממנו , עד שלא יתפללו עליהם כמנהג בני אדם שמברכים את הקוצרים; כמו שנאמר בבועז "ויאמר לקוצרים יי' עמכם" (רות ב , ד). או פירושו: לא אמרו העוברים לאותם העשבים: ברכת יי' וכו' , כמו שדרך בני אדם לברך עשבי השדה בעברם עליהם.